בסיס חיל האוויר עובדה ניהל מאז יום ראשון שעבר תרגיל בינלאומי גדול – "דגל כחול" – BLUE FLAG 2019 בהשתתפות למעלה מאלף חיילים וקצינים, מחמש מדינות שונות.
גלים של מטוסי קרב המריאו ממסלולי הבסיס המדברי פעם אחר פעם למשימות מגוונות, תקיפות מורכבות וקרבות אוויר בהם השתתפו טייסים ישראלים לצד אמריקאים, גרמנים, יוונים ואיטלקים, כאשר האחרונים הגיעו במטוסי F-35 שהופעלו בתרגיל גם על ידי טייסת 140 הישראלית.
את התרגיל כולו הובילה טייסת 133 של חיל האוויר. את תפקיד "כוחותינו", הכחולים, הובילה טייסת 201 בעוד שהאויב היה הטייסת האדומה בחיל האוויר - 115.
"להוביל את התרגיל זה אומר ניהול של הכל מרמת הלוגיסטיקה הכי פשוטה שאפשר לחשוב עליה ועד התרגילים באוויר", מסביר סרן ב', טייס בטייסת 133 שהשתתף בתרגיל. "המטרה היא לאמן את הכוח הכחול במסגרת התרגיל הכי מתקדם כיום בחיל האוויר הישראלי".
רס"ן א', מפקד הגף הטכני של הטייסת האדומה, מסביר ששעות הטיסה שלהם בתור האויב הן ארוכות יותר. "שעות הגיחה ארוכות יותר ומכאן גם כמות התקלות. אלו דברים שידענו לצפות והתכוננו אליהם".
בתרגיל טסו יחד מטוסי F-35 מדור 5, מטוסי F-15 ישראלים דור 4 לצד מטוסי F-16 אמריקאים ויוונים וגם טייפון גרמני מדור 4.5. "התרגיל הוא לא כדי לבדוק איזה מטוס יותר טוב ומתקדם", מסבירים המפקדים. "זה לא F-15 ביחס ל- F-35 או טייפון. אנחנו פה כדי לטוס יחד ולהתאמן יחד, ללמוד אחד מהשני".
אגב, בכל תרגיל שכזה השיח השולט הוא מי ניצח, כמה מטוסים ישראלים הפילו את האחרים, אבל סרן ב' מדגיש: "התרגיל בנוי כך שכל טייסת מתאמנת במשהו ספציפי. לפעמים ה- F-15 יתקוף וה- F-35 יחפה עליו באוויר ולמחרת הם מתחלפים, כדי שכל אחד יעשה את המשימות. לפעמים לצד השני יש טקטיקה לא מוכרת וככה הלמידה מתקדמת יחד כקבוצה. מה שמעניין זה אם הצלחנו במשימה, זו מהות התרגיל".
עוד הסביר סרן ב' כי התוצאה בתרגיל מחושבת על פי הכוח המשולב הכחול מול האדום, ולא בחלוקה לפי מדינות. "אפשר לראות את זה יפה מאוד בתחקיר. שלוש טייסות שונות יושבות שם יחד והתוצאה היא כחולים מול אדומים".
אחת המשימות המורכבות היא תקיפת מערך ההגנה האווירית של האויב. עניין קריטי מאוד לחילות אוויר רבים, כמובן שגם הישראלי, שעשוי להתמודד מול מקבילו הסורי או האיראני שהם מהגדולים בעולם. באימון הם תקפו סוללות נ"מ של הטייסת האדומה, שגם שלחה נגדם מטוסים.
את המשימה הזו מבצעים למשל מטוסי החמקן מישראל ואיטליה, אבל לא רק הם. חיל האוויר האמריקאי שלח לתרגיל את טייסת 480 המתמחה בתקיפות מהסוג הזה המכונות שם "סמור הפרא" עם מטוסי F-16C\D. מטוסים שאגב הגיעו לישראל הישר מתרגיל בין לאומי אחר בגרמניה.
"המשימה העיקרית שלנו היא דיכוי מערכי הגנה אווירית, אחת מהמשימות הכי מסוכנות לטייס קרב", אמר קפטן מייקל אודונול, טייס מהכוחות האמריקאים המשתתפים בתרגיל. "באופן מסוים, אנחנו מנקים לכוח התוקף פה את הדרך, כדי שיבצע את המשימה שלו".
עוד סיפר שעבורו התרגיל בישראל מאפשר מתווי טיסה שאסורים בגרמניה, שם הטייסת מוצבת. "אנחנו יכולים לטוס פה בגובה 500 רגל שזה נמוך. בגרמניה אסור לטוס בגבהים האלה".
הטייס הישראלי סרן ב' מספר שבהחלט יש והיו מקרים שצדדים כאלה ואחרים למדו טקטיקות שראו בתרגיל ואף אימצו אותן, מבלי לפרט. "השורה התחתונה היא ההבנה שטייסת אחת מעדיפה לעשות משהו מסוים ואחרת משהו אחר, צריך להתגמש ככה שכל 12 המטוסים שיש באוויר יעשו את המשימה בצורה הטובה ביותר. התרגילים פה בנויים באופן מכוון לכך שלא מספיקה טייסת מסוג אחד כדי לבצע את המשימה. חייבים כוח משולב".
סמ"ר ג'סטין לוץ', מפקד דיר תת-קרקעי (דת"ק) מחיל האוויר האמריקאי התייחס לעבודה שנעשית במטוסים על הקרקע. "כל אחד עובד על המטוס שלו, אבל יש שת"פ בין המכונאים של כל המדינות והישראלים ממש פתחים כלפינו. גם אם אלו אותם מטוסי F-16 מבפנים הכל שונה ממדינה למדינה, מבחינת המערכות ואיך שהמטוס עובד. לכן, הלמידה היא בעיקר בשיטות העבודה", סיכם.