תקיפת מתחם הפיקוד והשליטה של חמאס במכללת נמאא שבעיר עזה וחשיפת המנהרה הארוכה בבית לאהיא שנמצאת גם כן בצפון הרצועה, אלו שני אירועים שפורסמו אתמול (שלישי) והם מספקים לציבור את תמונת המצב של המלחמה בצפון רצועת עזה, 11 חודשים אחרי תחילת המלחמה ואחרי התמרון הקרקעי.
גם בצפון הרצועה, שם צה"ל החל את המהלך הקרקעי, נשארו תשתיות טרור רבות שלא נחשפו במקומות שצה"ל פעל בהם ולצד זה, חמאס הצליח לשקם באופן משמעותי את יכולות הלחימה, הפיקוד והשלטון. אל מול זה, בדרג המדיני לוחצים בימים האחרונים לצאת למבצע נרחב בצפון רצועת עזה, אותו הם מבקשים לחבר גם לתגובה הישראלית לרצח ששת החטופים.
גורמים במערכת הפוליטית דורשים מהצבא להוריד דרומה את 300 אלף הפלסטינים שנשארו בצפון רצועה עזה, ולאחר מכן להיכנס לשם לתקופה ארוכה בכוחות גדולים, עד שימצאו את כל תשתיות הטרור שלא טופלו ויחסלו מחבלים רבים, כך לשיטתם.
אחת הטענות היא שבצפון רצועת עזה לא מוחזקים חטופים, כך שהדבר לא אמור להגביל את צה"ל. אולם בצבא, שבדרך כלל לא מתייחס לנושא השבויים והנעדרים (שו"ן), דווקא לא שוללים הימצאות של מספר חטופים ישראלים גם בצפון רצועת עזה.
בצה"ל מבינים שהפעילות של החודשים האחרונים בצפון הרצועה אינה מספיקה, ודרוש מהלך אגרסיבי יותר. בשלב הזה יש לחימה בצפון רצועת עזה. אולם מדובר בכוחות שפועלים בעיקר בפאתי המרחב. בחלק הדרומי פועלים כוחות של אוגדה 252 שפשטו מהמסדרון צפונה, לפאתי עזה העיר. במקביל, ישנם כוחות שפועלים בפאותיה הצפוניות, כמו בית לאהיא, שם נחשפה אותה מנהרה עם מסילת קרונות. בעומק, עיקר הנטל על כתפי חיל האוויר, שמבצע תקיפות של המפקדות והחמ"לים שחמאס הקים מחדש.
גורמים בצבא אומרים שחמאס מצליח לשקם את היכולות שלו בצפון הרצועה דרך הסיוע ההומניטרי, ובזכות העובדה שלא הצליח לקום מי שיתנגד להם וישלוט במקומות הללו. לכל זה מצטרפת העובדה שצה"ל לא פעל במשך חודשים ברוב המרחב הצפוני, והיה ממוקד בלחימה בדרום הרצועה כמו ח'אן יונס, רפיח ופילדלפי.
ההבנה היא שצוותי קרב חטיבתיים יצטרכו לחזור לצפון הרצועה, ונדרש שם מהלך קרקעי נרחב יותר מהפשיטות שראינו עד עכשיו, שהן חלק משלב ב' של תוכניות המלחמה. זה כמובן דורש כוחות רבים, כשהאוגדות של צה"ל מתוחות עד הקצה בכל הגזרות.