ברקע הביקורת הציבורית על סבב המינויים בצה"ל, שר הביטחון ישראל כץ החליט שלא לאשר בשלב הזה את הקידום של שני קצינים, לכאורה בגלל המעורבות שלהם באירועי 7 באוקטובר כמפקדים באוגדת עזה. מדובר על אל"ם אפרים אבני שמונה למח"ט צנחנים והיה קצין אגף המבצעים של פיקוד דרום, וקצין ההנדסה אל"ם א' שמונה לפקד על יחידה יוקרתית.
יש לציין ששני הקצינים נכנסו לתפקידם זמן קצר לפני מתקפת 7 באוקטובר, רק שבוע וחצי לפני במקרה של אל"ם אבני, זמן שלא מספיק לביצוע שינויים בזמן כל כך קצר. אם כי במקרה של תפקיד קצין האג"ם, כן יש לבחון את התפקוד שלו בכל הקשור להנעת כוחות באותם ימים.
יש עוד שמות בסבב הזה וגם בקודמים שמעוררים אי נחת, בלשון המעטה. אבל נראה שהבעיה הכי גדולה בסבב הקידום היא שמדובר ב'עוד מאותו הדבר'. במהלך השנה האחרונה תיאוריות וחלק מתורת הלחימה של צה"ל מזה הרבה מאוד שנים קרסו. מנגד צה"ל של אחרי 7 באוקטובר, מתחילת המלחמה, הגיע להישגים מעולים, בדגש על שילוב זרועות והקרב המשולב, אבל לא רק.
לדבר הזה אין כמעט ביטוי בסבב המינויים האחרון. כמעט כל הקצינים של צבא היבשה מגיעים עם מסלול פיקודי זהה לזה של העשורים האחרונים. הם צמחו רוב הדרך באותה היחידה, לא נחשפו ולא עברו הכשרות ואימונים במסגרות מקצועיות אחרות, שלא לדבר על תפקידים בזרוע וחילות שונים. אותו מסלול שאילץ את המפקדים הנוכחיים "להתגלח" על שדה הקרב בעזה ולבנון ולשלם על זה מחירים כבדים.
במלחמה בעזה, לבנון ושאר הגזרות למדנו שנדרש שינוי קיצוני בדרך הבנייה וההתפתחות של המפקדים בצה"ל. שינוי שיהפוך אותם לקצינים ומפקדים איכותיים בקרב המשולב והרב-ממדי. זה דורש שינוי דרמטי במבנה היחידות וכמובן שהמפקדות, במבנה הקורסים וההכשרה. זה דורש גם שינוי דרמטי בארגון ובמבנה של הפיקוד הבכיר בצה"ל. שינוי הארגון והשיטה.
מדובר בשינוי תרבותי וארגוני שכבר עברו כמה צבאות זרים מערביים. חלק מהם לפני שנים רבות. אבל את זה ניתן לעשות רק אחרי תחקירים מעמיקים ואיכותיים, אחרי דיוני עומק של מומחים, כולל כאלה שבאים מחוץ למערכת הצבאית, של מכוני מחקר וגורמים נוספים. כל עוד זה לא יקרה, צה"ל ימשיך לקדם מפקדים שכמעט לא השתנו בעשורים האחרונים. ובלי כל זה, גם יבנה יחידות לא רלוונטיות, ויתכונן למערכה שהייתה ולא זאת שתהיה.