חטיבת גולני עושה בשבועות האחרונים כותרות מרעישות ולא מהסיבות הנכונות. אחרי הסיפור המזעזע של הסרטון המתעד חייל ביחידת אגוז המטיל צואה על פנים של חייל אחר, נחשף אירוע חמור נוסף של התעללות בצעירים - לוחמים ותיקים בגדוד 12 שמו חומר מלבין בראשי המקלחות, לפני שהלוחמים הצעירים נכנסו להתקלח.
כעת, בתגובה לאירועים שמתרחשים בחטיבה כולה, מפקד החטיבה העביר הנחייה נחרצת למפקד גדוד 12: לשבור פסלי יחידה שעברו בין דורות של לוחמים, להוריד דגלים ושלטים שהלוחמים עמלו עליהם, לאסור לשיר שירי פלוגה ועוד שורה של הנחיות שהותירו את הלוחמים המומים מול התגובה החריפה והקולקטיבית שניתנה בתגובה למעשיהם של מספר חיילים שעברו את הגבול.
הסיפור הופץ על ידי חיילים בגדוד ברשתות החברתיות, בפוסט בו הם מתארים את החוויה שעברה עליהם בשבוע האחרון:
"דמיינו לכם שכל המזכרות של הבית, התמונות הישנות, חפצים שעברו מדור לדור, הכל נעלם. בגלל מילה אחת של איש אחד. אז כך קרה היום. ראו את המזגנים המקולקלים, את האוהלים המפורקים, האוכל המזוויע, אך מה שעניין אותם זה להרוס, להרוס לנו את הבית. להפוך אותנו לרובוטים שרק באו להילחם. הם הכריחו אותנו לשבור את הפסלים שמייצגים את הפלוגה, שרפו את הדגלים, גזלו את שירי הגאווה של הלוחמים ומחקו מסורת של דורות שנלחמו והקריבו עצמם למען המדינה".
הלוחמים מתייחסים במכתבם גם לדגלי הגדוד אותם לקחו מהם - דגלים אשר עליהם, לדבריהם, כתובים שמות של ותיקי הפלוגה:
"כיף לנו להסתכל על השמות שכתובים על הדגלים מלפני הרבה שנים ולדעת שיום אחד גם השם שלנו יופיע שם. כיף לנו להסתכל על הדגלים של הפלוגה, הפסלים שהשגנו, השלטים שציירנו ולדעת שאנו חלק ממסורת והיסטוריה של הפלוגה שלנו".
הלוחמים מביעים הרבה צער וכאב נוכח ההווי הגדודי שנלקח מהם בגין אירועי הוותיקות-צעירות שיצאו מכלל שליטה ומבקשים בסוף הפוסט:
"את שירי הפלוגה שזה המורל של הלוחמים תשאירו לנו את זה כי זה מה שגורם לנו לחייך ולהיות גאים שאנחנו שייכים לפלוגה הזאת בגדוד הזה, לוחמי גולני גדוד 12".
"קחו פטיש 5 קילו ושברו את הפסלים"
א', לוחם בגדוד עם ותק של שנה ושמונה חודשים, מספר על השינוי שנכפה עליהם בשבוע שעבר. "לכל פלוגה יש חיה שהיא אימצה שהשם שלה מתחיל באות של הפלוגה. בפלוגה א' לדוגמא, החיה היא אריה. היו פסלים של אריות מפוזרים בפלוגה. הרס"ר בא ואמר 'קחו פטיש 5 קילו ושברו את הפסלים'", עוד הוא מתאר שדגלים שחתומים עליהם מחזורים קודמים של לוחמים שהשתחררו, הושמדו גם הם, "כולל דגלים עליהם חתומים חיילים שנהרגו במהלך השירות", מציין א' בכאב.
הווי יחידתי הוא חלק בלתי נפרד מחוויית השירות הצבאי של כל חייל. ההווי הזה כולל ברב המקרים פניני חוכמה של המשרתים, שירי יחידה, חולצות יחידה, דגלים, שלטים, תמונות משותפות ופריטים שאלו שהשתחררו הורישו לדורות הצעירים. את רוב הדברים האלה, אומרים החיילים, לקחו להם וכך למעשה השאירו אותם ללא זהות. "הייתה באותו היום אווירה של מוות בפלוגה", אומר א'. "הייתה אווירה שלקחו לנו הכול. באנו להגן על המדינה, אבל בוא נדבר בכנות – לא כל יום פוגשים מחבל וההווי הזה הוא מה שמחזיק אותנו במהלך האימונים הקשים במשך שלוש שנים".
האם הענישה שבוצעה הייתה קיצונית מדי? לדברי ד"ר חן ליפשיץ, סגנית מנהלת בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון, יש תהליכים שצריך לעשות בכל פעם שמדברים על שינוי ארגוני. "קודם כל להפשיר את הסיטואציה, אחר כך לעשות את השינוי ואחר כך לשמר מחדש את השינוי שנעשה. אתה צריך להביא למצב שהאנשים מבינים שיש בעיה, שיש צורך בשינוי. צריך לדבר עם האנשים". לדבריה, גם ארגון היררכי כדוגמת צה"ל מושפע מהתרבות של החברה הכללית וכמו בחברה הכללית, מומלץ לעשות את הדברים בצורה של דיאלוג, "המפקד הטוב מדבר עם אנשים, הוא לא רק מנחית".
ליפשיץ מתנגדת למהלך שבוצע בגדוד 12. "למחוק זהות זה למחוק את גאוות היחידה שלך. יש גבעתי, גולני וצנחנים וכל אחד מתחרה על השם ועל היוקרה", היא מסבירה. "ברגע שאתה מוחק זהות זה לבוא ולהגיד 'אני לא טוב'".
"הסמלים הם השורש לבעיית הוותיקות-צעירות"
מגורמים צבאיים נמסר כי למח"ט גולני היה נראה שכל הסמלים האלו הייתה השפעה שלילית על הלוחמים ולראייתו, הם היוו השורש לבעיית הוותיקות-צעירות בגדוד. עוד מספרים אותם גורמים כי במקום הסמלים שנקלחו מהם, חולקו ללוחמים דגלים חדשים, שיפצורי דיסקיות ופריטים נוספים בכדי שאלו יתחילו את הכל מההתחלה. א' מציין כי השינוי נכפה עליהם באופן דרסטי מבלי שהם שותפו בתהליך ומבלי שניתנה ללוחמים הודעה מוקדמת על כך.
עוד עולה בבירור שנעשה מול גורמים צבאיים, כי הצעדים נעשו מול סמלי פז"ם מובהקים כמו חדר הפז"ם – חדר שהכניסה אליו מותרת רק למי שעבר שנתיים וחצי מהשירות שלו, ובו טלוויזיות, מכשירי DVD, קונסולות משחק ועוד אמצעים שהוותיקים הביאו לרווחתם. הגורמים הצבאיים מציינים כי הפסלים שנשברו, השלטים והדגלים שנלקחו, הם כולם חלק מהכניסה למתחם של הוותיקים - פינה שעל התחזוקה עליה היו אמונים החיילים הצעירים.
בכדי לקבל את זווית המפקד בסוגיה, שוחחנו עם אל"מ במיל' זאב שרוני – סמנכ"ל הסברה בהתאחדות התעשיינים בישראל ובעברו מפקד חטיבה בחיל השריון, ראש מערך מג"ן בחיל החינוך וסגן דובר צה"ל בתקופתו של אבי בניהו. אל"מ שרוני שופך מעט אור על כל ההתמודדות עם הסוגיה של ותיקות וצעירות בצבא. "כל מג"ד, מ"פ ומ"מ בצה"ל מכיר, חווה על בשרו ומתמודד כל הזמן עם סוגיות מול הוותיקים והצעירים ביחידה. זה בא לידי ביטוי כל הזמן – חוזרים מאימון ונשאלת השאלה מי מתקלח קודם – הוותיקים או הצעירים. כששוטפים את הטנק, הוותיקים רוצים לשטוף אותו עם צינור מים ולא כמו הצעירים עם דלי מים וסקוטש", הוא מדגים. עוד דוגמאות לגיטימיות ששרוני נותן הן פטורים מחלק מהתורנויות במעלה בסולם הפז"ם, מתן אפשרות לחיילים ותיקים להעביר מסדרי בוקר לעצמם ועוד.
הסוגיה של ותיקים וצעירים, אומר שרוני, עולה בכל פעם לכותרות כשקורה משהו קיצוני שפוגע בכבוד האדם או שפוגע פיזית בחייל כזה או אחר - ויש מקרים למכביר. "זה מתחיל באירועי זובור נגד חיילים צעירים וממשיך בכל מיני פעולות אקטיביות שמגיעים עד כדי השפלה ופגיעה בכבוד האדם ופציעות ואשפוזים. מגיעים למצב של אובדן שליטה, צריך לנקוט סנקציה ואז המפקד שולל את מה שהתאפשר או שהתקיים עד כה בהעלמת עין".
לשלול את סמלי היחידה זה לא מהלך דרסטי מדי?
"אם פלוגה מנוהלת בצורה נכונה לאורך זמן לא מגיעים למצבים האלו. אם הגעת למצב כזה אין ברירה. אני לא בעד לשלול את כל הסמלים האלו. הייתי מחרים אותם ומחזיר אותם לאחר מכן. אם יש דגל של הפלוגה שכל החיילים חתומים עליו, הייתי מחרים את זה, עד שיהיה סדר. נכון שצבא זה פקודות ונהלים אבל יש דברים בלתי פורמליים ויש חוזה לא כתוב בין חיילים למפקדים". את דבריו מסכם שרוני באמרו – "הנושא לא ייעלם. הוא תמיד יהיה שם. צריך לדאוג שזה יהיה בגדר הסביר".
תגובת דובר צה"ל: "לאור ממצאי התחקיר שנערך בגדוד, ננקטו סדרת פעולות ע"י המפקדים לשם מניעת הישנותם של אירועים דומים, ביניהם הוצאת חפצים ופעולות אשר מעודדים התנהגות פסולה בקרב החיילים".
מה אתם חושבים על ההחלטה של המח"ט? ספרו לנו בתגובות.