הנגמ"ש מטפס על ערימת חצץ, מסמן שביל עבה על דרך העפר התלולה שהוא משאיר מאחור. מהצריח מתנשא גוף שלראשו קסדה, ומאחוריו משתלשלת צמה ארוכה. "ימינה!" מורה סמל נוי, מפקדת הנגמ"ש, והדיווח כמעט נבלע בתוך הרעש שמסביב.
הנגמ"ש מתעקל שמאלה, נעצר, מוכן לגלות מה שמר בבטנו עד עתה: בזו אחר זו יוצאות ממנו ארבע בנות, לוחמות ל"א (לוחמה אלקטרונית). "בואו, בואו אלינו", נשמעות קריאות נלהבות מהקהל שצפה בהן עד עכשיו. "הלוחמות התנהלו כאילו הן תחת מתקפה ארטילרית", מסביר את המחזה סא"ל ניצן, מפקד גדוד פסגות, הגדוד המבצעי של מרכז הל"א, לתא"ל רחל טבת-ויזל, היוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים).
טבת-ויזל מתרשמת, ופונה אל סמ"ר שירז בחיוך. "מה התפקיד שלך?" היא מתעניינת. "שימשתי עכשיו כע' מפקדת נגמ"ש, אבל בעיקרון אני לוחמת", שירז מסבירה, אבל טבת-ויזל מקשה. "זה אומר שחתמת שלוש שנים. את מרגישה כבר את משבר השנתיים?" "לחתום שלוש שנים זאת החלטה לא פשוטה, אבל שווה את זה", הלוחמת מתוודה. "אני בטוחה שכשאשתחרר אני אסתכל על הכול בנקודת מבט שונה ואבין כמה הרווחתי. זאת חוויה מדהימה".
טבת-ויזל, שנמצאת בצריפין במסגרת יום היכרות עם מערך הל"א, מתמקדת במה שמעניין אותה באמת. "כמה לוחמות יש בגדוד?" היא שואלת את המג"ד, "שבע לוחמות, כשעתידות להתגייס אלינו עוד שמונה נוספות שנמצאות עכשיו בקורס", הוא משיב. "זה מעט יחסית", קובעת היוהל"ן. לדברי המג"ד הסיבה העיקרית לכך שיש מספר מועט של לוחמות טמונה בכך שאין מספיק שיווק ליחידה. "בנות בקושי מכירות אותנו, הן לא מודעות לכך שהתפקיד אטרקטיבי ומקצועי", הוא ממשיך. "בכנות, הלוחמות שלנו הן הכי טובות, אני אשמח שיגיעו אלינו עוד".
לא מעט ראשים יהנהנו מאחורי האמירה הזו של המג"ד. בשנים האחרונות נעשים מאמצים בצה"ל להגביר את גיוסן של נשים למערך הטכנולוגי ולנצל טוב יותר את כישוריהן. אף על פי שהצבא משתוקק לגייס לשורות המערך בנות – הן לאו דווקא קופצות על המציאה. הכשרה ארוכה, סטיגמות, חשש מעבודה פיזית ושירות בחברה גברית, כולם גורמים למתגייסת הצעירה לחשוב רגע לפני שהיא עושה את הצעד ומצטרפת למערך הטכנולוגי.
אחת מהחבר'ה
לוחמת הל"א היא רק חלק מהמערך הטכנולוגי בצה"ל, המהווה את אחד המערכים הקריטיים מבחינת חשיבותו האסטרטגית. עם השנים, תפס המערך תאוצה והתווספו תחתיו תפקידים שונים ומגוונים, המתאימים לנשים ולגברים כאחד – החל ממכונאית נגמ"שים, דרך לוחמת ל"א, ועד למפתחת מערכות.
באוגוסט האחרון התייחסה היוהל"ן לשעבר, תא"ל גילה כליפי-אמיר, לשילובן של הנשים במערך הטכנולוגי. במסמך שיצא מטעמה, נמצא כי בחירתן של נשים שלא להשתלב במערך הטכני מושפעת מתפיסות חברתיות מיושנות באשר למסוגלתן להתמודד עם תפקיד בעל אופי טכנולוגי.
"פיתוחים בסביבת העבודה הטכנית ופריצתה של החשיבה לגבי יכולותיהן הקוגניטיביות של נשים מערערים על הנחות היסוד של תפיסה זו, אך היא עודנה משוקעת בתודעתם של אנשים", נכתב במסמך.
את התודעה הזו מכירה היטב רס"ן קארין ביבי, המשמשת מפקדת גף מנועים בבסיס נבטים. "מה שחוסם נשים בתחום הזה זה מה הסביבה תגיד", היא מסבירה. "המון בנות נופלות בגלל מחסומים שהן שמות בפני עצמן. אם את אוהבת את העיסוק הזה, אל תתחילי לחשוב מה יחשבו או מה יגידו. ברגע שאת מקבלת את עצמך, הסביבה מקבלת אותך", היא אומרת.
היום, רק 4.5 אחוזים מכלל הבנות בשירות חובה עושות את הצעד לעבר שירות טכנולוגי, אם כי מדובר בעלייה של העשור האחרון, בו הנשים הכפילו את מספרן במערך הטכנולוגי, וכעת הן מהוות כמעט 15 אחוזים ממנו. שילובן של הנשים נעשה בהדרגה, ויוצר מן הסתם מצב שבו הנשים הנחשוניות שמשתלבות חוות על בשרן את קשיי ההסתגלות שלהן למערך, ושלו אליהן.
ביבי אומרת שברגע שקיבלת על עצמך את ההחלטה להתגייס למערך הטכני, עלייך להתכונן למצב לא פשוט, גם אם מספק. "כמפקדת, אני יכולה להגיד שלהיכנס לעולם הטכני זה לא פשוט, צריך להגיע עם המון רצון ומוטיבציה", היא אומרת. "יש בנות שמוצאות את עצמן לבד בין בנים, וזה אתגר", היא מודה.
איך מסתדרת חיילת אחת בין הרבה טכנאים, ולפעמים גם עם כמה דעות קדומות? "אנחנו עובדים בעיקר על קשב של המפקדים. מפקד שיודע שיש לו חיילת אחת בין גברים, חייב לתת את הטפיחה על השכם, את המוטיבציה, לראות מה קורה איתה", היא מסבירה. "אבל הוא צריך בעיקר לחזק ולהסביר גם לחיילים האחרים שהבנות עושות עבודה איכותית וטובה".
לומדות להשתלב
לא רק הצבא מודאג ממחסור בידיים עובדות במערך הטכנולוגי. גם המשק הישראלי מרים גבה בדאגה לנוכח היעדר כוח אדם בתחום הטכנולוגי – ובעתיד גם במהנדסים ובמפתחים. פחות ופחות בתי-ספר תיכוניים פותחים מגמות טכנולוגיות, ופחות ופחות תלמידים ותלמידות מסיימים את לימודיהם כשהם אוחזים בתעודה שתאפשר להם להשתלב במערך הטכנולוגי, גם בצבא וגם במקומות העבודה בארץ.
צה"ל לא עומד בחיבוק ידיים לנוכח המצב החדש שנוצר. האפשרות להכשיר חיילים חדשים למערך וגם לשלב נשים הן שתי ציפורים טכנולוגיות במכה אחת. כיום הצבא מתאמץ לחשוף בפני התלמידות את המערך כבר בשלב התיכון, ומציג להן תוכניות כמו "רקיע" ו"הדרים", המעשירות ומכשירות נשים בכל הקשור לתוכן טכנולוגי במטרה לאפשר להן להשתלב טוב יותר במערך הטכנולוגי בצה"ל.
סרן שרון לרנר, קצינת מדור תחמושת קרקעית בזרוע היבשה, הרגישה על בשרה את המחסור בנשים עוד כשלמדה לתואר הראשון שלה בהנדסה מכאנית. "את הלימודים שלי סיימתי כבר לפני שש שנים, אבל כבר אז היה מיעוט רב של בנות בהנדסה", היא מספרת. הדבר שלרנר לא ידעה הוא שזאת רק הכנה למה שיקרה לה בצבא. "אם למדתי באווירה גברית, אז הסביבה ששירתתי בה הייתה מן הסתם גברית אפילו יותר".
אבל הסטיגמה הגברית שריחפה באוויר לא הרתיעה אותה כלל. "יש לי חוש טכני וזה עניין אותי, ואם זאת הסביבה אז אחלה. לא חששתי מזה". היום, שש שנים אחרי שהצטרפה ליחידה, היא מעידה כי חוג הבנות גדל בצורה ניכרת. "לדעתי זה פשוט איזו שהיא נורמה שהייתה פעם, והנורמה הזאת לאט-לאט הולכת ומשתנה", היא מסבירה. "אני לא מסוגלת לחשוב שבנות לא מסוגלות, שאין להן את הכישרון, כי זה פשוט לא נכון".
גם בתוך הצבא הבינו שנשים מסוגלות. בצה"ל נעשים מהלכים חד־צדדיים להגברת גיוסן של נשים למערך, ובמסגרת זו מוביל ראש להק הציוד בחיל האוויר צוות שילוב נשים במערך הטכני. "הצוות הוקם בראייה שהאוכלוסייה מתחלקת לשניים, ואין שום סיבה שחיילות לא ישולבו כראוי", מסבירה ביבי. "בנוסף, יש הוראה שמורה על כך שבגף טכני יהיו לפחות 15 אחוז נשים. בגף חימוש קיימת מחלקה שלמה שכולה מורכבת מבנות. יש מקומות שיש בהם יותר, ויש מקומות שפחות, אבל אין ספק שהמגמה היא יותר נשים במערך הטכני".
ביבי מזכירה כי בסופו של דבר מדובר גם במקצוע ובכלים לעתיד עבור החיילת עצמה. "מקצוע טכנולוגי יכול לתת לך המון. החל מקריירה צבאית, בו גם תורמים וגם מתפרנסים, ולמי שלא חושבת על קבע, זה מקצוע לאזרחות".
"מקווה שאישה תחליף אותי"
אף על פי ששילובן של נשים במערך עונה על צורך בידיים עובדות, עבור חלק מהקצינות שמשרתות במערך מדובר בערך פשוט וישן – בצבא העם. "נשים מכניסות עניין של איזון", אומרת לרנר. "חשוב שבנות יימצאו במערך רק כדי ליצור איזון בין גברים לנשים. חוץ מזה, חשוב לזכור שאנחנו צבא העם, ואין סיבה שבנות לא יהיו היכן שבנים נמצאים".
עם הטענה הזאת יכולה להסכים בקלות סרן ענבל יגר, המשמשת קמ"ד נשק כבד בחטיבה הטכנולוגית – וממש לא חוששת מדעות קדומות. "התפקיד שלי לא נחשב נשי במיוחד", היא מודה בחיוך. "לפניי אמנם כיהנה אישה בתפקיד, אבל אנחנו היינו שתי הקצינות היחידות שהתעסקו בזה. כולם לפנינו היו גברים". יגר מספרת שכשמתקשרים מהשטח ושומעים קול של אישה, בהתחלה קצת מתפלאים. "אבל הם דווקא מתרגלים לזה מהר מאוד", היא צוחקת. אף על פי שלא הכירה את התחום קודם לכן, היא הגיעה לתפקיד מתוך עניין בכל הנוגע לנשק ותחמושת. "אני מאוד אוהבת את התחום. שמעתי עליו עוד כשהייתי תלמידה ורציתי להגיע לזה".
הסביבה הגברית שמקיפה את יגר בעבודתה לא מרתיעה אותה, אלא אפילו להפך. "התפקיד הזה נותן לי כוח לרצות להוכיח שבנות יכולות, וזאת גאווה שהן מצליחות", היא אומרת. "לצערנו, לא מתגייסות אלינו יותר מדי בנות, כי התחום הזה נשמע גברי מדי", היא מסבירה. "לדעתי זה בדיוק ההפך. זה תחום שדורש הרבה שכל וחשיבה".
יגר אינה האישה היחידה המאיישת תפקיד שנחשב עד כה לגברי. "אני הראשונה בגדוד שעושה את התפקיד שלי בתור בחורה", מספרת סמ"ר אלומה, ע' קצין אג"ם בגדוד פסגות בל"א, עליו השקיפה היוהל"ן מפלס את דרכו בחולות. "כשקיבלתי את התפקיד הרגשתי כל כך טוב, עד שהחיוך בקושי ירד לי מהשפתיים". לדברי אלומה, הכי שימח אותה היה לדעת שלא עושים לה הנחות בגלל שהיא אישה. "אף אחד לא מרחם עליי בגלל שאני בחורה. זה גורם לי להרגיש שאני פורצת גבולות חדשים", היא אומרת בהתרגשות. "אני חלק בלתי נפרד מהחלטות שמקבלים, ובהתחלה זה באמת הפתיע אותי". תאריך שחרור אין עדיין, אבל לאלומה יש כבר תקווה אחת ברורה: "אני לא יודעת מי יחליף אותי, אבל אני מקווה שזאת תהיה אישה".