אזהרת התצפיתניות בגבול הצפון: בעקבות האסון במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, תצפיתניות שמשרתות בגבול הצפוני מתריעות בחודשים האחרונים על היעדר מיגון בבסיס. לדבריהן, המ"מ אמר להן כי בתרחיש של חדירה לבסיס "לבוא אליי מהר ואתן לכן מפתחות לחדרים, שתנעלו את עצמכן שם". כשמפקד האוגדה נשאל מדוע הן לא מפונות לבסיסים מרוחקים יותר, השיב: "הן צריכות להיות קרובות ללוחמים כתף אל כתף".
במכתב שהורי התצפיתניות העבירו לצה"ל נכתב: "גם התצפיתניות בנחל עוז התריעו על הכשלים והסכנות, התריעו והושתקו. התצפיתניות שם נרצחו בפיג'מה, בלי נשק, בלי שכפ"ץ, גם שם התחייבו שהן מוגנות - אך לא נעשה דבר".
הבוקר הורי התצפיתניות יוצאים לצעדת מחאה. מרגנית ארז, אם לתצפיתנית: "היו שיחות עם המ"מ, המ"פ, המג"דית ומפקד האוגדה, ואחת האמירות הבעייתיות זו הבקשה שהחיילות שלנו, התצפיתניות, יילחמו כתף לכתף עם הלוחמים. הן לא מוכשרות ללחימה, הן לא לוחמות. אין להן נשק ואין שום סיבה שהן תהיינה בכזה סיכון במקום לא ממוגן".
לדברי איתן מליק, אב לתצפיתנית שמשרתת בצפון: "העבודה שלהן יכולה להתבצע מכל נקודה בארץ. את רוב המוצבים בצפון עם התצפיתניות הזיזו אחורה, חוץ מהמוצב הזה. אין צורך שהן יהיו כל כך קרוב אל הגבול, הן לא צריכות להיות חשופות לסכנה הזו".
מה הסיבה שהשאירו אותן שם?
מליק: "מי שמפקד על הגזרה רוצה, וזו אמירה שהעמידה אותנו על הרגליים האחוריות, שהתצפיתניות יהיו עם הלוחמים שלו כתף אל כתף, לפחות מבחינה מוראלית. אין שום צורך בהן שם. הן יכולות לעשות את זה מכל נקודה. הן מאוד מפחדות במקום הזה וזה משפיע על התפקוד שלהן. הן מספרות על פחד יום-יומי. הן מטווחות על ידי כטב"מים והפגזות באופן קבוע. אין להן זמן תגובה, מספר שניות. לפעמים, בחורף, הן רצות יחפות בשלג. בנות מחליקות. זה נורא, תנאים ירודים בצורה מטורפת. פשוט תעיפו אותן מהמוצב הזה".
מרגנית: "המגורים לא ממוגנים, החמ"ל לא ממוגן. לפני חמישה חודשים התחלנו שיחות עם הסגל הפיקודי בדרגות השונות. הדברים לא סודרו, לא תוקנו. הבנות שלנו מרגישות שהן לא מוגנות. כהורים, אנחנו רוצים לוודא שאם היום יש מתקפה כמו שהייתה בנחל עוז, שהחיילת שלי מוגנת. היום זה לא המצב".
מה הדרישה שלכם כרגע?
מליק: "הבקשה פשוטה מאוד: פינוי מיידי. לא עוד שבוע, לא עוד חמישה ימים, מחר בבוקר הן לא צריכות להיות שם. יש לפנות אותן. יש מוצבים שמוכנים לקלוט אותן בכל מיני מקומות, שלא נמצאים על הגבול. יש שני מוצבים שהורידו אותם מגבול הצפון בחצי שעה. מפקד האוגדה תוקע את הרגליים האחוריות שלו באדמה ומסרב לעשות את זה. זה מטורף".
מרגנית: "אנחנו יוצאים לצעדה מצומת מחניים לבסיס נפח, להראות שיש לנו נוכחות ושאנחנו נעמדים על הרגליים האחוריות. מפקד האוגדה יבוא לפגוש אותנו, אבל זה לא זמן לשיחות נפש או לשמוע איך אנחנו מרגישים. זה הזמן לפעולות מיידיות, עכשיו, כדי שהחיילות שלנו תהיינה מוגנות ככל האפשר".