יממה אחרי התקיפה המוצלחת של חיל האוויר נגד החות'ים בתימן, הלהבות במתקן הזיקוק של נמל חודיידה ממשיכות לבעור. במערכת הביטחון אומרים שלצה"ל יש עוד מטרות רבות בשטח שנשלט על ידי החות'ים, שיותקפו אם השיגורים ימשיכו ובעיקר במקרה של תקיפות קטלניות. אלו מצדם עדיין מאיימים להגיב כשהבוקר כבר דווח על יירוט טיל ששוגר לאילת על ידי מערכת החץ.
עשרות כלי טיס השתתפו בתקיפה ארוכת הטווח, בהם מטוסי F-35I ו-F-15 ואיתם גם מטוסי תדלוק מסוג "ראם", שטסים כבר 60 שנים בחיל האוויר. מטוסי "שביט" ו"עיטם" סיפקו לתוקפים מעטפת מודיעין ובקרה אווירית, ואי שם היו בכוננות גם מסוקים, שכולם התפללו שלא יופעלו, שתפקידם היה לחלץ טייס נוטש, אם אחד מכלי הטיס היה נפגע חלילה.
זה היה ביצוע מדויק של חיל האוויר, שטס לטווח של 1,700 ק"מ לכל כיוון והיה צריך לתאם בין עשרות כלי טיס. מדובר בטיסה ארוכה מעל לים, גיחות שטייסי חיל האוויר מתאמנים עליהן כבר שנים ולא מורכבות מדי לביצוע. אבל בחיל האוויר יש מי שהדגיש שההשוואות שכבר עושים לתקיפה באיראן אינן נכונות. בניגוד לתימן, הטיסה לאיראן עוברת גם בשמיים של מדינות הרבה פחות ידידותיות, להן מערכי נ"מ חזקים, מה שנכון גם לאיראן עצמה. כך שהאיום והסיכון שם קיימים בשני כיווני הטיסה, הלוך וחזור.
אמנם מדובר בתקיפה כואבת שהחות'ים ספגו, אבל לא במשהו שהכריע אותם או את היכולות הצבאיות שלהם. בסוף מדובר בעוד "פרוקסי" איראני, שלא מפחד לספוג מהלומות מישראל כדי להיות חלק ממלחמת ההתשה הרב-זירתית ולבצע את המשימות עבור טהראן, בדיוק כמו חיזבאללה. בהקשר הזה, אמר אתמול הרמטכ"ל הלוי שנכנס לרפיח: "הכל קשור. זה הכל איראן. ובסוף, יש תמנון, יש לו זרועות, אתם נאבקים פה עם זרוע אחת, נאבקים במקומות אחרים עם זרועות אחרות, וצריך להבין את העניין הזה".
אם נמשיך את הלוי, כל עוד ישראל תתחמק מעימות עם הגורם הישיר שמאיים ומנהל נגדה את כל המלחמה הזאת, איראן, המתקפות האלה של זרועות התמנון רק יתגברו. למעט מקרים מאוד נקודתיים, כמו החיסול שהיה סמוך למבנה האיראני בדמשק, טהראן מנהלת מלחמת התשה דרך כל כוחות השלוחים שבנתה סביב ישראל בלי לספוג אפילו תגובות מישראל, שלא לדבר על מהלכים יזומים.
בחודשים האחרונים מספר קצינים ובעלי תפקידים אופרטיביים במשמרות המהפכה, הגיעו למפקדות של חיזבאללה, החות'ים ומיליציות נוספות, במטרה לתאם את המשך התקיפות נגד ישראל וכדי להמשיך את הזרימה של אספקת הנשק. בישראל רואים כמעט את כל המהלכים האלה של איראן, אבל חוששים מפעולה ישירה, שתביא לתגובה עוצמתית הרבה יותר מאשר במתקפת הטילים האיראנית שיורטה באפריל האחרון.
נראה גם שלישראל אין כרגע איזו אסטרטגיה בנושא, שבתוכה ישתלבו אותן תגובות נגד האיראנים, או כזו שתביא לעצירת האש מצדם, צבאית או מדינית. כשזה המצב האיראנים, כמעט תמיד דרך כוחות השלוחים שלהם, מעזים לבצע מהלכים הרבה יותר נועזים, שמותחים את הקווים האדומים של ישראל, ככל שנשארו כאלו. לפחות בשלב הזה נראה שהצדדים בדרך להתנגשות בלתי נמנעת.