בסיס חיל האוויר רמון נמצא בלב שממה מדברית ורחוק מכל יישוב. חול ואבק בנוף של תקופה קדומה ובליבו מטוסי קרב ומסוקי קרב מתקדמים, שממריאים משם לכל רחבי המזרח התיכון. משם הם ממריאים לעזה, ללבנון, ליירוט הכטב"מים וטילי השיוט ששוגרו באפריל מאיראן – אז הם הפילו יותר כטב"מים מכל טייסת של חיל האוויר.
משם הם גם ממריאים לזירות רחוקות שהשתיקה יפה להן. הגענו השבוע לביקור בטייסת 201, "האחת" כפי שהיא מכונה. טייסת שהפכה מיתולוגית בעקבות הסדרה על המחדל של מלחמת יום הכיפורים, ומלחמה בה איבדה הכי הרבה אנשי צוות אוויר.
50 שנה אחרי, החיל יחד עם צה"ל כולו היה חלק מהמחדל הגדול ביותר של מדינת ישראל. שם בטייסת שמענו על חיל האוויר שנכשל כמו כל צה"ל, ועל התרוממות והמלחמה בימים שאחרי. שאלנו אותם על הכישלון, על כלכלת חימושים וקיבלנו הצצה לאיך נראית טייסת קרב של חיל האוויר במלחמה רב-זירתית, שנמשכת כבר שנה.
הביקור בטייסת 201 מפתיע. אולי זה בגלל העצימות הנמוכה יחסית של המלחמה בעזה בזמן הביקור שלנו השבוע או מספר הגיחות בלבנון. אבל כשהגענו לטייסת הופתענו מהשקט והשלווה ממש שהיו בבסיס רמון. פה ושם טייסים לבושי סרבל בחדר האוכל, שותים קפה או ספונים במשרדים. דממה מפתיעה. הרבה מטוסים על הקרקע וכמעט שאין המראות. מבחוץ זה כמעט ונראה משעמם. העצימות של הגיחות תלויה בזו של המלחמה ובהזנקות, הסבירו שם.
"האחת" מפעילה מטוסי קרב מסוג F-16I "סופה". מטוס קרב חד-מנועי, דו-מושבי שנושא מגוון רחב של חימוש חכם, בין השאר פצצות JDAM או פצצות גלישה (SDB) מדויקות. גם טילי אוויר-אוויר מסוגים שונים ולטווחים שונים. הסופות כמו של 201 הן "סוס עבודה" של חיל האוויר, כוח ורסטילי שאפשר להפעיל במהירות בכל גזרה, קרובה ורחוקה. כפי שהסביר לנו סא"ל במיל ר', נווט קרב מוביל רביעייה ותיק ומאיר פנים במילואים, אחרי שירות של 25 שנים בקבע.
מפציצים בעזה, לבנון ועד תימן
אז איך נראית המלחמה בימים אלה בטייסת מטוסי קרב של חיל האוויר? 201 מחזיקה סד"כ (סדר כוחות) מסוים של מטוסים בכוננות גבוהה וקבועה. "הבוקר שלנו נפתח בסקירת המצב של היממות האחרונות, תמונת המצב המבצעית והמודיעינית והתוכניות לאותו היום", מסביר סא"ל במיל ר'. "הימים שלנו משתנים בין ימי פעילות מבצעית לאימונים, שבהם אנחנו מתכוננים למה שאולי יקרה".
עוצמת הפעילות תלויה בעוצמת הלחימה. יש את המשימות הקבועות של המטסים לתקיפה בעזה או בלבנון, שמתחלקים בין כל טייסות הקרב. בנוסף לזה, יש מספר מטוסי קרב שנמצאים בכוננות להזנקת יירוט, למשל של כטב"מים. "אנחנו מחזיקים כוננויות לתקיפות סיוע לכוחות הקרקע בעזה. משהו שקורה לפי צורך והמצב הקרקעי וגם כוננות סיוע למקרה של חילוץ פצועים, מבלי להיכנס לפרטים, גם במשימות כאלה יש לנו תפקיד".
הוא ממשיך ומסביר שגיחת תקיפה בעזה מתחילה בכוננות, מצוותים את הטייסים, הנווטים והמטוסים החמושים. בתדריך הם מבינים מה המצב על הקרקע מבחינת כוחות, מזג אוויר ואפילו מתי כל אחד מהם עשה משהו דומה בפעם האחרונה, כדי לראות שהם כשירים ויהיו מדויקים.
"בדרך כלל יש שגרה ואז מגיעה הודעה שיכול להיות שיהיה משהו, לפעמים מקבלים עוד אינדיקציות ולפעמים אומרים לנו תחכו במטוס, שזה אומר שדברים מתקדמים ורוצים לייצר זמינות גבוהה ומהירה", אמר סא"ל מיל ר'. "כשיש הזנקה אנחנו ממריאים ולפעמים אתה מקבל מטרות לפני ההמראה ולפעמים אחרי ההמראה. אנחנו מוודאים מה רוצים לעשות, שהחימוש מתאים למטרה ושכל נושא הבטיחות והשיקולים הסביבתיים נלקחו בחשבון. את זה אנחנו עושים מול גורמי השליטה וברגע שאנחנו יודעים שהתיאום נעשה כמו שצריך ומוודאים גם במבנה (זוג מטוסים בד"כ או רביעייה), תוקפים".
יירוטי הכטב"מים: "יותר הצלחות ממה שחושבים"
המלחמה הרב-זירתית מתנהלת גם בחזית הצפונית, שם הם תוקפים משגרי רקטות, מחסני אמל"ח ומבנים, שמשמשים את חיזבאללה לפעילות טרור. שם יש סיכון מסוים שאין ברצועת עזה, בגלל מערכות הנ"מ שאיראן הבריחה ללבנון. את התוצאות של זה, ראינו כשחיזבאללה הצליח להפיל כטב"מים של חיל האוויר.
"במרחב הצפוני האיום עלינו יותר משמעותי. לא אפרט ולא את הכל אנחנו יודעים, עקרונית יש לחיזבאללה יותר יכולות הגנה מאשר לחמאס", אמר סא"ל ר'. "האיום על כטב"ם ומטוסי קרב שונה לחלוטין. יש להם יכולות נ"מ, האם יותר טובות מהיכולות שלנו? התשובה היא לא. אבל אני זוכר את המקרה של אח"י חנית מ-2006 שלא עשו פעולות מסוימות והם נפגעו. אז זה שהיכולות שלהם לא גבוהות, זה לא אומר שלא צריך להיערך לזה".
זה גם מה שקרה בלילה שבין שישי ושבת, 9-10 בפברואר 2018, אחרי שכטב"ם איראני חדר לשטח ישראל. אחרי שהכלי האיראני הופל על ידי מסוק אפאצ'י, רביעית מטוסי סופה של טייסת 201 תקפה באזור תדמור את קרון הבקרה שממנו הופעל הכטב"ם האיראני. הסורים שיגרו מספר גדול של טילי נ"מ מדגם SA-5. אחד מהם פגע במטוס סופה 868 של טייסת האחת והצוות נטש את המטוס, כשהטייס פצוע קל והנווט פצוע קשה. בתחקיר חיל האוויר נקבע שטעות מקצועית הביאה לכך שהטיל המיושן והמוכר הפיל את מטוס הקרב.
אחת המשימות החשובות שלהם בצפון, היא גם יירוט של הכטב"מים שחיזבאללה משגר, גם של אלה שמגיעים רחוק יותר, מעיראק. "גם את זה אנחנו עושים", אמר סא"ל במיל' ר'. לשאלה איך הכטב"מים ממשיכים לפגוע ענה ש"האזרחים, אגב גם אני כאזרח, לא רואים את התמונה השלמה ולפעמים חלק מהדברים נראים כאילו מישהו לא עושה את עבודתו. וזה לא המצב בפועל. גם בעזה שם מתמרנים באופן מצוין ואנחנו שולטים ברצועה, יש עוד נפגעים. וזה אותו הדבר. אי אפשר להילחם על האפס. אין דבר כזה ולפעמים חלק מהדברים לא מצליחים. מטבע הדברים בעולם של ימינו, בפרט אחרי 7 באוקטובר, אנחנו מסתכלים על הדברים שלא הצליחו. אבל יש הרבה יותר דברים שכן הצליחו. בשוליים יש דברים שלא הצליחו, שהם לא מדויקים וזה קורה".
טייסת 201 הפילה הכי הרבה כטב"מים, יותר מכל טייסת אחרת בחיל האוויר, בבלימת המתקפה האיראנית על ישראל באפריל השנה. באותו הלילה, כל מבנה קיבל תא שטח להגן עליו וליירט בו כל כטב"ם וטיל שיוט שיכנס למרחב שעליו הופקדו, וזה נבנה בצורה של קווי הגנה, כל שפספוס של כטב"ם יטופל על ידי הקו הבא או זה שאחריו.
בחלק מהמקרים, המטוסים של 201 פטרלו זמן רב, וכשהבקר אמר להם שיש מטרות וייקח להן לפחות שעה עד שיגיעו לגזרה שלהם, הם חזרו לאזור מרכז הארץ, תדלקו באוויר ואז חזרו לגזרת ההגנה שלהם, לפעמים חצי שעת טיסה לכל כיוון. ואז מטוסי ה F-35I "אדיר" של חיל האוויר שעבדו באותו הלילה כסוג של מנהלי עבודה, שלחו להם מטרות במערכת ה"שקנאי" והם הפילו אותם, והפילו המון.
תוך פחות משבע דקות מטוסי הקרב גמרו את כל החימוש שלהם על נחיל הכטב"מים האיראני, וכאמור יותר מכל טייסת בחיל האוויר. אף לא אחד מהכלים האלה הצליח להגיע לשטח ישראל. אחת השאלות שרבים שואלים את עצמם, זה מדוע שם זה היה כל כך מוצלח ואילו בצפון אנחנו רואים כטב"מים של חיזבאללה משייטים כמעט חופשי בשמי הצפון וגם גורמים לנפגעים.
"לא יודע להגיד אם זה קורה או לא קורה בצפון", אמר. "אבל שם (ליל הטילים האיראני באפריל) הייתה היערכות מאוד ממוקדת וייחודית, וזה לא נפרס על פני תקופה של 11 חודשים. רוב הכטב"מים שמגיעים מהצפון מפילים אותם. יש כמה שלא מפילים אותם והם נורא מהדהדים וזה נורא מפריע, ואני מבין גם למה. אבל רובם נופלים ואני לא בטוח שזה שונה ממה שראינו באפריל".
איפה חיל האוויר היה ב-7 באוקטובר
אירועי 7 באוקטובר מעניינים במיוחד במקרה של טייסת 201, כשזמן מאוד קצר לפני טבח השבת השחורה יצאה הסדרה התיעודית של אמנון רבי וסימה קדמון על הטייסת במלחמת יום הכיפורים. מה שהכניס את הטייסת למיתולוגיה הישראלית.
ממש כמו ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, 50 שנים אחרי צה"ל, ובו גם חיל האוויר, שוב נתפס לא מוכן ומדינת ישראל שילמה מחיר כבד מאוד. "הסדרה הזאת השרישה משהו, אולי הזכירה למי שפחות מכיר, ואנחנו חיים את הסיפורים והאנשים האלה", אמר סא"ל במיל' ר'. הם חיו את ההפתעה וב-7 באוקטובר 2023 הם עצמם הפכו להיות המורשת וההפתעה.
סא"ל במיל ר' לא הבין את גודל האירוע, אבל ידע שזה משהו אחר וגדול יותר. בלי שגייסו אותו הוא יצא מביתו שבצפון לטייסת שבבסיס רמון, עם תיק לכמה ימים. "כמו רבים אחרים הזדרזתי לצאת ותוך כדי הנסיעה הקפיצו אותי. כל הדרך אני שומע חדשות ויחד איתי הקפצתי את האחייניות שלי שהן קצינות בצה"ל. הדרך הזאת לטייסת הייתה הכי קרובה בהרגשה שלי למלחמת יום הכיפורים. נסענו ופוגשים חיילים שתופסים טרמפים בכל מיני מקומות. אחיינית שלי מדברת עם נהג מונית שאומר לה אני לא עובד, אבל אגיע. בחלק הדרומי של המדינה על כביש 6 כבר רואים עשן ונפילה שהייתה שם. עדיין, גם כשהגעתי לטייסת בסביבות 12 לא הבנתי כמה האירוע גדול. בצהריים עוד אמרתי למישהו מהטייסת, אני מקווה שלא נעבור את המאה הרוגים".
מה קורה בטייסת מטוסי קרב ב-7 באוקטובר 2023? דבר ראשון מפעילים את הכוננויות. "מיד הן מופעלות לתקיפה וליירוט, מה שאנחנו יודעים לעשות במיידי ולזה המראנו בהזנקות, תקיפה ויירוט. היה חשש שיש אירוע רב-זירתי שנפתח, ולכן חלק ממטוסי הקרב הופנו למקומות אחרים גם בצפון ובמזרח, כדי להיות זמינים, אבל בסוף לא קרה שם כלום. גם בעזה היה מה לעשות וחלק מהדברים נעשו. חלק מהדברים אי אפשר היה לעשות כי לא קרו דברים בשטח. מטוסי קרב יכולים היו לסייע, אבל היו צריכים את המישהו שיכווין אותנו והוא לא היה באותו היום".
במבחן התוצאה חיל האוויר, כמו כל צה"ל, היה בהלם במהלך השעות הראשונות והתקשה לתפקד. מטוסי הקרב תקפו את המטרות שהכירו בעזה, אבל זה היה חסר משמעות והשפעה. שני מטוסי קרב הוזנקו לפטרל בהגנה אסדת הגז "תמר", חלק בצפון וכל זה כשהאירוע האמיתי קורה בעזה. בסוף הכישלון היה כזה שמטוסי הקרב ומסוקי הקרב לא היו יכולים למנוע את הכניסה של המחבלים לקיבוצים ולמוצבי צה"ל. המערכת כולה פשוט לא עבדה.
"כשאני שואל את עצמי, וזה קורה הרבה, מה יכולתי לעשות אחרת ב-7 באוקטובר אני לא בטוח שהיה. כי אין מי שיפעיל אותנו. זה שיש לי רובה בבית לא אומר שאני לא צריך לקבל מטרה", הסביר סא"ל ר'. בטייסת 201 ערים לשיח הער שעולה על חיל האוויר בתחקירים וברשתות החברתיות.
הוא מסביר שבסוף מישהו צריך לקחת את מטוס הקרב "באף" ולהכווין אותו "בעיקר באזור מיושב וצפוף". ולא היה אף אחד כזה. "אנחנו לא רואים את ההתרחשויות על הקרקע וכשאין את מי שיכווין אותנו אנחנו פחות אפקטיביים. אפשר לעשות דברים אחרים, פחות טובים, וחלק מזה זה מה שעשינו ב-7 באוקטובר. עשינו מה שאפשר לעשות אל מול תמונת המצב שהייתה".
בסוף אותו היום סא"ל ר' נזכר באותה סדרה מיתולוגית, "בידיעה שזה משהו הרבה יותר גדול שייקח הרבה זמן. שזה שונה ממה שהכרנו עד היום. כאזרח זה מתסכל אותי והשאלות יתבהרו. אין לי תשובה לאיך זה קרה ולמה. אני די בטוח שכל המעורבים, אגב כמו ב-73', עשו את מה שהם חשבו לנכון על פי התמונה והידיעה שהייתה להם. האם הם טעו? במבחן התוצאה כן. אני חושב שהמציאות הביטחוניים בישראל תמיד הייתה קשה. היו לנו כמה שנים יותר שקטות, למרות שהן לא היו כאלה בדרום, קצת נרמלנו את זה, ועכשיו זה לא ככה וזה התפוצץ למדינה בפנים".
התקיפות הממוקדות ברצועה
כשמטוס קרב תוקף מטרות בעזה, זה עוצמתי ומאוד אגרסיבי. הפצצות שלהם במשקל של רבע טון עד טון והאפקט הרסני. למרות מאמצים אדירים שצה"ל משקיע על מנת לצמצם ככל האפשר פגיעה באזרחים, הסרטונים שיוצאים מעזה קשים מאוד. זה תיעוד שמתפרסם בכל העולם והוא חלק מהלחץ שמשפיע על ישראל במערכה הדיפלומטית.
בסיור שלנו בטייסת 201 ביקשנו התייחסות לנושא וסא"ל במיל ר', שמאחוריו עשרות תקיפות בעזה אמר: "אנחנו רואים את הדברים על הקרקע הרבה פחות מאשר הכוחות ביבשה. לכן ההישענות שלנו היא על המערכת השלמה, גורמי המודיעין והשליטה והמבצעיים, שהמעגל השלם נעשה כמו שצריך. יש תהליך שלם שנעשה עד לרגע שהמטרה נתקפת ואנחנו חוליה סופית בשרשרת הזאת, שמפילה את החימוש. אנחנו כל הזמן מוודאים שהשרשרת עובדת".
לשאלה האם הם רואים את הסרטונים הקשים שיוצאים מעזה, ואם זה משפיע עליהם ענה: "מאז 7 באוקטובר אני אישית לא מסתכל יותר מדי על סרטים כאלה, מכל הכיוונים אבל זה עניין אינדיבידואלי". הוא מסביר שכולנו יודעים למה המלחמה פרצה, אבל מדגיש ש"המערכת ממש לא מוותרת על עקרונות וערכים. לפעמים יש מצבים שצריך לקבל החלטות בזמן קצר ומקצרים את השרשרת, ועדיין היא ממש טובה. אני יודע על עצמי וכל מי שאני מכיר, הולך להסתכל על מה שקרה. יש לנו שמירה על ערכים ולא פחות מזה על לפגוע ולעשות מה שצריך לעשות".
השיח נע בין עזה לצפון, והתחושה היא שהולכים למלחמה בלבנון. "המוכנות שלנו גבוהה, היכולות שלנו גבוהות ואנחנו בטוחים בעצמנו. אבל אגיד בצורה מאוד כנה, אני חושב שאחרי 7 באוקטובר אני פותח סוגריים ורמת הביטחון הכללית צריכה להיות כזאת שאומרת רגע, יש משהו שלא ראינו לפני כן ואולי יש משהו כזה גם עכשיו. אבל אנחנו בטוחים, מאומנים וערוכים, ונפעל במקום ובזמן שנקבל את ההוראה. אם מחר יש מלחמה טייסת 201 האחת מוכנה היטב, סימן קריאה".