כחלק מהמגמה העולמית לשילוב נשים בתפקידים קרביים, גם בצה"ל החליטו בשנים האחרונות להתנער מהתפיסה הישנה שמנעה מנשים לשרת במסגרות לוחמות. גדוד קרקל עשה היסטוריה לפני 15 שנה כגדוד החי"ר המעורב הראשון ונחל הצלחה מבצעית בגזרת מצרים, ובשנים האחרונות נפתחו עוד שני גדודי חי"ר מעורבים (אריות הירדן וברדלס), בנוסף לגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף שהורחבו והפכו לחטיבה.
לצד המוטיבציה העולה בקרב מלש"ביות לשרת בגדודים המעורבים (יש תפקידים שמספר המועמדות לשרת בהם עומד על 170 אחוזים מהיעד), המצב שונה בקרב הגברים שמיועדים לשרת במסגרות הללו. עבור רבים השיבוץ בגדוד הוא מעורב הוא אכזבה, מפני שלשרת עם לוחמות - ולעיתים תחת פיקוד לוחמות - נתפס כפדיחה בקרב סוג מסוים של בנים. כך או כך, אלה שחלמו גבעתי, גולני או כפיר מוצאים עצמם במסגרת חדשה בלי מור"קים, היסטוריה או גאוות יחידה. השבוע שוחחנו עם יובל, מור וגד, שלושה לוחמים בגדודים מעורבים, שהסבירו לנו למה למרות הסטיגמות הם לא מתחרטים לרגע על כך שהגיעו לגדוד מעורב.
"הקטע הרומנטי לא עולה בכלל"
יובל סדרו הוא לוחם בגדוד ברדלס, הגדוד המעורב הצעיר ביותר. הוא התגייס במרץ 2016 ולאחרונה סיים את הטירונות והחל את שלב האימון המתקדם. יובל הגיע לגדוד בעקבות אחיו ששירת בפיקוד העורף בגדוד מעורב, ולאחר שהתמיין בין היתר לשייטת 13 וליתר הסיירות. "זה נראה לי מגניב, שמעתי דווקא דברים טובים", מספר יובל. "טירונות בגדוד מעורב נותנת לך מוטיבציה לעזור לאנשים שמתקשים, וגם כמובן יוצרת יותר תחרות. אין מה לעשות, תמיד תהיה תחרות בין בנים לבנות. הן רוצות להוכיח שהן כמו הבנים, והבנים רוצים להוכיח שהם טובים יותר מהבנות".
בניגוד ליתר חבריו, יובל קיבל את פקודות ה"הסתער" ו"הותקלת" בטירונות ממפקד ולא ממפקדת. "האמת שבכלל לא חשבתי על זה", הוא מעיד. "הייתה לי את המפקדת הכי טובה בסגל. כשאתה מקבל את הפקודה אתה בכלל לא חושב על מי נותן לך אותה, אתה פשוט מבצע אותה". לגבי השאלה המתבקשת אם נוצרים קשרים רומנטיים בתוך הגדוד, הוא עונה: "זה דווקא מרחיק לדעתי. אנחנו יותר בכיוון של משפחה, כולם האחים שלך. ככה זה אצלנו, הקטע הרומנטי לא עולה בכלל, זה לא אפשרי אחרי שעוברים כל הקשיים ביחד".
חוץ מהקושי שבשירות לצד לוחמות, יובל התמודד גם עם העובדה שהוא מגיע לגדוד ללא היסטוריה או מורשת קרב: לא הסגול של גבעתי, לא סיפורי הקרב ההירואיים של הצנחנים. "לדעתי זה דווקא יתרון", הוא אומר. "אתה בא לפתוח את הגדוד, אתה עושה את המורשת, אתה התחלת את זה". יובל, אגב, כבר מתכנן לצאת לקורס מ"כים ומתלבט האם להמשיך משם לקצונה. "מלש"בים שמזלזלים בגדוד טועים לגמרי. אנחנו עושים את ההכשרה שלנו בבא"ח גולני, ועושים בדיוק אותו דבר כמו הגולנצ'יקים, נתקלים באותם קשיים ובאותם מכשולים, יש אותן דרישות – רק שאנחנו פורצי דרך".
"הכינו אותנו לרגע של סכנת חיים"
מור בן סימון, מ"כ בגדוד קדם של חטיבת החילוץ בפיקוד העורף, קיבל ביום העצמאות האחרון תעודת הערכה מיוחדת מאלוף הפיקוד לאחר שהיה מעורב בסיכול פיגוע בגזרת כביש 443 באיו"ש. "היינו בפעילות במחסום, פתאום הגיע רכב במהירות לכיוון שלנו. הוא ניסה לדרוס אותי ועוד חייל", נזכר מור ברגעים הדרמטיים. "דרכתי את הנשק, וביחד עם החיילים שהיו איתי ירינו לכיוון המחבל ונטרלנו אותו. לא היו נפגעים". לשאלה מה עובר לך בראש ברגעים הללו, מור עונה: "כמו בכל יחידת חי"ר שמכינים אותה למלחמה, אותו דבר גם אנחנו. הכינו אותנו לרגע הזה של סכנת חיים".
מה שהתחיל כמספר פלוגות בודדות שנקראו פלח"ץ (פלוגות חילוץ והצלה) הפך בשנים האחרונות לחטיבה מאוגדת שמשלבת לוחמים ולוחמות בארבעה גדודים שתופסים קו באיו"ש ובדרום. מור התגייס לגדוד קדם שבחטיבה בנובמבר 2014, ובתום הכשרה של שמונה חודשים יצא לקורס מ"כים. כעת הוא נמצא במהלכו של קורס קצינים, ועתיד לחזור לתפקיד מ"מ בחטיבה.
"כשקיבלתי את השיבוץ, בעיקר ניסיתי להבין מה זה", נזכר מור. כחלק מהרצון לעודד גיוס לגדודים המעורבים, פיקוד העורף שולח נציגי הסברה לבתיהם של המלש"בים שמתגייסים לגדודים. אל מור הגיע צוער שלימים יהיה המ"מ שלו וסיפר לו על ההכשרה בחטיבה, שמשלבת כשירויות חי"ר לצד מיומנויות חילוץ והתמודדות עם אירועי אב"כ. "הוא הסביר לי שאני לוחם לכל דבר, וזה מה בדיוק מה שרציתי".
מור מספר שבמהלך השירות התלווה לפעילויות באיו"ש עם יחידות עילית כמו דובדבן, ימ"ס ונוספות. "המוצבים שלנו הם מוצבים של שריון ותותחנים, אנחנו עושים טירונות 03, עוברים אימוני לש"ב ושדאות והשירות שלנו זהה לחלוטין לשירות של כל לוחם אחר", מדגיש מור. "יש לי חבר בגבעתי, חבר בהנדסה, חבר בתותחנים וחבר בצנחנים, ואני לא מרגיש שאני נופל מאף אחד מהם. אני מרגיש שאני ברמה שלהם, ובכל פעם שהיחידה מתפתחת אני מתפתח איתה. אנחנו מקבלים קווים חדשים, משנים את התו"ל. אנחנו כל הזמן בתנועה, משתנים זה כיף להיות חלק מדבר כזה".
בתור מ"כ פיקד מור גם על לוחמות, מה שאפשר לשער שיעורר לא מעט קשיים טבעיים. מור דווקא חושב אחרת: "יצאתי איתן למבצעים, היו לנו שיחות נפש, הכל היה כרגיל", הוא אומר. "עד אז לא ידעתי מה זה לשרת עם לוחמות, כי הייתי במחלקה מגדרית. מהרגע שהתרגלתי, הבנתי שיש אפילו נקודות שבהן לוחמות מתעלות על לוחמים. בתור מפקד, צריך פשוט להקשיב".
"היה לי חשוב להגיע לגדוד כדי לתת לבנות מוטיבציה"
בתור אח של קצין ביחידה מובחרת, ההחלטה להגיע לגדוד מעורב לא הייתה ברורה מאליו עבור גד שמעוני, לוחם בגדוד המעורב אריות הירדן. גד שובץ בחיל השריון ורק בבקו"ם הוצע לו להצטרף לגדוד החדש. לאחר התלבטות והתייעצות, כן, גם עם אחיו – הוא הלך על זה, ומעיד שהוא לא מתחרט לרגע. "אמרתי למה לא בעצם", הוא נזכר. "גולני, גבעתי, ונח"ל מקבלים מאות לוחמים בכל מחזור, אבל זה גדוד ניסיוני. היה לי חשוב לתת לבנות קצת יותר מוטיבציה בעצם זה שאני אהיה שם".
גד התגייס למחזור הראשון של אריות הירדן, מה שלווה בלא מעט סימני שאלה ובלת"מים. "לא ידענו איך לאכול את זה שאנחנו עם בנות וישר התחילה הכשרה מאוד אינטנסיבית. לא ויתרו לנו על כלום בגלל שאנחנו גדוד מעורב – חוסר בשעות שינה, שטח, הכשרת חי"ר 07".
בניגוד ליובל ומור, גד מודה שבהתחלה ספג לעג ובדיחות מהסביבה, אבל אלו נעלמו מהר מאוד. "ברגע שהתחילו הפעילויות המבצעיות וסיפרתי לחברים את החוויות שלי, הם הבינו שהרווחתי, שלשרת עם בנות זה דווקא קל יותר". גדוד אריות הירדן אמון על קו הבקעה, שהאתגר העיקרי בו הוא כמובן החום. "השירות גרם לי להסתכל על החיים בפרספקטיבה קצת שונה. לא הייתי מאמין שבחורה יכולה לעבור את כל מה שעברנו בהכשרה ובקו", אומר.
גם גד מסכים שהתחרות בין הבנים לבנות בגדוד מעורב היא דווקא מדרבנת, ולדעתו, זה מה שעשה את ההכשרה "למאתגרת ומהנה יותר". אגב, גם לו הייתה מ"כית. "אין לי שום מילה רעה להגיד עליה. היא נתנה הכל, לא ויתרה לנו לרגע. היא אמרה לנו מההתחלה 'אל תסתכלו עלי אחרת'".
ומה אח שלו אומר? "הוא מאוד מפרגן לי", מספר. "הוא אמר לי, 'העיקר שאתה לוחם ושאתה מרוצה מהמקום שאתה נמצא בו'. אין לי שום קנאה. ארבעה חודשים אחרי שהתגייסתי, גם אחי הקטן התגייס לגדוד מעורב -לקרקל. היום הוא כבר מ"כ, ואין לו שום חרטה".