ברב המשפחות בישראל, הצבא הוא חלק מההווי המשותף. זה מתחיל באח הבכור שמתגייס ומוריש את הסטטוס החיילות לאח או האחות שבאים אחריו ואז אלו משתחררים וממשיכים הלאה. מדובר למעשה בתקופה שבה תמיד יש בבית חייל: תמיד יש מישהו ישן, תמיד יש מדים על חבלי הכביסה, תמיד מדברים על צבא ומלחמות הפז"ם והיוקרה של היחידה חודרים גם את מפתן הבית.
יש משפחות שבהן זה קורה במרוכז – יותר מחייל אחד בבית, אלא שניים ולפעמים גם שלושה.
לרגל החג שבו כולם יוצאים מהבית, אנחנו מביאים לכם את המשפחות שבהן באופן קבוע יש מישהו מחוץ לבית, כלומר מישהו שסוגר שבת. המשפחות הכי צבאיות שיש.
האחים לבית משפחת ברוס מרעננה
הוותיק: סגן מתן ברוס. רווק בן 25, משרת בצה"ל כ-5 שנים. כיום סגן מפקד פלוגה בגדוד 46 של חטיבת השריון 401.
הצעיר: סגן שחר ברוס. רווק בן 22, משרת בצה"ל כ-3 שנים. כיום מפקד מחלקה 1 בפלוגה ל' בגדוד 9, גם בחטיבת השריון 401.
למרות הותק בצבא, בראש השנה גם הם, כמו החיילים שלהם, לא יצאו הביתה במהלך החג. מתן סגר את ראש השנה בצאלים ומתן ברמת הגולן. בחג הזה, לשמחתם, הם שניהם יצאו הביתה. המשפחה אוהבת לבלות בטיולים רגליים, ברחצה במי מעיינות ובארוחות משפחתיות.
השירות של שחר ומתן בחיל השריון מבחינת שחר ומתן הוא לא עניין של מה בכ, הם ממשיכי מסורת. המסורת החלה אי שם לפני 66 שנה כשסבם של שחר ומתן הקים את חיל השריון, אז חיל עם טנקים מיושנים מפה ומשם, היום, חיל עם הטנקים מהמתקדמים בעולם. על כן, נוכחות השריון בבית מורגשת היטב: הבית כולו מעוטר בדגלי שריון רבים, ההווי של החיל חודר הביתה והוא גם זה שמכתיב לא מעט מהשיחות המשפחתיות.
איחולים לחג: "אנחנו רוצים לאחל לחטיבה 401, לגדודים 46 ו-9, לפלוגות ל' וג' ובעיקר לחבר'ה שסוגרים את החג – חג שמח", הם אומרים. "בנוסף, לכל עם ישראל, מאחלים שנה טובה ושקטה, תהיו בטוחים שחטיבה 401 תמשיך לשמור עליכם בכל הגזרות".
האחים לבת משפחת בורוכוב מהרצליה
הוותיק ביותר: סמואל בורוכוב, מפקד מחלקה בפיקוד העורף. הכינוי בבסיס – קווקזי.
הוותיק: אסף בורוכוב. רווק בן 20 עם חברה. משרת בצה"ל כבר שנתיים כמפקד כיתה בפלוגת חץ של גדוד שחר בפיקוד העורף. בקרוב יעבור לתפקיד אחר. הכינוי שלו בבסיס באופן לא מפתיע, גם קווקזי.
הצעיר: ברוך בורוכוב. רווק בן 19. משרת בצה"ל כבר שמונה חודשים כלוחם בפיקוד העורף. עדיין לא דבק בו שום כינוי בצבא.
השלושה בעלי הכומתות הכתומות מגיעים שלושתם מאותם הבית ושלושתם משרתים בפיקוד העורף. בצורה הזו, המכנה הצבאי המשותף, כך הם מספרים, מגבש מאוד בתוך המשפחה כאשר לשלושה קל יותר להתייעץ ולהיעזר אחד בניסיון של השני. "אמא שלנו נשארת לבד בבית בימי חול, ובסופ"שים זוכה לראות בדרך כלל רק שניים מאתנו, אבל היא אומרת שהגאווה שלנו מכפרת על זה", אסף משתף. סמואל מספר שכשכל האחים מגיעים לאותה היחידה גם הבדיחות והשירים של היחידה מגיעים הביתה. עוד הוא מספר שחיילים שהוא פיקד עליהם בעבר מצויים עכשיו תחת פיקודו של אסף, מה שמוסיף למכנה המשותף של השלושה ועוזר להם להתייעץ האחד עם השני. עוד הוא מספר שכמפקדים, הם הרבה פעמים מכינים את ברוך, האח הצעיר, למה שמחכה לו ומציגים בפניו את ההיגיון מאחורי הפקודות שהוא מקבל. הקושי, לדברי השלושה, מתעורר כשאמם מתחילה לכבס את המדים, כי יש לא מעט. זה מה שקורה בחג הזה לצורך העניין, הם שלושתם יצאו הביתה.
ברוך, האח הצעיר מבסוט על הייחוס המשפחתי-יחידתי בשל המסורת שהוא הממשיך שלה. הוא מספר שאסף לקח את העניין הצבאים כמה צעדים קדימה. "בהרמות כוסית משפחתיות, אסף תמיד אומר משפט של היחידה".
האחים לבית קורנפלד מניר צבי
הוותיק: יעלי קורנפלד. רווק בן 25, משרת בצה"ל 6 שנים. כיום מפקד פלוגה בגדוד 77 של חטיבת השריון 7.
הצעירה: יובל קורנפלד. רווקה בת 20, משרתת בצה"ל כשנה כמדריכת שריון במגמת טענים. בבית קוראים לה גולגול.
בראש השנה, יעלי סגר עם הפלוגה ברמת הגולן. יובל, דווקא יצאה לחגוג את החג בבית. כשהם שנים בבית, לא מעט מהשיחות מובלות אל השירות הצבאי. בתפקידו הקודם של יעלי, הוא היה מפקד פלוגת טירונות בבית הספר לשריון ויצא שהוא ויובל שירתו באותו הבסיס. ליעלי, שהייתה אחראית על הדרכת הטירונים שתחתיו, הייתה האפשרות לגשת למשרד המ"פ ולהתייעץ. ממרומי הותק שלו בחיל, הוא מכיר את התפקיד שלה היטב, כך שהוא יכול היה לעזור לה.
עכשיו, כשכל אחד נמצא במקום אחר, הם לא רואים האחד את השני יותר מידי וגם המפגשים בבית התמעטו כי תמיד מישהו סוגר שבת. מי שהכי פחות מרוצה מזה זו אימא שלהם. החג הזה לצורך העניין, הוא סוגר בבסיס והיא יצאה הביתה. מצד שני, כשהם בצבא, יוצא להם לפגוש לא מעט חברים של אבא שלהם שהיה שריונר, מה שמגדיל את תחושת גאוות היחידה.
איחולים לחג: "אנחנו מאחלים שתהיה שנה של שלום ושכל החיילים שנפצעו בצוק איתן יחלימו. אנו מחזקים את כלל המשפחות שבניהם נפלו במהלך הקרבות ומשתתפים בצערן".
התאומים עומר מפתח תקווה
הוותיקה: נעה עומר. רווקה בת 20, משרתת בצה"ל שנה ותשעה חודשים. כיום מש"קית הסברה ברובע היהודי בירושלים. הכינוי בבית – נעל'ה.
הצעיר: נדב עומר. רווק בן 20, משרת בצה"ל שנה וחצי. כיום מפקד כיתת טירונים בבסיס ניצנים. הכינוי בבית – נאדי ונאדול.
בראש השנה התמזל מזלם והם שניהם יצאו הביתה וחגגו עם המשפחה בצימר. לדבריהם, מאז שהם התגייסו, כל החוויה הצבאית חיזקה את הקשר המשפחתי. הם למדו להעריך את הבית, ההורים, למדו להעריך את הזמנים שבהם כל המשפחה בבית.
איחולים לחג: "אנחנו מאחלים לכל החיילים שנה טובה ושתמשיך להיות שנה מספקת ומשמעותית לכולם!"
בני הזוג גלעד וע' מיהוד
סרן גלעד (25), חניך במכללה לפיקוד טקטי נשוי לע' והם שניהם בצבא. בבית, הם קוראים האחד לשני שושו ולא בכדי – ע' היא קצינה בחיל המודיעין. את השנה החדשה הם התחילו בבית סבתו של גלעד ובחג הזה, הם אצל ההורים שלה.
הצבא הוא חלק מאוד גדול מחייהם: זוהי הקריירה של שניהם, הרבה מהכביסה בבית היא מדי צבא ואפילו בחתונה שלהם, הרב הצבאי הראשי קידש אותם. במסגרת ה"זוגיות הצבאית שלהם", הם מייעצים אחד לשני המון: לפני הראיונות לקראת התפקיד בסיום המלט"ק ע' עזרה לגלעד ועשתה איתו סימולציות וכשלע' היו בעיות עם החיילים בתפקידה הקודם, גלעד היה מייעץ לה לפתור אותן. ברור שזה גן לא קל כששני בני הזוג טוטאליים כל כך לתפקיד שלהם. החלק המוצלח מבחינתם הוא התרומה למדינה.
איחולים לשנה החדשה: "שתהיה שנה רצופה בניצחונות ובעשייה מבורכת, ושהזוגיות תמשיך לפרוח".
בני הזוג א' ונ' מאזור
א' (33) קצין המודיעין של גבעתי נשוי לנ' (30) קצינה בחיל המודיעין. לזוג יש היום שלושה ילדים והרביעי בדרך, הילדים, מבינים היטב עם איזה צבא יש להם עסק. א' מספר אנקדוטה מעניינת על הימים של האזעקות. "אחד הסיפורים שהכי ריגשו אותי בזמן האחרון היה שאשתי התקשרה אליי אחרי שדיברה עם הגננת של בני הבכור, בן 4.5. היא סיפרה שהייתה בגן אזעקה וכל הילדים נלחצו והתחילו לבכות. באותו הרגע, הבן שלי קם ואמר לכל ילדי הגן 'אבא שלי מפקד של גבעתי, אני ילד של גבעתי בואו אחריי' ולקח את כולם לממ"ד. באותו הרגע הוא הרגיע את כל ילדי הגן שפשוט הלכו בעקבותיו".
בבית שכזה כשלשני ההורים יש קריירה צבאית, אין ספק שיש קשיים ושהזמן עם הילדים מצטמצם. עם זאת, הם מייעצים האחד לשני לא מעט ובסופו של דבר, כך הם אומרים, הם מקיימים משפחה שמחה ומאושרת ומלמדים את הילדים להתגבר על כל קושי. בחג הם יחגגו בבית הוריה של נ'.
איחולים לשנה החדשה: "מאחלים לכולם שנה של בריאות, משפחה, של שלום ושל הגשמה".