א' ז"ל, נשוי ואב לילדים, שירת במשך 28 שנים כטכנאי מסוקי קרב באחד מבסיסי חיל האוויר. במסגרת תפקידו הוא היה מתדלק מסוקים בין 10 ל- 15 פעמים ביום, אז נחשף לחומרים מסוכנים ומסרטנים רבים, ביניהם בנזין ודלק סילוני.
טרם גיוסו לצבא, א' נחשב לאדם בריא לחלוטין, שמעולם לא חלה במחלות קשות או סבל מסיבוכים רפואיים. במהלך שירותו, הוא מעולם לא חבש מסכה כדי למנוע מגע עם החומרים המסוכנים ואף לא נדרש לעשות כן בידי מפקדיו. למעשה, טכנאים רבים ששירתו בחיל האוויר לאורך שנים רבות, לא ידעו על קיומן של הסכנות ולא קבלו תדרוכים בעניין זה - כלומר לחבוש מסכות טרם התדלוק או הטיפול במסוקים.
"אז לא הייתה מודעות לסכנות שיש באותם חומרים. אף אחד לא חשב שתדלוק מסוק קרב יכול לגרום למחלת הסרטן. אני מעריך שיש טכנאים שלקו במחלה ולא יודעים שהסיבה לכך נעוצה בשירות הצבאי שלהם", הסביר גורם צבאי.
א' השתחרר מהשירות הצבאי לפני 24 שנים. מספר שנים לאחר שחרורו, הוא גילה כי לקה בלוקמיה, סרטן הדם, מחלה בה נלחם בכל כוחותיו ואף עבר השתלת מח עצם שנכשלה. לפני כארבע שנים, לאחר מאבק ממושך במחלה, הוא נפטר.
אלמנתו של א' החליטה להגיש תביעה נגד קצין התגמולים במשרד הביטחון, באמצעות עו"ד יואב אלמגור, במטרה להכיר בבעלה כחלל צה"ל שמת כתוצאה משירותו הצבאי. התביעה דרשה להכיר באשתו של א' כאלמנת צה"ל ולהעניק לה את כל הזכויות המגיעות לה על פי החוק, באופן רטרואקטיבי.
רופא תעסוקתי מטעם משרד הביטחון קבע בחוות דעת, כי א' אכן היו חשוף במהלך שירותו לחומרים מסרטנים שיכולים לקנן בגופו גם במשך 40 שנה. "ברשימת הגורמים המסרטנים, מוכר הבנזין כמסרטן שתוקף בעיקר את מח העצם, כך שהוכח קשר בין חשיפה לבנזין לבין התפתחות לוקמיה מיאלואידית, ממנה סבל החייל", הדגיש הרופא בחוות הדעת.
קצין התגמולים אימץ את חוות הדעת הרפואית וקבע כי א' הנו חלל צה"ל וכי אלמנתו תקבל את כל הזכויות המגיעות לה על פי חוק. "בעוד שבחיים האזרחיים אדם אינו מוכרח להיחשף במסגרת תעסוקתית לחומרים מסרטנים", טוען עו"ד אלמגור , "הרי שחיילי צה"ל נדרשים להמשיך לבוא במגע עם החומרים למורת רוחם. ההחלטה שקיבל משרד הביטחון היא תיקון קטן לעוול הגדול שנגרם לחיילים הללו".