בכירים בדרג המדיני קיימו אתמול (שלישי) דיון סגור בעקבות ההסלמה בצפון. השרים בני גנץ וגדי איזנקוט טענו כי על ישראל לחתור לעסקה מול חמאס כדי להתפנות למערכה בצפון. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגד ואמר כי השגת יעדי המלחמה בעזה הם בעדיפות עליונה, ושרק אחרי השגת יעדי המלחמה בדרום נכון לטפל בצפון.
במהלך הדיון, טען שר הביטחון יואב גלנט כי יש להגביר את רף התגובות מול חיזבאללה, אבל ללכת למערכה בצפון רק אם מבינים שאין דרך להביא הסכם חטופים והסכם דיפלומטי. במערכת הביטחון עומדים על כך שנוצרה הזדמנות אסטרטגית ליזום מערכה בצפון, אבל שעדיף לסיים את הלחימה ברפיח לפני כן.
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן מסר היום כי "ישראל אישרה בפניי שהיא מעוניינת במתווה לעסקת חטופים". למרות זאת, בישראל מעריכים כי סינוואר יטרפד את העסקה לשחרור החטופים.
כבר שמונה חודשים שהצפון בוער והתושבים מפונים, ולמרות המצב הקשה, בישראל נמנעים מִקבלת ההחלטה לפתוח במלחמה כוללת. אלה השיקולים שעומדים במרכז הדילמה הישראלית
בעד מלחמה בצפון:
- פגיעה של ממש בִּיכולות חיזבאללה בַּפַּעם הראשונה מאז 2006
- אין צפי לסיום בדרום, בינתיים הצפון נותר ללא מענה
- הציבור הישראלי לא יקבל הסכם ללא מלחמה
- חידוש ההרתעה, הרחקת העימות הבא
- אפשרות לאכיפה קפּדנית והדוקה של ההסכם אחרי המלחמה
נגד מלחמה בצפון:
- החלטה להתמקד בלחימה בדרום
- גם אם תיפתח מלחמה - היא תסתיים בהסכם
- לא יהיה הסכם בצפון עד סיום הלחימה בדרום
- חיזבאללה לא יאפשר לישראל "תחושת ניצחון"
- היעד המקסימלי מול חיזבאללה: פגיעה ביכולות
- איום הפשיטה של כוח רדואן לא יוסר בלי כיבוש דרום לבנון