תקיפת נמל הצי הרוסי סבסטופול שבחצי האי קרים היתה לא פחות מאירוע היסטורי בתחום הלוחמה הימית. מתחת לאף של המודיעין הרוסי, האוקראינים הצליחו להוציא לפועל מתקפה ימית ייחודית, שפגעה אפילו בספינת הדגל של הצי השחור, אבל בעיקר בתודעה ובתחושת הביטחון הרוסית.
לראשונה בהיסטוריה של הלוחמה הימית, בוצעה מתקפה רחבת היקף על ידי כלי שיט בלתי-מאוישים "מתאבדים". את זה שילבו במתקפה אווירית של כלים לא מאוישים. יש לא מעט ערפל קרב באוקראינה המקשה על הפקת לקחים לצבאות אחרים, בהם צה"ל. אולם במקרה הזה מדובר במהלך מעורר דאגה, בטח כשהאיראנים נמצאים בזירה. והם רק נזכיר, מפתחים בשנים האחרונות כלי שיט לא מאוישים.
"כשנוקטים במונחים היסטוריים, צריך לא להגזים אבל גם לא להקטין", אומר סא"ל במילואים דובי רז, לשעבר בחיל הים. "סירות נפץ יש כבר מאות שנים, כולל כלי שיט מנוהגים מרחוק, שהצי הגרמני הפעיל למשל עוד במלחמת העולם הראשונה. גם בחיל הים הישראלי היו כאלו עם מפעיל ש"הפליט" את עצמו בשנייה האחרונה לפני הפגיעה".
רז, בוגר קורס חובלים ששירת על ספינות טילים מסוג סער 5, פיקד בין השאר על ספינת דבורה (כולל בלבנון השנייה) וספינת הטילים "אח"י סופה". בהמשך שירת במחלקת מבצעים של חיל הים והיה אחראי על כלל התכניות האופרטיביות של החיל, ומהמובילים בהקמת תחום הפעלת האש ומרכז האש. במשך שנים עסק בפיתוח אמצעי לחימה, אפיון ותכנון כלי שייט, במיוחד כלים בלתי מאוישים.
לפני חודשיים השתחרר רז, שעוקב בימים אלו אחר תחום הלוחמה הימית ומה שקורה באוקראינה. "הקונספט הזה של סירות נפץ מהירות שתוקפות כלים גדולים ומגושמים קיים. ראינו את זה גם בתימן, אז תקפו עם סירת נפץ את הספינה "קול" האמריקאית".
החידוש במתקפה הנוכחית לדבריו הוא ש"היקף כזה של פעולה מתוכננת מראש, בשילוב תקיפה אווירית של כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) שקורה באופן הזה, את זה לא ראינו בטח שלא בזמן אמת, כולל צילומים שמתפרסמים שעות אחרי האירוע ובהכרח, חייבים לבוא ממשרד ההגנה האוקראיני. כזה דבר לא ראינו ולא חזינו. זה מה שהיסטורי פה. זו פעם ראשונה שאנחנו רואים אירוע כזה בשיטת הלוחמה הזו".
כלי השיט ש"התאבדו" בנמל הרוסי
האוקראינים הצליחו להוציא את התקיפה המסובכת הזו, כולל בנייה של כלים, מתחת לאף של המודיעין הרוסי. למרות שקיבלו אזהרה משמעותית, כשלפני חודש מצאו סירת נפץ בחוף. הערכה היא שאותה סירה הייתה חלק מניסוי כלים, והיא איבדה את התקשורת או שהייתה לה תקלה טכנית.
נראה שהרוסים חששו שמדובר בפיתיון ממולכד, ולא בדקו את הכלי לעומק. אולם מהתמונה ניתן ללמוד לא מעט על הכשב"מ (כלי שיט בלתי מאויש) האוקראיני. "אנחנו יודעים שהרוסים פיצצו את הכשב"מ שנפל לידיים שלהם אחרי שנסחף לחוף, לפחות זה מה שהם פרסמו", אמר סא"ל במיל רז.
"כמה הם חקרו אותו מההיבט של מערכות התקשורת אנחנו לא יודעים. למרות שאם הם ראו אותו מקרוב, סביר שהבינו שיש עליו מערכת תקשורת של סטרלינק". רז מעריך שהרוסים הבינו שמנסים לטרגט להם את הנמל.
"לכן ראינו בסוף ספטמבר שהם החלו לסגור את הנמל עם מחסום ימי, שאמור למנוע חדירה לנמל. האם הפעילו גם אמצעי שיבוש, אין דרך לדעת אבל עובדתית זה לא עבד, בהנחה שיש להם בכלל יכולת".
#Ukraine: An unknown uncrewed surface vessel was found today on the shores of Sevastopol, Crimea. As @CovertShores suggests - this mysterious USV could have been designed to be used as an explosive boat.
Full analysis can be found there -https://t.co/LCrqpwpU1A. Worth reading! pic.twitter.com/haWCr2lvH3
רז מסביר שהכשב"מ האוקראיני "נראה כמו ייצור\אילתור מקומי. לקחו גוף של כלי מסחרי או שיצקו את הגוף שזה לא אירוע מורכב מדי. לזה חיברו מנועי ג'ט של אופנוע ים והוסיפו תקשורת, מצלמה עם יכולת צידוד וראיית לילה. בסך הכל אלה מוצרים שקיימים בשוק ולכל זה עשו אינטגרציה".
אחת השאלות המסקרנות בתקיפה הזו, היא איך האוקראינים הצליחו להכווין את הכשב"מ ולזה אין הרבה אופציות. "כשאתה רוצה לשלוט על כלי כזה מרחוק צריך לקחת כמה נתונים. אחד שתהיה לך תקשורת כמעט עד הפגיעה. כי לפגוע בכלי מתמרן עם כלי מתמרן זה לא אירוע פשוט, בטח כשאין מערכת הנחייה ולהערכתי לא הייתה עליהם כזו".
לדברי רז, במצבם של האוקראינים הם צריכים לפתח משהו מהר, גם על חשבון דיוק ואיכות. "אין להם זמן לכל מיני פריבילגיות של מערכות מתוחכמות. לתחושתי, על בסיס הניסיון של מי שהתעסק בתחום, רצו משהו שיסע ויפגע, גם אם זה אומר שצריך לשים מישהו שינהג את הכלי לאורך כל הדרך, וזה נראה כלי שנתפר בגסות".
לכן, נושא התקשורת הוא קריטי. אפשרות אחת היא שלמישהו באוקראינה הייתה תקשורת ישירה לכשב"מים האלה, כשהוא נמצא על ספינה או עמדה קרובה, אולם הסבירות של זה נמוכה. רז מציין שלשליטה בקו ראייה למטרה יש טווח מוגבל של כמה עשרות ק"מ, מאה ק"מ גג.
#Ukraine: Remarkable video of today's attack on the Russian Sevastopol Naval Base.
Ukrainian Uncrewed Surface Vessels (Drone boats filled with explosives) apparently managed to hit a Project 11356R frigate (presumably Admiral Makarov) & the Ivan Golubets Project 266M minesweeper. pic.twitter.com/6nJVkwvgKW
עבור מה שצוין, השיטה דורשת מנהג שיהיה על ספינת אם קרובה או כל עמדה אחרת. "דבר כזה דורש רוחב פס ובנוסף הטווח של שיטה כזו מוגבל ומגיע לכמה עשרות ק"מ כאשר החוף האוקראיני רחוק משם הרבה מעבר לזה".
אם כן, שליטה ישירה דורשת מפעיל קרוב וזה יכול להיות על ספינת אם קרובה. רז בחן את תנועת הספינות בזירה, ומצא שכמעט ולא הייתה כזאת. כך שאם האוקראינים היו מכניסים ספינה כזו ועליה מנהגי כשב"מים, סביר שהרוסים היו רואים אותה וחושפים את התקיפה.
"שיטה כזאת מייצרת לך בעיות מבצעיות מסוג שונה לגמרי. אתה צריך להתגנב ולמתקן את האונייה עם כל האנטנות ואמצעי התקשורת, בלי שהיא תהיה חשודה. במרחב הזה לא מסתובבות הרבה אוניות והרוסים נמצאים שם. אם משהו היה נכנס למרחב הנקי הזה, הם היו חושדים. חוץ מזה מהתמונות שיש לנו, לא ניתן לראות אנטנות שמשמשות לתקשורת קו ראייה".
פה נכנסת האפשרות השנייה והיותר סבירה, והיא הפעלה באמצעות תקשורת לוויינית. "בשביל תקשורת לוויינית בפס רחב צריך אנטנה מאוד גדולה וזה לא ישים לכלי כל כך קטן. לאנטנה לוויינית יש מבנה כדורי מה שלא רואים שם. האנטנות האלה גם יותר מורכבות ויקרות", הסביר רז, שהעיד שהנושא סיקרן אותו מעבר לרגיל ולכן, השקיע זמן רב בניתוח כל התמונות ופרטי מידע. לפתע הוא שם לב לחלק מרובע שהזכיר לו משהו שראה בעבר.
"נזכרתי שראיתי פרסום על טרמינלים של סטרלינק שסופקו לאוקראינים, ובחיפוש ראיתי שאנטנה הזו מאוד דומה", מסביר רז. "חפרתי בנושא ומצאתי באתר של סטרלינק, שהכיסוי שלהם באזור הים השחור יחל להיות פעיל מהרבעון האחרון של 2022, שעל פניו זה מסתדר. אז העליתי את התאוריה שמה שהיה באירוע של סוף ספטמבר, הכלי שנחשף ונמצא על ידי הרוסים, הוא שייתכן שהאוקראינים עשו ניסוי, ושלחו את הכשב"מים לאזור לראות אם יש כיסוי לווייני, שלא הספיק והקשר אבד עם אותו הכלי".
איראן וחיזבאללה ראו ולמדו
חשוב להתעכב על אופן התקיפה האוקראיני נגד הרוסים, שגם מתקשר להיסטוריה אותה רז מציין. בתקיפת נמל סבסטופול הרוסי השתתפו בין 6 ל-8 כשב"מים מתאבדים אוקראינים, והיא הייתה משולבת עם כטב"מים שתקפו מהאוויר מתקנים בנמל. על פי הרוסים התקיפה הייתה ב-04:20. ונראה שהיא כללה שני גלים.
התקיפה החלה בחדירה לנמל של מספר כשב"מים בחסות החשיכה. במקביל לזה הייתה תקיפת מתקנים בנמל עם כטב"מים. ספינה אחת נפגעה בעומק הנמל ובמקביל לזה, די ברור מהסרטונים שמישהו ששלט מרחוק "טייל" על כלים בנמל הרוסי וחיפש מטרות. הערכה על פי רז שזה היה שלב ראשון וחשאי של הפעולה ולכן, לא רואים ירי על הכלים האוקראינים. אז הפעולה עברה לשלב הגלוי, כאשר פגעו בספינה בפנים.
הרוסים החלו להוציא ספינות מהנמל. בחוץ כבר היה אור יום חיכו להם שאר הכשב"מים המתאבדים, עליהם הרוסים פתחו באש, כולל ממסוק. למרות זאת הם הצליחו לפגוע בספינת הדגל, כשעד היום היקף הנזק שנגרם לה אינו ברור. משמעותית מכך היא תחושת האיום על צווארם של הרוסים.
על פניו, האוקראינים הצליחו להרים פרויקט חימוש ייחודי ומבצע תקיפה מתחת לאף של הרוסים. "מה שרואים במלחמה, בטח בחודשים האחרונים, שהאוקראינים מצליחים למצוא את השיטות שיפתיעו את הרוסים, שמצדם מגיבים לאט ולא טוב", מסביר רז.
צריך להבין שאירוע מהסוג הזה מתחיל במודיעין. "אתה צריך לדעת שיש נמל שזה פשוט כי כולם יודעים. צריך לדעת את המבנה שלו ואיפה הכלים עוגנים שזה גם פשוט, כי הם מכירים את מבנה הנמל שבעבר היה שלהם. בעזרת לוויינים הם יודעים מה התפוסה של הנמל כמעט בזמן אמת. ועל זה לתכנן את התכנית המבצעית".
האוקראינים, מדגיש רז, מפעילים שיטות לחימה אסטרטגיה של לוחמה ימית א-סימטרית. "כלומר של צד שהוא 'אנדרדוג'. נחות. הצי של אוקראינה נמחק בשבועות הראשונים של המלחמה, ואין להם כלי שיט שיכולים לפעול נגד כלי השיט הרוסים. ועכשיו הם מחפשים שיטות לחימה א-סימטריות".
בעצם מה שסא"ל רז אומר, הוא שאוקראינה פעולת בשיטות לחימה של החלש, שאין לו צי חזק משלו ומחפש איך לתקוף את האויב שלו הכי חזק ומהר, למרות שהוא נחות. די ברור למה הוא מדגיש את האירוע הזה מבחינת ישראל, לה יש חיל ים חזק ומשוכלל, מול אויב שפועל נגדה כחלש עם שיטות לחימה של טרור וגרילה.
לחיזבאללה לצורך הדוגמה, אין ספינות טילים כמובן, אולם יש להם את היכולת לאלתר כלי דומה לזה של האוקראינים, בסיוע איראני, ולשגר אותו לעבר ספינות ישראליות ואף לנמלים.
"האוקראינים מייצרים מכלום תקיפות שגם אם הנזק הפיזי שלהן לא משמעותי מבחינת צי הים השחור, בהיבט התודעה זה הופך משמעותי. כי האפקט של התקיפה הזו ישפיע על הרוסים מבחינת אופי הפעילות של הנמל, מבחינת היכולת שלהם לפעול חופשי בים".
"זה משפיע בצורה מצטברת", מוסיף רז ומסביר, "כשאתה מחבר את התקיפה הזו לפיצוץ גשר חצי האי קרים שהופך אזור מנותק וצריך לקבל אספקה. אופרטיבית יש לזה השפעה אדירה על היכולת של הרוסים לפעול מקרים". בכך הדבר כבר משפיע על כל החזית הדרומית של הרוסים.
אי אפשר להסתכל על כל האירוע הזה, ולהתעלם מהנוכחות האיראנית באוקראינה לצד הרוסים, וגם בגזרת הלחימה שלנו מולם. כבר שנים ארוכות שאיראן מפתחת כלי טיס לא מאוישים, ורושמת התקדמות ויכולות מרשימות בתחום.
אולם הם נמצאים עמוק גם בתחום כלי השיט הלא מאוישים. בשנת 2017 המודיעין האמריקאי טען שהאיראנים פתחו כשב"מ עבור המורדים החותים. על פי האמריקאים, הם הפעילו סירת נפץ לא מאוישת שפגעה בסטי"ל סעודי. לאחרונה אף דווח שהם תפסו כמה כשב"מים אמריקאים במפרץ הפרסי, אותם החזירו בלי המצלמות שהיו עליהם ואחרי שבדקו אותם.
מדובר באיום משמעותי שהאיראנים מעמידים, כאשר מה שיש להם מגיע תמיד גם ל"פרוקסי" שלהם, ארגוני הטרור במזרח התיכון ובראשם חיזבאללה. מבחינתם, שיטת הפעולה האוקראינית משתלבת עם אופי הפעולה שלהם והנחיתות מול הצבא הישראלי.
"אני רוצה להיות מאוד זהיר בדברים שלי", אמר רז שהוסיף, "מי שמוביל בעולם פיתוח של שיטות לחימה ואסטרטגיה ימית א-סימטרית הם האיראנים. הם בחזית הדברים ומשתמשים הרבה מאוד בשיטות פיתוח אמל"ח בסגנון הזה של מהירות תכנון ומהירות בניה, גם על חשבון הדיוק והאיכות".
תפיסת פיתוח האמל"ח של האיראנים, כך על פי רז, "מבוססת יותר על כמויות מאשר איכות. הם מוכנים לספוג כישלונות אבל שיהיה מספיק כדי לפגוע במספרים אבסולוטיים". מבינת האיראנים אין באמת משמעות ליירוט הכלים שלהם, כאשר הם שולחים מאה, 10 או 20 יפגעו בסוף, ולשם הם מכוונים.
רז ממשיך ומסביר "הנחת העבודה של מערכת הביטחון זה שכל מה שנמצא באיראן קיים גם בפרוקסי שלה. ולכן יש פה אירוע ואיום שצריך להסתכל עליו וללמוד ממנו. לחשוב טוב איך מתמודדים עם זה כי הצלחה כזו, של האוקראינים, יכולה לשמש השראה לכל מי שמסתכל ולומד. ולא רק אנחנו מסתכלים לשם ולומדים, גם האמריקאים מצד אחד, האיראנים וחיזבאללה מהצד האחר מסתכלים, לכן זה אירוע שיכול להשפיע וממנו צריך להסיק את המסקנות הנכונות".
בנייה שלי כלי שיט מתאבד לא מאויש לא דורש משאבים רבים, "תקנה איזה סירת מרוץ שאתה רוצה באינטרנט, על זה תשים מערכת הנחיה שיכולה להיות GPS או מערכת שליטה מרחוק, אם אתה רוצה להיות יותר מתוחכם. הידע לאיך מייצרים שליטה קיים ולא מורכב, בטח אצל האיראנים. לעשות אינטגרציה להכל ביחד זה רק עניין של ניסויים וזמן. אין פה מורכבות טכנולוגית והאמצעים בוודאי קיימים שם".
חשוב להגיד שלישראל יש חיל ים חזק ומערכות הגנה מתקדמות. "היכולת של צוות סטי"ל ודבורה מיומנים להתמודד עם כשב"מ כזה, טובה להערכתי הרבה יותר מאשר של הרוסים, מכמה סיבות. גם כי אנחנו מתאמנים על זה הרבה מאוד שנים ולא גילו לנו פה איום חדש שלא ידענו או חשבנו עליו". אבל, מוסיף רז, "אם אפשר לשפר את יכולת ההתמודדות שלנו מול איום כזה, בוודאי שכן. אין מאה אחוז הגנה ואף פעם לא יהיה".
כשסא"ל במיל רז מסתכל על הזירה שלנו, כמי שהיה שם המון שנים והשתחרר רק לפני חודשיים, הוא "פחות רגוע אבל זה מטבעי ואני תמיד מסתכל על דברים בספקנות. ביטחון עצמי מופרז זה חטא ותמיד צריך להיות ביקורתי כדי להשתפר. להגיד שאני לא רואה כלי כזה מפתיע ספינה של חיל הים? בוודאי שאני רואה תרחיש כזה. היכולת בצד השני קיימת ואנחנו צריכים ללמוד, גם על בסיס מה שהיה באוקראינה, להבין איך הרוסים ניסו להתגונן ואם היו להם כל האמצעים או איזה אמצעים. הסיכון קיים תמיד".