התיעוד הקשה מחטיפת התצפיתניות מבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר עורר תגובות רבות. לאחר פרסום הסרטון אלפים יצאו להפגין וחסמו את איילון צפון בדרישה לעסקה ובכל זאת, הורי התצפיתנית לירי אלבג ציפו לתגובה חריפה יותר.
"יש ציפייה שכולם ייצאו לרחוב ויצעקו את הצעקה שלנו. כואב לנו שזה עדיין לא קורה", אמרה שירה אלבג, אמה של לירי, הבוקר, "לירי והחטופים הם חלק מעם ישראל. אנחנו לא מדברים על חטוף אחד או שניים, אלא על 128. זו לא המלחמה רק שלנו, זו המלחמה של כל אזרחי מדינת ישראל. אלה ילדים שחטפו אותם מהבתים, מהמסיבה. חיילים, מבוגרים. זה לא המאבק רק שלנו. יש ציפייה שכולם יילכו ויעמדו, גם בדממה. לא חייבים לחסום כבישים, אפשר גם לעמוד בדממה - אבל צריכים לצאת לרחובות".
מה הסיבה לדעתכם שזה לא קורה?
"הציבור עייף. אולי שוכחים לפעמים אבל אנשים מפונים מהדרום ומהצפון, לאנשים אין בית, יש לוחמים בעזה, יש משפחות שאיבדו את היקירים שלהן והן עדיין באבל. אנחנו מדינה באבל, לאנשים מאוד קשה לאסוף את עצמם, להרים את עצמם ולהילחם את המלחמה שלנו, כי כל אחד נלחם היום את המלחמה שלו".
זו הייתה החלטה קשה להוציא את הסרטון החוצה?
"לא, מבחינתנו זו לא הייתה החלטה קשה. עם כל זה שאנחנו חושפים את הבנות, אנחנו חושפים גם את המחדל שהיה באותו יום ואת מה שקרה. הבנות ישבו במשך שעתיים בתוך הבסיס, אזוקות, כשכל הזמן מאיימים עליהן. זה כמו בכיתת יורים, הן ישבו עם הגב לקיר וכל הזמן איימו עליהן שהולכים להרוג אותן. הן לא ידעו מה הולך לקרות להן, לא דמיינו שיחטפו אותן לעזה. אף אחד מאיתנו לא הבין את הסיטואציה, אז בטח לא הן".
מאז פרסום הסרטון, יש אינדיקציות שמשהו זז בממשלה?
אלי: "עדיין לא קיבלנו אינדיקציה לכך, אבל אם זה לא יטלטל, לא יודע מה יטלטל. רואים שם את הבנות, הן ראו את המוות מול העיניים. מקווה שייפול למישהו האסימון בקבלת ההחלטות. יש 128 חטופים. זה אירוע בסדר גודל שלפעמים אני עוד לא מצליח לעכל אותו. נראה לי שגם הם עדיין לא עיכלו את זה, אז שיתחילו לעכל את זה".
ראש הממשלה אומר שהפסקת הלחימה משמעותה להפסיד את המלחמה.
"אני רוצה להגיד לנתניהו ולעם ישראל, המלחמה איתם לעולם לא תיפסק. זו מלחמה שתהיה כל החיים. אולי צריכים לעשות הפסקה, לאגור כוחות. זה עניין של זמן עד שתהיה המלחמה הבאה. אי אפשר לחסל אידיאולוגיה. בשמונה חודשים האלה נולדו עוד 20 אלף מחבלים".
היה קשה לשתף עם כולם את הזוועה הזו שאתם הולכים לישון איתה בלילה?
"לחלק מהמשפחות זה היה מוזר וקשה. יש אמהות שלא רצו לראות את הסרטון, שלא ראו אותו עד היום. ממש חשפנו את עצמנו ואת הילדות שלנו, זו הייתה הקרבה מאוד גדולה כדי שמדינת ישראל והעולם יראו מה היה ב-7 באוקטובר. היה לנו חשוב להוציא את הסרטון כדי שיראו. ביקשתי שהסרטון ימשיך להדהד, כל בוקר, עד שכל החטופים יחזרו הביתה".
אם אתם מאמינים שלסרטון יש כזה אפקט, למה לא הוצאתם אותו קודם?
שירה: "לא קיבלנו אותו קודם. ראינו את הסרטון רק לפני חודש וחצי בערך, לא קיבלנו אותו מיד לפרסום. התעקשנו שכל חברי הקבינט יראו אותו קודם, גם את הלא מצונזר, שלא הראו לנו. ברגע שהבנו שהם לא רוצים לראות, התעקשנו לקבל את הסרטון. זה לקח זמן. אנחנו מבחינתנו רצינו לצאת עם הסרטון די מהר, כל המשפחות, מהרגע הראשון, גם אלו שלא ראו את הסרטון. לקח זמן עד שקיבלנו אישור להוציא אותו החוצה".
אלי: "הסרטון הזה 3 דקות ו-10 שניות. הסרטון הלא מצונזר 14 דקות. הבנות האלה ישבו במיגונית קרוב לשלוש שעות, כשהחברות שלהן נרצחו מול העיניים שלהן ושוכבות מול העיניים שלהן. 33,000 דקות שהבנות שלנו ו-128 חטופים בשבי".