אירוע האוהלים של חיזבאללה בצד הישראלי של גבול לבנון הוא מקרה קלאסי של אירוע טקטי שהפך לכאב ראש מדיני. בצה"ל לא הבינו תחילה את האירוע, כאשר ראו את אנשי חיזבאללה, לפחות בשלב הזה מכוח רדואן המיוחד, מקימים את אותם אוהלים.

אולם, קצינים בכירים אמרו בשיחה עם mako שתוך זמן קצר מאוד, כשהבינו את סוג האירוע, הייתה כוונה לפנות את אנשי חיזבאללה משטח ישראל. רק שהפעולות שהצבא הציע לא אושרו על ידי שר הביטחון וראש הממשלה. יש לציין שבצה"ל נשמעו בשלב מוקדם יותר קולות אחרים שביקשו לשים את הקמת האוהלים בפרופורציה של פרובוקציה שלא מהווה איום ביטחוני.

ככל שחלף הזמן האירוע הסתבך והתעצם ואחרי כשלושה חודשים, נסראללה משתמש באוהל ובכמה פעילים שנשארו שם כדי לסחוט את ישראל. זה קורה אחרי שחיזבאללה סיים לפרוס גדודים רבים וכוחות רדואן מיוחדים לאורך הגבול עם ישראל ומוכן, כפי שפרסמנו בתחילת השבוע, לצאת לסבב של כמה ימי קרב.

המערך שחיזבאללה הקים בגבול 

כבר תקופה ארוכה שחיזבאללה פועל לעצב מחדש את המצב בגבול ישראל-לבנון. בשלב הראשון ארגון הטרור פרס לאורך הגבול גדודים של כוחות לוחמים במתחמים בהם הציבו משגרי נ"ט רבים, מרגמות, רובי צלפים, מטענים ועוד אמל"ח רב שרובו ממוגן ונמצא מתחת לפני הקרקע.

לתוך המערך הזה השתלבו גם מאות לוחמים מכוח העילית של חיזבאללה, רדואן. מערכים אלה הוקמו גם בשטחים הבנויים, בתוך הכפרים והעיירות שבדרום לבנון, מקו הגבול ולעומק השטח.

למערך הזה שנבנה מול צה"ל יש מספר מטרות: להיות קו הגנה אם וכאשר צה"ל יכנס ללבנון. לא פחות מטריד, להוות הבסיס ל"מערך הפיגועים" של חיזבאללה, המאפשר מרגע ההחלטה להוציא פיגוע נ"ט, צליפה, רקטי או מטען נגד ישראל. מערך זה מגיב למשל כאשר חיזבאללה מאשים את ישראל שפגעה באנשיו בתקיפה המיוחסת לה בסוריה. במערך הזה פרוסים גם לוחמי כוח רדואן המונים בין כמה מאות לאלפים בודדים.

פעילי הארגון בגבול (צילום: שי לוי)
מגדל תצפית של חיזבאללה באזור הגבול, לפני המלחמה | צילום: שי לוי

אחרי שסיימו לפרוס כוחות לחימה בגבול לבנון ישראל, חיזבאללה החלו להקים את מערך התצפיות. מדובר באותם מגדלי שמירה שצצו לאורך הגבול ומהם הם מתצפתים לשטח ישראל ואוספים מודיעין. לצד המגדלים יש גם הרבה עמדות תצפית מוסתרות, עם אמצעי איסוף מתקדמים. בגלל הקמת חומת הגבול הגבוהה, חיזבאללה בנה מגדלים בנקודות גבוהות, או שהעמדות עצמן מעל לגובה החומה. שני המערכים האלה פועלים יחד מול צה"ל, שרואה בהם כאב ראש לא קטן.

המערך הזה לא נבנה ביום אחד. חיזבאללה עובד על הפרויקט הזה כבר ארבע שנים, בסיוע צמוד מכוח קודס של משמרות המהפכה האיראנים. לכך יש להוסיף מערך של 150 אלף רקטות עם יכולת שיגור של כ-1,000, 1,500 ליום ומתקבלת משוואת הרתעה הדדית, איתה הגענו לאירוע האוהלים בשטח ישראל. צה"ל פוצץ אמנם מטען אל הרג מחריש אוזניים לעבר כמה פעילים שניסו לחבל בגדר. אולם הסתפק בתגובה זהירה מאוד לשיגור רקטות מלבנון, לירי נ"ט וגם לחציות רבות של פעילי חיזבאללה לשטח ישראל.

מה עוצר את ישראל ומניע את נסראללה 

שלא יהיה ספק, נסראללה וחיזבאללה מורתעים מצה"ל אבל, יודעים שגם הצד שלנו חושש ממלחמה בהיקף מלא. בשנים האחרונות הם בניהול סיכונים מושכל מול צה"ל ובשנה האחרונה, בנכונות להיכנס לכמה "ימי קרב", כלומר סוג של סבב לחימה נקודתי.

כך הגענו לפרשת האוהלים שהם הקימו בצד הישראלי ולתשובה לשאלה למה צה"ל לא תוקף או מגרש אותם משם. אותם אוהלים ממוקמים מרחק קצר ממתחם של חיזבאללה בו מספר פעילים שמחפים על אלה שבאוהלים, שגם יוצאים לאורך כל שעות היממה לסיורים בגזרה.

בתקופה האחרונה צה"ל הציג לשר הביטחון יואב גלנט ולראש הממשלה בנימין נתניהו מספר דרכי פעולה, מגוונות, שאין זה המקום לפרט עליהן. כל הפעולות האלה נדחו על ידי הדרג המדיני, שחושש שהפעולה תביא להסלמה מול חיזבאללה.

בנימין נתניהו, הרצי הלוי, יואב גלנט (צילום: חיים צח, לע"מ)
הרצי הלוי, בנימין נתניהו, יואב גלנט | צילום: חיים צח, לע"מ
חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה (צילום: Ratib Al Safadi, Anadolu Agency, getty images)
חסן נסראללה | צילום: Ratib Al Safadi, Anadolu Agency, getty images

על פי בכירים עמם שוחחנו, בדרג המדיני חוששים להפעיל יותר כוח ולהגיע למצב של לחימה מול חיזבאללה, גם בגלל הקרע בעם על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית, בגלל מחאת אנשי המילואים ובנוסף, המתיחות עם ארה"ב, המשמשת גב מדיני-עולמי לישראל.

הבעיה שנסראללה הגיע למצב שבו הוא מותח את הגבולות וממנף את אירוע האוהלים לאזורים נוספים בגבול לבנון ישראל. הוא מוכן לקחת סיכון של מלחמה, כדי להשיג אולי הישג מדיני ותיקוני גבול, אותם חיזבאללה דורש לאורך כל גבול לבנון. בצבא מרגישים את זה ולאחרונה, החלו להגביר את הלחץ מצדם על הדרג המדיני, בכדי לפעול לסיום האירוע גם במחיר של כמה ימי קרב.

בנאום שנשא השבוע ראש אמ"ן אלוף אהרון חליוה בסיום קורס קמ"נים (קציני מודיעין) הוא אמר: "אנחנו מציינים היום שבע עשרה שנים בדיוק לפרוץ מלחמת לבנון השנייה, מהלך צבאי שתרם לחיזוק ההרתעה של ישראל. בשבע עשרה השנים שחלפו מאז, צִדּוֹ הישראלי של הגבול משגשג ופורח. הצפון נמצא בצמיחה. אנחנו מביטים לעומת זאת למדינת לבנון, מעברו השני של הגבול, שהיא שבויה בשבי חיזבאללה ובחסות איראן".

המסר שלו ברור ועם זה הגיע גם האיום: "אנחנו עוקבים וקשובים למזימותיו. שלא יטעו בנו, נעשה כל מה שנדרש כדי לשמור על שקט בגבול הצפון". אמר והוסיף כי "חיזבאללה והעומד בראשו ממשיכים גם בימים אלה לייצר פרובוקציות".