סמי גורליק (19) מכפר אביב הוא לוחם בגדוד המעורב ברדלס שמזה כ-7 שנים מתאמן באופן קבוע בברייקדאנס. לאחר שהפך למאמן, הקים כמעט בהתנדבות חוג ברייקדאנס לילדי האזור ואף השתתף באליפות הארצית. כשהגיע זמנו להתגייס לצה"ל, סמי החליט שלא לבחור בשירות צבאי מקל יחסית, כזה שיאפשר לו מספיק זמן פנוי להשקיע בתחום, והחליט להיות לוחם בצה"ל.
"לפני שהתגייסתי רקדתי ברייקדאנס במשך כ-7 שנים. הייתי מאמן ועוזר מאמן, השתתפתי בהרבה תחרויות. הייתי נוסע בכל הארץ ומאוד משקיע בתחום", מספר סמי. הוא הגיע לחוג אחרי אחיו הגדול, ומהילד הכי קטן בחוג – הפך למאמן בעצמו. "אם בהתחלה אמרתי לעצמי שאין מצב שאני אגיע לרמה שלהם, לאט לאט התחלתי ללמוד ולהשתפר", הוא מספר. כאמור, בשלב מסוים סמי החליט לתרום מהכישרון שלו לסביבתו והקים חוג ברייקדאנס בעלות מופחתת. הוא שיווק את עצמו בשיטת ה"מפה לאוזן" ופרסם מודעה בעיתון מקומי, והחניכים אכן הגיעו.
כשהגיע לשיא לאחר אליפות הארץ, הגיע זמנו של סמי להתגייס. "התחלתי לחשב מה אני רוצה לעשות בצבא. אני מגדיר את עצמי כציוני, רציתי מאוד לתרום למדינה והבנתי שהדרך הכי טובה לעשות את זה היא להיות לוחם", הוא נזכר. "כשהודיעו לי שאני מתגייס לברדלס, מאוד התרגשתי. הבנתי שזה המקום הכי טוב בשבילי".
סמי מתאר שההכשרה לא הייתה פשוטה, איך הוא לא ויתר. "בסך הכל אני מאוד גאה בעצמי, אני חושב שעברתי הרבה דברים קשים ומגיע לי להיות לוחם. עם כל חודש שעובר אני רוצה לתרום יותר". סמי מתכוון לצאת בקרוב לקורס מ"כים, ולהמשיך את דרכו בצה"ל כמפקד.
בתשובה לשאלה איך הוא מתכוון לשלב בין שירות קרבי כמפקד בצה"ל לבין קריירה כרקדן ברייקדאנס, סמי עונה שזה דווקא לא כל כך מסובך. "למדתי לשלב. בהתחלה זה נשמע מופרך, אתה יוצא פעם בשבועיים לסופ"ש, מי ירצה אותך כמאמן? אבל יש לי ניסיון ובעיקר רצון, וגם הוכחות ליכולות שלי, ואלה דברים שאין להרבה רקדנים". מבחינתו, האפשרות של לעבור לשירות קל יותר, לצאת הביתה לעיתים קרובות יותר ובשעות נוחות יותר, לא על הפרק. "המחשבה הזאת בכלל לא עברה לי בראש. לדעתי כל מי שמגיע לצה"ל צריך לרצות לתרום כמה שיותר ולא רק להעביר את הזמן. להיות לוחם זו זכות".