קרה לכם שחשתם בעייפות לפני התיישבות מאחורי ההגה, אך אמרתם לעצמכם "יהיה בסדר, אני אחזיק מעמד את הנסיעה הזאת"? טווח היכולת שלנו הוא מוגבל, אך פעמים רבות אנו חושבים שנוכל להערים על עצמנו מבלי להתחשב בהשפעות הפיזיולוגיות של עייפות על גופנו.
תארו לכם שטייס עם מחסור בשעות שינה יעלה לטיסה, כשהחשיבה ומהירות התגובה שלו איטיות ושיקול הדעת שלו מעורער. מצב שכזה עלול לגרום לפגיעה בכלי-הטיס, פגיעה בטייס ואף באזרחים - כל זה רק מפני שהוא עייף. תפקוד אופטימלי הוא קריטי, עייפות וטיסה הם מתכון לתאונה.
הסדנה אותה עוברים החניכים בקא"מ (קורס אימון מתקדם) נמשכת חמישה ימים, כשבמשך שלושה הימים הראשונים מבצעים גיחות רבות במתארים אינטנסיביים ובתנאים של שינה סטנדרטית. בסוף הגיחות הם עושים "לילה לבן" ובלילה שאחריו ישנים כארבע שעות. כך שנוצר מצב שבמשך 48 שעות הם כמעט לא ישנים. בסוף הסדנה הם ישנים עשר שעות כדי שיוכלו לצאת הביתה בבטחה.
בשגרת פעילות בטייסת, נתקלים טייסים לא פעם במצב של חוסר שינה ונדרשים להתמודד עם עומס, לחץ וחוסר השינה יחדיו על מנת לבצע את המשימה כראוי. "אנשי צוות-האוויר שלנו נדרשים להבין את ההשפעה של חוסר שינה על הביצועים שלהם", מסביר רס"ן מ', מפקד הקא"מ בטייסת 123. "המטרה המרכזית היא שהחניכים יתנסו במצב של חוסר שינה ויבינו איך זה מרגיש ומה השפעתו עליהם".
במהלך הסדנה עוברים החניכים הדרכות של ירפ"א (יחידת רפואה אווירית) בנושא ההשפעות הפיזיולוגיות של מחסור בשינה, השפעות תזונה על עייפות ומסקנות מבק"א (מפקדת בקרת איכות) על חלקו של הגורם האנושי בתאונות או באירועי בטיחות. בנוסף, החניכים עוברים מבחנים קוגניטיביים בהפרשי זמן קבועים על מנת לבחון את ההשפעה של חוסר השינה.
המבחן הראשון מתבצע בתחילת השבוע, לאחר שהם ישנים לילה שלם ונמצאים בתפקוד מלא. בהמשך, המבחנים מתבצעים כל כמה שעות גם אחרי שהם לא ישנים זמן רב. כך ניתן לראות את הירידה בביצועים המושפעים מחוסר השינה.
במהלך הסדנה הטייסים בוחנים את עצמם באמצעות שאלונים סובייקטיביים 'כמה אתה מרגיש עייף?', 'כמה אתה מרגיש ערני?', ובו בזמן טסים בסימולטור טיסה. "המטרה היא לשים לאנשי צוות-האוויר מראה מול הפנים", קובע רס"ן עידן, מפקד גף פיזיולוגיה תעופתית. "היכולות שלהם בטיסה הולכות ומתדרדרות יחד עם הירידה בתפקוד במבחנים הקוגניטיביים שהם מבצעים, אל מול השאלונים הסובייקטיביים שהם עונים עליהם, שלרוב לא באים בהתאמה עם התוצאות הכמותיות בביצועיהם".
זאת אומרת שבן אדם יכול להעריך את עצמו כערני יחסית - כשבפועל תוצאות הטיסה שלו בסימולטור או היכולות הקוגניטיביות שלו במבחנים הן יותר נמוכות. "הם חושבים שהם כשירים לטוס אבל התוצאות מראות אחרת", מתאר רס"ן עידן. "הסדנה הזאת היא בשבילם, לפתוח להם את העיניים, כדי שבאירוע מבצעי בטייסת הם לא יעלו לטיסה בכל מצב ויחשבו שהגוף שלהם יוכל לעמוד בזה".
ישנם מגוון סוגים של עייפות - עייפות פיזית לאחר ריצה, עייפות מנטלית אחרי יום עבודה ארוך, ועייפות שנובעת מחסך בשינה. חסך שינה גורם להרגשה של חוסר חדות, והיכולות לקלוט ולעבד מידע נמוכות. "הספרות מדברת על צורך של אדם בוגר באוכלוסייה של בין שבע לשמונה שעות שינה לתפקודים אופטימליים ביום שלמחרת", מפרט רס"ן עידן. "יש כאלה שצריכים יותר ויש כאלה שיכולים להסתדר עם פחות. יש כאלה שלא יכולים להסתדר עם פחות, אבל בכל זאת ישנים פחות. בטווח הארוך חסך שינה עלול לפגוע בבריאותיות באופן דרמטי".
באמצעות הסדנה החניכים מבינים כיצד לפעול בעייפות קיצונית ולומדים להיעזר במערכות המטוס כדי להתגבר על התנאים המגבילים. למרות העייפות והעומס, נדרשים אנשי צוות-האוויר להיות חדים ולפעול בצלילות.
"חשוב שכל אחד מאיתנו יכיר איך הגוף שלו מגיב במצבים שכאלה ואיך האינסטינקטים שלו נפגעים. אנו לומדים מה עוזר לנו לשמר את הערנות ולתפקד טוב יותר. לשם כך הסדנה הזאת קיימת", מתאר בחווייתו האישית סגן ע', חניך בקא"מ מטייסת 123. "במבחן הקוגניטיבי המודד את זמן התגובה, אני מצליח לראות כיצד זמן התגובה שלי הולך ומתרחק מהאפס. כך ניתן לראות בבירור שהביצועים נפגעים. גם בגיחת הסימולטור, פעולות שהייתי עושה בתנועה חלקה עכשיו מתבצעות פחות בקלות".
"זו חוויה לא פשוטה אבל חשובה. חשוב לי להבין איך אני חווה חוסר שינה ומהן ההשפעות הפיזיולוגיות שנפגעות אצלי", מפרט סגן ג', חניך בקא"מ 123. "כך אדע לזהות את השפעות העייפות ואוכל להתמודד יותר בקלות. בנוסף אני אדע להגביל את עצמי כדי למנוע מעצמי להגיע למצב הזה".
הכתבה פורסמה במקור באתר חיל האוויר