מספר חסר תקדים של קרוב ל-9,000 חיילי סדיר ומילואים חוו טראומה ופנו לבקשת עזרה נפשית מאז תחילת המלחמה, כך עולה מנתוני צה"ל. יותר מ-3,000 פנו לקציני בריאות הנפש דרך קו הסיוע הטלפוני, 1,493 חיילים טופלו בשטח בידי קציני בריאות הנפש (קב"נים).
בשונה ממלחמות עבר, כבר ביום הראשון ללחימה החליטו קצין הרפואה הראשי וראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל לגייס את המרכז לשיקום עורפי (מלש"ע), שמעורב בדרך כלל בשיקום נפגעי פוסט טראומה בשלב מאוחר יותר של הלחימה. נכון להיום 275 חיילים מסופחים למרכז.
המדיניות הנוכחית בצה"ל לגבי נפגעי טראומה היא לנסות ולהחזיר אותם לשגרה כמה שיותר מהר ולהשאיר אותם במסגרת הצבאית. בהפניית קצין בריאות נפש, חלק מהחיילים הטראומטיים מועברים ליחידה ייעודית של מערך מגל ו-75% מהם חוזרים אחרי תקופה קצרה להמשך שירות ביחידה.
נתון מעודד הוא שלמרות האירועים הקשים שחוותה מדינת ישראל בחודשים האחרונים, אין עלייה בשיעור ההתאבדויות בצה"ל. מספר המתאבדים ב-2023 דומה למספר שנמדד בשנה שעברה, 44 חיילי סדיר.
יותר מ-800 קציני בריאות נפש גויסו למילואים מתחילת המלחמה ולראשונה במלחמות ישראל, חלקם נכנסו לתוך שדה הקרב. בשיחות שקיימו עם לוחמים, הקב"נים הבהירו כי סימפטומים רבים כמו הפרעות שינה, הפרעות תיאבון ומחשבות טורדניות - הן תופעות נורמטיביות שצפויות לחלוף עם הזמן. הספרות הרפואית אינה יודעת לספק פתרון כיצד ניתן למנוע התפתחות של טראומה ורק במקרים מועטים, תופעות פוסט-טראומתיות מורכבות נשארות לאורך זמן.
קצין רפואה ראשי, תא"ל פרופסור אֵלון גלזברג הסביר כי "שיעור הצלת החיים חסר תקדים בזכות ארבעה דברים - אנשים מצוינים, זמני פינוי קצרים מקצועיות וחדשנות".
בהשוואה למלחמות עבר: יותר פצועים שהגיעו לטיפול רפואי ניצלו ממוות
בצה"ל מציינים כי 12,900 נפגעי מלחמה ושגרה פונו למיון מאז 7 באוקטובר, 7520 סופחו לר"מ 2 ומוגדרים כאינם כשירים רפואית להמשך לחימה בצורה סדירה. כיום זמן הפינוי הממוצע של פצועים משדה הקרב עומד על שעה ו-6 דקות. בבתי החולים מאושפזים כעת 248 פצועים בשל הלחימה.
מפקדת קצין הרפואה הראשי עורכת תחקירים על גורלו של כל אחד מהפצועים שמפונה מהלחימה בעזה. לפי מדד שיעור התמותה (CFR), מתוך הפצועים שמוגדרים כברי הצלה עומד הממוצע העולמי של פצועי מלחמות על כ-15% תמותה.
במלחמת לבנון השנייה נקבע מותם של 14.8% פצועים ברי ההצלה, במבצע צוק איתן חל שיפור במתן המענה הרפואי ושיעור התמותה בקרב פצועים אלו עמד על 9.2%. מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד היום, שיעור התמותה של הפצועים הללו הוא הנמוך ביותר בהיסטוריה של צה"ל: 6.7% בלבד. נתון שבצה"ל מגדירים כ"הישג חסר תקדים".
גופות של חיילות עם סימני פגיעה מינית
הצבא עורך תחקיר גם על מותם של כל אחד מ-510 החללים שנפלו במלחמה עד היום. התהליך כולל בדיקת CT לאחר המוות וועדה חיצונית של מומחי טראומה הבוחנת את הממצאים. עד היום הושלמו מחצית מהתחקירים. מלבד מקרה אחד שבו חברי הוועדה נותרו חלוקי דעות, יתר התחקירים הסתיימו במסקנה לפיה לא ניתן היה להציל את הפצוע. לגבי 255 נופלים נוספים התחקיר עדיין לא הושלם.
תהליך הזיהוי של חללי צה"ל במחנה שורה היה מהיר יותר מאשר קצב זיהוי האזרחים, בין היתר מפני הנגישות של הצבא למערך זיהוי ביומטרי רפואי שכולל טביעות אצבע וצילומי שיניים של כל אחד מהמתגייסים.
קביעת המוות במכון נעשתה באופן מחמיר על סמך 2 אינדיקציות זיהוי שונות. בצבא מציינים כי עד היום לא הייתה טעות בזיהוי של חלל צה"ל, למעט מקרה אחד שבו חלל נקבר עם חלק מגופה של חלל אחר - אירוע שאילץ את פתיחת הקבר מחדש.
עשרות הקצינים וחיילי המילואים שמשרתים ביחידה נחשפו למראות קשים, כולל חלקי גופות, חללים שנשרפו בחיים וחיילים שנורו כשהם לבושים בפיג'מות. אביה של אחת החיילות שנפלה במלחמה נסע לבסיס שבו שירתה והביא את גופתה בעצמו למחנה שורה. היחידה איתרה בין הגופות חיילות עם סימני פגיעה מינית והמידע הועבר להמשך חקירה ביחידת לה"ב 433 לצורך תיעוד פשעי המלחמה.
לקחי 7 באוקטובר
בשבועות הראשונים למלחמה יחידות רבות עסקו בגיוס תרומות והשגת ציוד צבאי חיוני ללחימה. בצבא דוחים את הטענות בנוגע למחסני החירום ואומרים כי היה מלאי מספק, אלא שנוצר "משבר אמון מול המפקדים ולקח זמן לשקם אותו". כיום יש בידי צה"ל אספקת ציוד חיוני ל-100 ימי לחימה עתידיים, שמתחדשת מדי יום כדי לשמור על זמינות המלאים לאורך זמן.
לקחים הופקו גם לגבי ויסות הפצועים לבתי החולים השונים. ב-7.10 הפינוי לטיפול רפואי היה אינטואיטיבי, כשפרמדיקים ואזרחים רבים הביאו פצועים לבית החולים הקרוב ביותר, מה שייצר עומס רב בברזילי שבאשקלון ובסורוקה שבבאר שבע. כך למשל 80 פצועים קשה שפונו לסורוקה בשבת השחורה הועברו מיד לאחר מכן לבתי חולים אחרים. מאז תחילת התמרון פיקוד העורף מנהל את ויסות הפצועים לבתי חולים שונים ברחבי הארץ.
על אף הנתונים המעודדים על שיעור התמותה הנמוך בקרב הפצועים שהגיעו לטיפול רפואי, בצה"ל מעריכים שלחימה נרחבת בגזרה הצפונית תאתגר את כוחות הרפואה. לחימה בצפון היא איום מורכב יותר מבחינת היעילות האווירית וקיים קושי רב יותר ביכולת להכניס אספקה לתוך השטח ולהביא את הפצועים לטיפול תוך זמן קצר.
במבט לעתיד, בצה"ל דואגים מעלייה משמעותית במספר הנפגעים שיידרשו לשיקום ולטיפול נפשי ממושך. בתוכנית להקים מרכז בריאות נפש, מרפאת שיקום ייעודית וענף חוסן שייתנו מענה לנפגעים הרבים במלחמה שמספרם רק ממשיך לעלות.
לדבריו של פרופסור גלזברג, בצה"ל מבצעים למידה והפקת לקחים כל יום, "דבר שמאפשר לנו להשתפר במענה הרפואי לכוחותינו". הוא הוסיף: "שמנו לעצמנו רף גבוה בלחימה בעזה, שיאתגר אותנו בלחימה בזירה הצפונית"