נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי נאמו הערב (רביעי) בטקס סיום המכללה לביטחון לאומי. השר גלנט התייחס בנאומו למו"מ לעסקת חטופים, וקרא לחתור להתקדמות בה. "גם בשעות אלה, כאשר לוחמי צה"ל פועלים למיגור ארגון החמאס, מוטלת עלינו החובה להשיב את החטופים אל ביתם", אמר שר הביטחון. "זהו ציווי מוסרי עליון - וזוהי מטרת מלחמה מוצהרת", הבהיר.
"פעולתה הנחושה של מערכת הביטחון יצרה את התנאים למהלך להשבת החטופים", הוסיף גלנט. "נפתח בפנינו חלון הזדמנויות מוגבל לממש את חובתנו הערכית והמוסרית - להשבת חטופים. התנאים שיווצרו בעקבות העסקה - יקדמו את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלנו, ואילו, על הסיכונים שעלולים להיווצר - צה"ל וכוחות הביטחון יודעים לגבור". הוא ציין כי "לצד הפעולה להכרעת חמאס, ראוי, נכון וצריך לעשות עסקה להשבת החטופים".
הרמטכ"ל הרצי הלוי דיבר על משמעות המהלך הצבאי בתוך הקשר רחב יותר - ובו גם נושא המגעים להשבת חטופים. "המעשה הצבאי הוא רכיב חיוני במעשה האסטרטגי, אך לא פחות חשובה ממנו היא המערכה הלאומית-חברתית על קיומנו הערכי המשותף", אמר הלוי. "מחלוקות בתוכנו מפיחות תקווה באויבינו, ואילו סולידריות ולכידות, מהוות מפתח לביטחוננו הלאומי, כיום ובעתיד. הסכם למען השבת החטופים, מעבר לחשיבותו במובן המוסרי הדחוף של הצלת חיים, יש בו את הערכים הבסיסיים הנדרשים לחברת מופת ולחברה חפצת חיים", הבהיר.
"כך גם באשר לנשיאה משותפת בנטל, ליתר דיוק הזכות לשאת בו. גם בו, יש כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל", הוסיף הרמטכ"ל בנאומו. "חישבו מה יוכל לקרות במלחמה ובמשק כשבני החברה החרדית יתגייסו. ישיבה בבקעת הירדן, למשל, המשלבת לימוד תורה עם החזקת גזרה גדודית בהגנה, היא דבר שניתן ומוכרחים לעשותו".
הרמטכ"ל התייחס גם לאיום האיראני, ולכוונת הרפובליקה האיסלאמית להגיע לנשק גרעיני. "איראן מעוניינת להתקדם ליכולת גרעינית, ומחמשת צבאות וארגוני טרור שנלחמים בנו. השתנות האיומים מחייבת התאמות בתפיסת הביטחון", הבהיר. "במערכה הנוכחית אנחנו עושים זאת בהתאמת הא סטרטגיה, החשיבה המערכתית ושיטות הלחימה, ונותנים מענה איכותי בתחבולה, בשותפויות ובחדשנות למגוון איומים וב-7 זירות בו בזמן".
הרמטכ"ל הלוי הדגיש כי "האסטרטגיה מתבוננת על כל הזירות יחד, ובאמצעותה אנו מגדירים את המטרות לכל זירה. המערכתנות מתרגמת את המטרות לרעיון שעל פיו אנו פועלים, וברובד הטקטי אנחנו מתכננים ומבצעים".
גם הנשיא הרצוג התייחס לעסקת החטופים שעליה דנים כיום, וקרא לקדמה. "אנחנו נתונים בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת מאוד, מלחמה להכרעת האויב ולהשבת אחיותינו ואחינו החטופים, ולהחזרת הביטחון בצפון ובדרום", אמר. "שוב ושוב אנו שומעים על חיילים ואזרחים שרצו לתוך האש, תוך סכנת חיים, כדי להציל חיים. כי זה החינוך שלהם, כי זה הבית שלהם. שוב ושוב אנחנו עדים לחשיבותם של הקהילה, הרחוב והשכונה בעת משבר - אלו הקימו ב-7 באוקטובר, בתוך שעות אחדות, תשתיות מעוררות השראה שווידאו שאף אחד לא נשאר מאחור, ולעיתים גם חיפו, כשהיה צריך, על חולשות של גופים ממסדיים".
"לרבים מאתנו קשה בימים הללו, אנחנו מתקשים לדבר על תקווה – כשהאבל והשכול מלווים אותנו באופן יומיומי כמעט, וכשהדאגה לפצועים בגוף ובנפש ובעיקר לגורל החטופות והחטופים – לא מרפות לרגע", הוסיף הרצוג. "ובכלל, הדאגה לעתיד, ובכל זאת, לא איבדנו ולא נאבד לעולם את התקווה. כי התקווה היא רכיב קריטי לחוסננו הלאומי", ציין.
מוקדם יותר, השיב השר גלנט על שאילתות במליאת הכנסת, ובמסגרתן חשף את יעדי הגיוס של צה"ל. "התכנון הוא לגייס מקיץ 2024 לקיץ 2025 עוד 3,000 חרדים", אמר. גלנט הסביר בהמשך שמדובר בתוספת ל-1,800 החרדים שמתגייסים בשגרה. בתגובה, חברי כנסת מהאופוזיציה זעמו על המספר הנמוך לשיטתם.
בדבריו, שר הביטחון גם התייחס להיקף הפגיעה בחמאס ואמר: "הרגנו או פצענו 60% ממחבלי חמאס בעזה. פירקנו את 24 הגדודים של החמאס או את רובם המכריע". על רקע חקירת החשד לרצח מחבל נוח'בה ב-7.10, אמר: "כל אדם שלקח נשק ורצה להרוג את מבקשי נפשנו ב-7 באוקטובר ראוי להוקרה. אל מול פני הרוע החובה שלנו להגן על עצמנו. הכלל שחל - הבא להורגך השכם להורגו. את ההליכים נעשה לפי החוק והדין מבלי לשכוח מה מוטל עלינו".
במהלך היום נפגשו גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו עם שליחו של נשיא ארה"ב למזרח התיכון, ושר הביטחון רמז לנסיגה ישראלית אפשרית מציר פילדלפי. גלנט הדגיש בפני השליח כי פתרון שימנע ניסיונות הברחת נשק לרצועת עזה הכרחי לקטיעת צינור החמצן של חמאס ולנסיגת כוחות צה"ל מחלקים מהציר, עבור התקדמות השיח על הסכם לשחרור חטופים. גלנט אמר כי ישראל נכונה לפתוח את מעבר רפיח, אך לא תאפשר את חזרתו של חמאס למקום.