אחרי שבואינג נבחרה לייצר את הדור הבא של מטוסי הקרב ה-47-F, גנרל דייוויד אולווין, מפקד חיל האוויר האמריקאי, חשף פרטים חדשים על תוכנית הפיתוח של המטוס העתידי והקרב שהתנהל מספר שנים מאחורי הקלעים ובחשאיות מוחלטת.
מהמידע הנוסף שפורסם על מטוס ה-47-F עולה שגם חברת בואינג וגם לוקהיד מרטין בנו "אב טיפוס" שהתחרה במכרז למטוס הקרב המאויש הבא מדור 6 של חיל האוויר האמריקאי. מטוס שמטרתו להשיג עליונות אווירית מוחלטת "בשדה הקרב העתידי".
The U.S. Air Force has released a first look of the F-47, Boeing’s new sixth-generation stealth fighter meant to eventually replace the F-22. pic.twitter.com/VAERaHeZoh
— OSINTdefender (@sentdefender) March 21, 2025
מהפרטים החדשים שחשף מפקד חיל האוויר האמריקאי, עולה שאב טיפוס ראשון (מטוס X) שנבנה לניסויים ולתחרות במכרז טס לראשונה כבר ב-2019. אב טיפוס נוסף עלה לשמיים ב-2022. "בחמש השנים האחרונות, מטוסי ה-X של המטוס הזה מניחים בשקט את היסודות ל-F-47, והם טסו כבר מאות שעות", אמר גנרל אולווין. הוא הוסיף שבמהלך השנים בהם טסו מבלי שאיש ידע או הבחין בהם, המטוסים בדקו "מושגים חדשניים והוכיחו שאנחנו יכולים לדחוף את מעטפת הטכנולוגיה בביטחון".
מי שניהלו את המכרז ופיקחו על הפיתוח של אבות הטיפוס הראשונים היו אנשי סוכנות דרפ"א. "אנו גאים במחקר ובמסוגלות שלנו", אמר בעבר מנהל הסוכנות כשעוד לא היה ברור מי יזכה במכרז וכל מה שהיה מותר להגיד זה שמפתחים מטוס קרב מדור שישי. "מחקר של 10 שנים הגיע לשיא בתוכנית F-47, המגדירה את העידן הבא של הדומיננטיות האווירית האמריקאית", הוסיף ראש דרפ"א.
מטוס הקרב העתידי מסוג F-47 צפוי להיות היורש של F-22 "ראפטור" כמטוס לעליונות אווירית עם יכולות תקיפה איכותיות בחיל האוויר האמריקאי. ההערכה שבדומה אליו, גם המטוס הבא לא יימכר למדינות זרות בגלל הטכנולוגיה המתקדמת שתהיה בו והמערכות הסודיות.
פרט מעניין נוסף שנחשף, זה שהיה אב טיפוס שלישי שגם כן ייצרו בחשאי במטרה להתחרות במכרז מטוס הקרב מהדור השישי. מדובר במטוס של חברת נורת'רופ גרומן, שלאחרונה חשפה את מפציץ החמקן הבא של חיל האוויר האמריקאי, B-21 "ריידר".
לא ברור מדוע הם פרשו מתוכנית הפיתוח ב-2023. חלק מהדיווחים טוענים שהם העדיפו לפרוש כדי להתמקד בפיתוח ובייצור של ה"ריידר" שיהיה המפציץ האסטרטגי הבא של חיל האוויר האמריקאי. דיווחים אחרים טוענים שהם מעולם לא אושרו, ורק המטוסים של לוקהיד מרטין ובואינג נכנסו למבחני הטיסה.
דרפ"א גם מציינת שמטוסי ה-x של בואינג ושל לוקהיד מרטין טסו "כמה מאות שעות כל אחד". שעות הטיסה הרבות סייעו להוכיח את היכולות שמהנדסי החברות השיגו, בטח של בואינג שנבחרו. בנוסף שעות הטיסה הרבות במסגרת הניסויים יסייעו לאפיון והפיתוח הסופי של המטוס. זה גם אומר שההחלטה לבחור בבואינג התבססה על נתוני ביצועים אמיתיים, באמצעות בדיקות בניסויי טיסה ולא רק במודלים ממוחשבים.
עוד ניתן להבין ששני המטוסים נבחנו ראש בראש במסגרת של תחרות בין החברות. פרקטיקה מוכרת מפיתוחי עבר של חיל האוויר האמריקאי בהן בחרו את מטוסי הקרב הבאים שלהם. נכון להיום לא קיים שום מידע על נתוני הטיסה של מטוס הקרב העתידי של חיל האוויר האמריקאי. כל המספרים שהתפרסמו מאז בחירת המטוס לא מבוססים על אף נתון רשמי.
ניתן להעריך שמדובר במטוס בעל חתימת מכ"ם נמוכה, חמקן, ושמשולבת בו טכנולוגיית בינה מלאכותית. שמדובר בדגם שתפקידו יהיה להשיג עליונות אווירית מול מערכות הגנה אווירית מתקדמות, ומול המתחרים מסין ורוסיה: צ'נגדו J-20 הסיני, סוחוי 57 הרוסי, וגם מול מה שמסתמן כמטוס קרב סיני מדור 6, J-36 ו- J-50.
תגובות