ברקע החשש מהמדיניות של ממשל טראמפ ואף מכך שארה"ב מתקרבת יותר לרוסיה ומתרחקת מקשריה המסורתיים עם ברית נאט"ו, האיחוד האירופי מפרסם חלקים ממסמך אסטרטגי "לחיזוק הביטחון של היבשת והגדלת תקציבי הביטחון", במטרה להגביר באופן משמעותי את ייצור אמצעי הלחימה המקומיים.

המהלך ל"קנייה מקומית" של אמל"ח אף עשוי להביא להקפאה של מכירות נשק פוטנציאליות מארה"ב, כפי שמפרסמים ב-"THE" WAR ZONE".

המטרות של תוכנית "מוכנות ההגנה האירופית 2030" החדשה פורסמה במה שזכה לכינוי ה"נייר הלבן" שנאט"ו פרסמה לציבור. היוזמה קוראת להגדלת הוצאות הביטחון, ביטול רגולציות וייעול תוכניות של התעשייה הביטחונית באירופה.

לצורך מימוש התוכניות נאט"ו מתכננת לייצר מאגר כסף אדיר בהיקף של 800 מיליארד יורו (872 מיליארד דולר) כדי להגביר את ייצור הנשק האירופאי למטרת רכישה לצבאות המקומיים, "כדי לעזור למדינות להשקיע גם בתחומי הגנה מרכזיים כמו הגנת טילים, כטב"מים ואבטחת סייבר", לפי המסמך הלבן.

הכוח הימי הזר (צילום: JONATHAN NACKSTRAND/AFP )
לוחם בצי הנורבגי בפעילות של כוחות נאט"ו | צילום: JONATHAN NACKSTRAND/AFP

המדיניות של הממשל האמריקאים מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן עוררה לא מעט חשש ודאגה באירופה. "בני ברית ושותפים מסורתיים, כמו ארצות הברית, משנים את המיקוד שלהם הרחק מאירופה לאזורים אחרים בעולם", נכתב במסמך הלבן. "זה משהו שהזהירו אותנו עליו פעמים רבות, אבל עכשיו קורה מהר יותר ממה שרבים ציפו".

בעוד שההלוואות ומענקים לרכישת נשק מייצור מקומי יהיו זמינות רק למדינות האיחוד האירופי, "מדינות ידידותיות מחוץ לגוש עשויות לקחת חלק גם ברכישות נשק משותפות", כלומר ניתן יהיה להשתמש בסיוע כדי לסייע למדינות מחוץ לגוש, במקרה שזה עולה בקנה אחד עם האינטרס. כאן הדגש הוא למדינות כמו אוקראינה, שווייץ, איסלנד וליכטנשטיין. מנגד, ארה"ב ובריטניה, שפרשה מהאיחוד, אינן זכאיות למכור נשק במסגרת היוזמה החדשה.

ביבשת מדגישים שהעובדה שטראמפ ניתק את זרימת הנשק והמודיעין לאוקראינה, לאחר שממש גירש מהבית הלבן את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, הפעילה פעמוני אזעקה בכל רחבי היבשת והדבר העלה חששות לגבי אמינותה של ארה"ב כשותפה.

הכוחות בחזית (צילום: TETIANA DZHAFAROVA/AFP via Getty Images)
חיילים במלחמה באוקראינה | צילום: TETIANA DZHAFAROVA/AFP via Getty Images

דאגות אלו החריפו עוד יותר בעקבות דיווחים על כך שיצרניות נשק אמריקאיות עלולות להפעיל "מתג כיבוי" בכלי נשק מיוצאים בעלי חשיבות קריטית, ולהפוך אותם לבלתי פעילים, למשל ה-F-35 שעומד במרכז הטענות הללו. מה שגרם ליצרנית לוקהיד מרטין לפרסם הבהרה שלא קיים שום מתג כזה במטוסי F-35. באירופה לא השתכנעו ואף הוסיפו שבכל מקרה, ממשל טראמפ יכול לפגוע בהפעלה העצמאית של המטוס אם יחליט לנתק אותם מרשת התחזוקה העולמית או יעצור אספקת חלפים למטוס.

מלבד נושא האמל"ח, טראמפ הודיע שהוא עשוי להסיג כ-35 אלף חיילים אמריקאים מגרמניה, מה שמעלה חששות נוספים לגבי התמיכה האמריקאית. עתיד אספקת הנשק והנוכחות הצבאית של ארה"ב באירופה הם לא הנושא היחיד שהאיחוד האירופי שוקל. איומים מרוסיה והמלחמה המתמשכת באוקראינה הם המניעים העיקריים לפעולות אלו. כאשר נאט"ו מודאגת גם מסין.

"הגיע הרגע של אירופה להתחמש מחדש", נכתב במסמך הלבן. "כדי לפתח את היכולות הצבאיות הדרושות כדי להרתיע באופן אמין תוקפנות ולהבטיח את עתידנו, יש צורך בגידול מסיבי בהוצאות הביטחון האירופאי. יש לתאם ולכוון זאת בצורה יעילה מאי פעם בין המדינות החברות, לשקף את החוזקות הקולקטיביות שלנו ולהתייחס לחולשות הנובעות מפעולה לא מתואמת".

מטוס הקרב (צילום: BO AMSTRUP/Ritzau Scanpix/AFP via Getty Images)
הגעת החמקנים הראשונים לבסיס חיל האוויר הדני | צילום: BO AMSTRUP/Ritzau Scanpix/AFP via Getty Images

התוכנית גם מציינת כי "שיתוף הפעולה עם קנדה התעצם ויש לשפר אותו עוד יותר". ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, אמר שהוא בוחן את הרכישה המתוכננת של 88 מטוסי F-35 לחיל האוויר הקנדי. מדובר יהיה במכה לאמריקאים מכיוון שמדובר בעסקה בהיקף של כ-13 מיליארד דולר כולל חלפים ומנועים.

אם קנדה תצטרף ליוזמה החדשה של האיחוד האירופי, "היא תוכל להפוך לחלק ממערך הייצור הצבאי האירופאי, ולשווק את קווי הייצור התעשייתיים שלה לבניית מערכות אירופיות כמו מטוס הקרב גריפן, מתחרה ל-F-35", אמר גורם קנדי .

מדובר, יש לציין במסמך של מדיניות לטווח ארוך והדרך לייצור אמל"ח אירופאי משותף וחדש עוד ארוכה. אבל כבר כעת ניתן להצביע על מגמה, כאשר מדינות רבות באירופה כבר החלו להפחית רכש של אמל"ח אמריקאי, על חשבון נשק מקומי. המספרים של האמל"ח האמריקאי עוד גדולים אבל זה צפוי להשתנות ומבחינת ארה"ב, מדובר באיבוד של מיליארדים רבים.