תוך פחות מיום מאירועי ה-7.10, הבינה תצפיתנית העבר גילי יובל שהתצפיתניות המשרתות בצה"ל יצטרכו את תמיכתן של אחיותיהן הגדולות, תצפיתניות העבר. הדיווחים על תצפיתניות שנרצחו או נחטפו, כמו למשל אורי מגידיש ששוחררה, גרמו לה לגייס את חברותיה ולהקים את קהילת "תצפיתניות למען תצפיתניות", שמטרתה להעניק סיוע בכל תחום לחיילות שמשרתות היום בתפקיד.

"השתחררתי לפני 18 שנה, אני מכירה טוב את התפקיד ובקשר עם תצפיתניות עבר ותצפיתניות בשטח", סיפרה גילי ל-mako. "מהיום הראשון למלחמה אני עובדת סביב יצירת קהילה שתתן מענה רגשי לתצפיתניות ושכל תצפיתנית תדע שהיא לא לבד. אנחנו מכירות את המורכבות של התפקיד, ורוצות לתת תמיכה רגשית ולתרום להעלאת המורל".

הרעיון לקהילה עלה במוחה של גילי לאחר ששמעה את העדויות הראשונות של התצפיתניות ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר בעוטף עזה. "תצפיתניות הן מאוד מבצעיות. הן לא נוטשות עמדה ולעולם לא מפקירות. זה גם הסיפורים ששמענו מהן הפעם - עד שלא אמרו להן לנטוש את העמדות הן לא נטשו. זה נורא קשה להמשיך לתפקד אחרי מה שקרה, אף אחד מבחוץ לא יוכל להבין את זה".

במסגרת העבודה של קהילת "תצפיתניות למען תצפיתניות", הצליחו ליצור מאגר משמעותי של משאבים עבור המשרתות. "תצפיתניות עבר שעובדות היום בתור פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות הציעו את עצמן לעזרה. גם מבחינת דברים פיזיים, הגיעו אלינו דיווחים על חוסרים וחיברנו בין תורמים לבין החמ"לים, דאגנו שכל גדוד יקבל מה שהוא צריך. גם בהקשר של מילואים - הכנו רשימה של בנות שיכולות להגיע למשמרת והעברנו לאחראים, יש מאות תצפיתניות שרוצות ויכולות להגיע ולעזור".

גילי משתפת שתצפיתניות עבר רבות התמודדו עם הסיטואציה של אובדן חברות לתפקיד במהלך השירות הצבאי, ושסיפורי הגבורה הם חלק בלתי נפרד מהכשרת התצפיתנית.

"שרית שניאור למשל, הפכה לסיפור גבורה שכולנו הכרנו בהכשרה שלנו. בשנת 2003, מחבל חדר לתוך החמ"ל ורצח אותה, כשהיא בת 19 בלבד. קרו לנו מקרים בהם ידענו שאנחנו צריכות לעלות למשמרת מיד אחרי לוויה של מישהו מהצבא שאנחנו מכירות".

יותר מזה לדבריה: "אנחנו רואות המון בתפקיד שלנו, וצריכות למצוא דרך לחדש בכל פעם את הכוחות. אני בעצמי הייתי עדה לאירועים קשים בשירות שלי, וראיתי דרך המצלמות אירועים קשים כולל מוות של חיילים. אין ברירה, חייבים להמשיך לתפקד".

גילי סיפרה שהיא וחברות הקבוצה "קוראות את העדויות המצמררות ומבינות כמה גדולות ההחלטות שהתצפיתניות היו צריכות לקבל בזמן האירוע, בזמן שהצילו חיים. הרבה אנשים אומרים שהתפקיד של התצפיתנית לא עוזר בחיים האזרחיים, אבל רק מי ששירת שם יודע כמה יכולות של תפקוד תחת לחץ, ראייה מערכתית וכוח חשוב התפקיד הזה נותן. אנחנו כאן לעזור, מחבקות אותן מהעבר, ומבטיחות להן שיהיה בסדר בעתיד".

בקבוצת הוואטסאפ של קהילת "תצפיתניות למען תצפיתניות" יש כבר מאות חברות וההצטרפות מותנית באישור מנהלות הקבוצה. ניתן להצטרף לקבוצה בלינק הבא.