על רקע האופטימיות ומה שנראה כמו התקדמות במשא ומתן לעסקת חטופים, נשאלת לא פעם בימים האחרונים השאלה - מה בעצם האינטרס של חמאס? מי ששואלים את השאלה הזו מכוונים למצב המורכב שישראל נמצאת בו - תזמון סיום המבצע בח'אן יונס התרחש במקביל להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בהיקפים הגדולים ביותר מתחילת המלחמה.
בכך, ישראל איבדה שני מנופים חשובים שהיו לה - הסיוע ההומניטרי המוגבל והלחץ הצבאי. בשני אלה ישראל כבר לא תוכל לסחור במסגרת המשא ומתן לעסקת חטופים, ועל כך נשמעת ביקורת לא מעטה בציבור. לפי צה"ל, הלחץ הצבאי בח'אן יונס נגמר משיקולים מבצעיים. הרחבת הסיוע נובעת בעיקר משינוי הכיוון בעמדה האמריקנית, שלחצה על ישראל להגדיל את המכסות אחרי ההרג בשוגג של עובדי הסיוע על ידי כוחות צה"ל.
וכך נוצר מצב שחמאס משיג הישגים גם מבלי לתת תמורה, והזמן רק משחק לטובתו. לכן יש הסבורים שהמצב הזה, בשילוב עם המשבר בין ישראל לארה"ב, גורם לחמאס להתבצר בעמדותיו ולהתנגד לכל עסקה שלא כוללת הפסקה מוחלטת של המלחמה. ועדיין, מה יכול להיות האינטרס של סינוואר ללכת לעסקה, בזמן שגם בלי לשלם דבר מה, הוא מרוויח? ישנן ארבע נקודות שבהערכה זהירה ניתן לומר שהן יכולות להוות עבור סינוואר שיקול:
חזרת העקורים לצפון הרצועה
מדובר באחד המנופים שעוד נשארו לישראל. כידוע, ברצועה עדיין נמצאת חטיבה אחת שמאיישת את "ציר נצרים", הציר שחוצה בין צפון הרצועה לדרומה. צה"ל לא מאפשר למי שעקר מביתו דרומה בזמן המלחמה לשוב צפונה, ובמסגרת המשא ומתן לעסקת חטופים זו אחת הסוגיות המרכזיות שבהן דנים - כמה תושבים צה"ל יסכים להחזיר לבתיהם בצפון, והאם חמאס יסכים שהצבא יבדוק את כל מי שחוזר.
עבור חמאס מדובר בסוגיה קריטית שכן חזרת תושבים לבתיהם היא תחילת החזרת השליטה בצפון הרצועה בפרט, והמשך ביסוס שלטונו מחדש ברצועה בכלל. שרידותו השלטונית של חמאס היא אחד הנושאים החשובים ביותר לארגון הטרור, שמסרב להתייחס ברצינות להצהרות ישראל שבכוונתה למוטט אותו. לכן ההערכות הן שסוגיה זו היא שיקול משמעותי עבורו.
הלחימה תתחדש?
מנוף נוסף שיש לישראל על חמאס, והיא עוד לא ויתרה עליו, הוא סיום המלחמה. זה ברור לכול שישראל לא מוכנה בשלב זה להסכים לסיום המלחמה, למרות שמדובר באחת הדרישות הקבועות של חמאס שהוא לא מפסיק לחזור עליה.
אלא שאם סינוואר יחשוב שהעסקה המתגבשת תוביל בסופו של דבר לסיום המלחמה - זה עשוי גם להוות עבורו שיקול במשא ומתן. כפי שאמרנו בסעיף הקודם - השרידות זה הנושא החשוב ביותר לחמאס. אם יחשבו בארגון הטרור שהמתווה המתגבש עשוי להביא לסיום מלחמה בלי שמוטט, זה צעד גדול מאוד בדרך לשמירה על שרידותו.
הלחץ האמריקני
הסעיף הזה אומנם לא קשור לאינטרס של חמאס, אבל הוא אחד הגורמים המרכזיים שיכולים בסופו של דבר לגרום לעסקה להבשיל. גורמים המעורים במשא ומתן מספרים שהפעם הלחץ האמריקני על המתווכות (ומכאן שגם על חמאס) ללכת לעסקה - הוא הגדול ביותר בהשוואה למגעים הקודמים.
ארה"ב רוצה מאוד הפסקת אש משמעותית ברצועה, גם כחלק מהמהלך הגדול שלה ל"ביג דיל" במזרח התיכון, והיא יודעת שניתן לעשות זאת רק דרך עסקת חטופים. כשהמעצמה הגדולה בעולם מפעילה את כל כובד משקלה, מדובר במהלך שיכול גם הוא להגדיל את הסיכויים הפעם להגיע לעסקה.
פעולה ברפיח
גם רפיח הוא מנוף חשוב, לא בכדי ישראל מאיימת בפעולה צבאית שם פעם אחר פעם. תידרש תוכנית פינוי אמינה ובטוחה לתושבים וייתכן שסינוואר מזהה את חוסר ההתלהבות של האמריקנים, אבל ישראל מצידה משאירה את המנוף הזה על השולחן. אם סינוואר רוצה למנוע את הכניסה לרפיח שתמוטט עוד גדודים של חמאס, או לפחות לדחות את הפעילות הזאת, זה גם יכול ליצור אצלו סוג של אינטרס ללכת לעסקה.