עוטף עזה, לאחרונה. תצפיתנית מזהה חשודים חודרים למרחב החיץ ומכריזה על "טומהוק". היא מעדכנת את כל התחנות בגזרה, ומקפיצה את צוות טנק המרכבה סימן 3 מגדוד המילואים 184 בחטיבה 14, שהכי רלוונטי לאירוע. על הגדר עצמה, מנוע הטנק מתחיל לצעוק כאשר המכונה הכבדה עולה לעמדת האש המוגבהת. מפקד הטנק, איש מילואים שמתנדב מעבר לגיל, מתאם וסוגר מעגל עם התצפיתנית, שמכווינה אותו לנקודת החדירה. מזהים חשוד נוסף וכוחות נוספים מוקפצים לזירה, מחוץ ובתוך הגדר. הטנק יורה שני פגזים מדויקים והחשודים נהרגים. מספר עזתים רצים לשם ומפנים את הגופות של ההרוגים.
האירוע הזה חזר על עצמו באותו מקום זמן קצר לאחר מכן. אירועים דומים קורים לאורך הגזרה כמעט על בסיס יומי. לצד העבודות של צה"ל וטיהור השטח להקמת מרחב החיץ, כחלק מתפיסת ההגנה וליום שאחרי המלחמה, חמאס שולח למרחב שצה"ל מקים אזרחים ופעילי טרור וצה"ל מונע מהם את הכניסה לשם, לרוב באש שמטרתה להרוג. שני הצדדים נלחמים לקבע את המצב ליום שאחרי, במלחמה שכמעט ולא מגיעה לכותרות.
"ב-99 אחוז מהמקרים חמאס שולח פעילים ואזרחים, חקלאים או סתם אנשים מוכי גורל לפרימטר (מרחב החיץ) כדי למנוע מאיתנו את ההקמה של המרחב, כדי לייצר נרטיב וגם כדי לבחון את התגובה שלנו, כשכאן הכוונה גם לכמה נתעקש על המצב שם וגם כדי לבחון את התגובה שלנו, במטרה לאסוף מידע", אומר קצין בכיר בפיקוד הדרום. הוא הוסיף ש"זה חלק מאיסוף מל"מ (מודיעין לפני מבצע) על הכוחות לא רק כדי לפגע בהם, זה גם במטרה לבחון תרחיש לפיגוע ביישובים צמודי הגדר".
מרחב החיץ שמוקם תוך כדי המלחמה, נחשב לאחת המשימות החשובות מבחינת אלוף פיקוד דרום, אלוף ירון פינקלמן, שהפקודות שלו קובעות שהמרחב צריך להיות מטוהר ממכשולים וכל מי שינסה להיכנס אליו, יבוצע לעברו ירי על מנת להרוג. אבל עם שיקול דעת. ואכן, ברוב המכריע של המקרים כל כניסה של פלסטיני למרחב החיץ נענית בירי, של טנקים לרוב. אולם מעדויות של לוחמים וקצינים בשטח, נטען שהיו לא מעט מקרים בהם לא התקבל אישור ירי. לטענתם לא תמיד מסיבות מוצדקות.
"ברור שלא נבצע ירי לעבר ילד ששלחו לפרימטר. גם זה קורה בגלל ניצול ציני של המחבלים" מסביר הקצין הבכיר, אבל לדבריו, "היו מספר מקרים של חקלאים שנכנסו לעבד את השדות שלהם במרחב והוחלט שלא לבצע ירי. לנו ברור שהחקלאים האלה לא נכנסו רק בגלל צורך, יש מי שאומר להם להיכנס לשם ולספר מה הם רואים. פעילות טרור לכל דבר שלא זוכה למענה. בכלל לא ברור לנו למה, בניגוד לכל מה שאומרים לנו, למה יש כניסה של חקלאים ולמה יש בכלל שדות שמתקרבים לגדר. המרחב הזה צריך להיות נקי לגמרי".
מרחב החיץ מוגדר כמשימה פיקודית כמעט מתחילת המלחמה. אורכו של גבול רצועת עזה עם ישראל כ-60 ק"מ ולכל אורכו צה"ל מקים מרחב חיץ, שרוחבו קילומטר. במסגרת ההקמה, הכוחות השמידו פירים ומנהרות שהתקרבו לגדר, הרסו את תשתיות ההגנה והמגדלים שחמאס בנה לאורך השנים, ובעיקר השמידו אלפי מבני מגורים, בחלק מהמקומות הושמדו שכונות שלמות וכל מבנה אחר שאיים על הישובים צמודי הגדר, מצפון לדרום. בנוסף הושמדו שדות חקלאיים, אולם כפי שהעידו הלוחמים בשטח, עדיין לא כולם.
המטרה הסופית של מרחב החיץ היא להיות חלק ממרכיבי ההגנה על עוטף עזה. ק"מ לאורך כל הגדר שהכניסה אליו תהיה אסורה באופן מוחלט, וכך להרחיב את ההגנה לצד העזתי. "המטרה היא לתת מרחב התראה וזמן תגובה לשאר מרכיבי ההגנה בגזרה", הסביר קצין באוגדת עזה. "זה חלק מהמענה שאנחנו בונים לאחרי המלחמה. חוליית טרור שתתקרב לגדר תיאלץ לעבור בשטח חשוף לגמרי ושטוח. לכוחות יהיה זמן לקלוט ולהגיב, הרבה לפני שהם יהפכו איום".
אולם במהלך הסיור שלנו בגזרה וחבירה לכוחות שפועלים במרחב מצפון לדרום, נראה שכחלק מהמלחמה חמאס וצה"ל נלחמים במטרה לקבע את המצב בשטח. צה"ל ממשיך בחישוף השטח והרג של כל מי שנכנס למרחב הזה. חמאס מצדו מנסה לסכל את המצב הזה, כשהם מנסים לחדור לשם בכל יום ובעיקר, לשלוח פעילים לא חמושים ואזרחים כדי להרגיל את צה"ל לנוכחות שלהם שם. "זה משחק של מי יישבר ראשון", אמר קצין מילואים שמפקד שם. "ולנו אין שום כוונה להישבר", הוסיף.
לדברי אותו קצין: "כל יום יש אירועים במרחב. כל הזמן נכנסים לכאן מחבלים שמנסים לפגוע בכוחות בעיקר עם אמצעי נ"ט ומטענים והם שולחים אזרחים כדי לאתגר אותנו. אני יכול להגיד שכמעט תמיד זה מסתיים בירי על מנת להרוג. בשבועות האחרונים הרגנו עשרות מחבלים שנכנסו לפרימטר. הם יודעים שאסור להם להיכנס אבל הם ממשיכים להגיע, חמאס ממשיך לשלוח אותם לכאן כדי למות. ראינו גם שימוש שהם עשו בנשים וילדים כאן כמובן שיש לנו מקום לשיקול דעת".
קצין שריון במילואים בגזרה מוסיף ש"כולנו מבינים מה המשימה שלנו למה אנחנו כאן. מולנו עזה ולידנו הקיבוצים שחטפו את מתקפת הטרור הקשה ביותר מקום המדינה ובתקווה שהתושבים יחזרו אליהם. כשאתה רואה את זה מצד אחד ואת עזה מהצד השני, אתה מבין למה אתה כאן עם יותר ממאה ימי מילואים".
באופן יחסי לעבר, הימים בעוטף עזה שקטים יותר. הרבה פחות פיצוצים ממה שנשמע בשיא התמרון הקרקעי. אבל עדיין זאת גזרה לא שקטה. רעמי התותחים והמרגמות הכבדות נשמעו היטב. לאורך כל הזמן נשמע זמזום הכטב"מים ומדי פעם הגיעו מסוקי הקרב שירו בתותח לעזה ושיגרו טילים. בלב הכאוס הזה, הגיעו פתאום מטוסי תובלה כבדים שהטילו מצנחים עם סיוע הומניטרי לתוך הרצועה ונעלמו במהירות.
"אני הרבה שנים במילואים ובחיים לא העפנו כזאת כמות של פגזים. גם כאן בפרימטר וגם בכניסות שלנו לתוך עזה. במקרה של המרחב (החיץ) באמת אין חפים מפשע, הם יודעים שאסור להם להיכנס ומי שעושה את זה חוטף פטיש בראש ומחוסל".
זאת לחימה עיקשת על הגדר שכמעט ולא מגיעה לציבור. צה"ל נלחם למעשה על המצב בשטח ביום שאחרי המלחמה. כפי שפרסמנו לאחרונה, בין התרחישים שהמרחב הזה נועד למנוע, זה חדירה של חוליית מחבלים לישובים צמודי הגדר. בכירי צה"ל ומערכת הביטחון חושבים שמרחב החיץ קריטי במניעה של חדירות כאלה. אבל אחרי 7 באוקטובר כולם למדו להיזהר ולא לדבר על מאה אחוז.
"האם 3,000 מחבלים יצאו מעזה ויסתערו על ישראל, כנראה שלא", אמר קצין באוגדת עזה. "האם חוליית מחבלים יכולה להתפלק לנו ולחדור, סיכוי לא גבוהה אבל קיים. חזרנו לבסיס של קו ההגנה לעולם ייפרץ. ההגנה חשובה אבל לצדה מה שיקבע את רמת הביטחון של התושבים זה איך נגיב בפעם הראשונה שמישהו שם יחשוב לעשות משהו".