פחות משבועיים הצליח להחזיק המזח הצף, בעלות של 320 מיליון דולר, שהציב ממשל ביידן בחופה של עזה - במטרה להקל את הגעת הסיוע ההומניטרי לאזרחי הרצועה. תיקון המזח עשוי להימשך יותר ממשך הפעלתו, ולכן תוהים בארה"ב האם הפתרון הבא עשוי להגיע מהרחפות של הצי האמריקאי.
עוד ב-N12 כלכלה:
• העבר הנאצי, קמפיין ה-BDS והרשת שברחה מישראל
• הכי יקרה בפער: ישראל יקרה ב-38% ממדינות ה-OECD
• חברת הענק שנכנסת לשוק החשמל הביתי במחירים מופחתים
מול פניית אתר TWZ לפיקוד מרכז האמריקאי שאמון על הסיוע בנוגע לאילו חלופות מסתמנות, הודו כי ברמה המיידית אין לאמריקאים אמצעים להעביר את מלוא הסיוע שהביאו לקפריסין - אל עזה. אולם עוד בטרם סיום תיקון המזח שעשוי להימשך "כמה שבועות" לפי האמריקאים, הם עשויים לבחור להפעיל את 90 הנחתות LCAC שנמצאים ברשות הצי.
במשך שנים עוררו הכלים הללו הדים בתעשייה הביטחונית האמריקאית, משום שעלות רכישת כל רחפת צמחה מ־47.2 מיליון דולר ב־2011 לכ־56.4 מיליון דולר ב־2021. לפי הצי האמריקאי, הרחפות הן כלי אמפיבי שנע במהירות ומסוגל לשאת 75-60 טונות. לצורך ההשוואה, בהובלת אווירית, שהיא היקרה מכל, ניתן להוביל 20 טונות; ואילו במכולת 40 רגל שבה משתמשים בהובלה ימית ניתן לכל היותר להעמיס כ־29 טונות.
ה־LCAC, ששטות במהירות מרבית של 40 קשר ולטווח מקסימלי של כ־320 ק"מ, משתמשות בטכנולוגיית כריות אוויר שמאפשרת לכלים לעלות ליותר מ־70% מחופי העולם. כלומר, בניגוד למזח הצף, הובלה בעזרת רחפות הייתה מאפשרת לכוחות האמריקאים להוביל את הסיוע ההומניטרי אל פני החוף העזתי.
בצל האירועים האחרונים והתהליך שהוביל להקמת המזח הצף, בארה"ב תוהים מדוע נמנעו משימוש בעשרות הרחפות הזמינות, שחלקן שימשו למשימות מסוכנות יותר בעבר, כמו פינוי כוחות אמריקאים מלוב.
לפי TWZ, לא ברור אם בעיות טכניות או לוגיסטיות הובילו לבחירת הסיוע על בסיס המזח הצף בלבד. יתרה מכך, בצל התפרקות המזח, האמריקאים ממשיכים להימנע מהנחתות. ייתכן כי הסיבה לכך נובעת מהניסיון עם המשאיות שעלו על המזח הצף. ב"וושינגטון פוסט" דיווחו כי באחד מהימים שבהם השתמשו במזח הצף, חמש משאיות בלבד מתוך 16 הגיעו ליעדן בשלמותן. 11 האחרות הגיעו ריקות לחלוטין או למחצה, בשל ריקונן עוד בדרך.