הניו יורק טיימס דיווח הלילה (בין רביעי לחמישי) שבכירי הפנטגון והצבא האמריקני היו המומים מחיסול הנייה, במיוחד מכך שבוצע בטהראן, בירת איראן. מיקום החיסול, לשיטת אותם בכירים, לא מאפשר לאיראן שלא להגיב. עם זאת, בכיר בצבא האמריקני ששוחח עם העיתון בעילום שם אמר שלמרות המבוכה הביטחונית הגדולה של איראן, היא עשויה גם לחשוש מלפתוח במלחמה כוללת עם ישראל.
במקביל, באיראן מתפרסמת תמונה ראשונה ממקום החיסול של הנייה. בתמונה נראה אותו בית הארחה שנמצא בתוך מתחם סגור של משמרות המהפכה, כשחלק קטן ממנו מכוסה בד. יש מי שסבורים שהבד מסתיר פגיעה מסוימת בבניין, אולי כזו שנגרמה מחיסול הנייה.
בטהראן החל הבוקר טקס האשכבה של הנייה, לקול קריאות "מוות לישראל". מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, שהודיע אתמול כי "ישראל הכינה את הקרקע לעונש קשה מצידנו", הגיע ביחד עם משלחת של בכירי חמאס שנמצאים במדינה לטקס.
איך החיסול עשוי להשפיע על העסקה?
בתוך כך, בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי גורמים אמריקנים סבורים שחיסולו של הנייה עלול להקשות על הצדדים להגיע לעסקת חטופים, אבל מתעקשים ש"השיחות לא מתו". גורם אמריקני הוסיף כי אפילו אחרי החיסול באיראן התקיימו שיחות בין גורמים ישראלים, קטארים, עיראקים וסעודים לגבי העסקה.
בינתיים, בדרג המדיני בישראל סבורים כי הנייה לא היה הגורם הדומיננטי שהערים קשיים על העסקה, ולכן הסתלקותו לא בהכרח תשפיע על המשך המגעים. עם זאת, ייתכן שהחיסול יוביל לעיכוב טקטי ולקושי בחידוש המו"מ. נדגיש משמעותו של הדבר אינה ביטול העסקה. האפשרות עדיין על השולחן מבחינת שני הצדדים, ולא צפויה לרדת בקרוב.
למרות זאת וכפי שפרסמנו אמש ב"מהדורה המרכזית", במערכת הביטחון מעבירים מסר המרכזי לדרג המדיני לפיו: "אסור להתמהמה בעזה. אם לא נסגור עסקה בזמן הקרוב ונתפנה לבדוק אפשרות להסדר בצפון, נגיע בהכרח למלחמה כוללת בלי לגיטימציה של האמריקנים".
קרב הירושה בחמאס
אחרי ההלם הגדול, חיסולו של איסמאעיל הנייה הביא מיד למאבק פנימי בחמאס על מקומו. כזה שיכולה להיות לו השפעה רבה ואף מיידית על עסקת החטופים המתגבשת. גורם בטחוני הדגיש כי "ההישג המבצעי יכול לאפשר לדרג המדיני לקבל החלטות קשות". יחיא סינוואר מעוניין בעסקה ובהפסקת אש, אך זה לא תלוי רק בו. בהנהגת החוץ של חמאס צריכים "למלא את הבור שנפער", כשבשטח התחושה היא שאין תחליף ראוי להנייה.
גורם הבקיא בפרטים מסביר כי מציאת מחליף להנייה כרוכה בקושי רב ובפשרה בהכרח. בחמאס אין מועמד טבעי לרשת את התפקיד, הן בהיבט קבלת ההחלטות בארגון הטרור והן בהיבט ניהול המשא ומתן לעסקת חטופים. כל המועמדים המסומנים סובלים מ"נכות פוליטית" כזו או אחרת.
שלושת המועמדים הנוכחיים
ח'אלד משעל – מנהיגי ארגון הטרור חמאס מאז חיסולו של אחמד יאסין ב-2004. נחשב לדמות בכירה בארגון, אך נמצא בריב קשה עם איראן ועם חיזבאללה.
זאהר ג'בארין – מי שהיה סגנו השלישי של הנייה. רק בחודש אפריל החליף את סאלח אל-עארורי, שחוסל ב-2 בינואר בסיכול ממוקד ברובע הדאחיה שבביירות. לפי שעה, נראה שג'בארין עדיין לא כשיר לתפקיד בסדר גודל כזה.
ח'ליל אל-חיה – או בכינויו אבו אוסאמה. בכיר בזרוע המדינית של חמאס, אך נחשב בעיניי הציבור וההנהגה לאישיות חיוורת.
הביקורת על סינוואר
ההחלפה תהיה קשורה בהכרח בעסקת החטופים, ותשפיע על אופייה. נדגיש כי בלשכה המדינית של בחמאס היו אחדים שכעסו על סינוואר בגלל מתקפת 7 באוקטובר, וחשבו שזו הייתה טעות גדולה. נראה כי אותם אנשים ינסו כעת לדאוג שמחליפו של איסמאעיל הנייה יהיה אדם שקול, שדעותיו יעלו בקנה אחד עם עמדותיהם.
למרות זאת, מסתמן שהבעיות הפנימיות בחמאס יקשו על ההתקדמות לעסקה מהירה – בין היתר בשל החשש מפעולת נקם של חיזבאללה או איראן על שני החיסולים העוקבים. ההערכה במערכת הביטחון היא שאף אחד לא רוצה במלחמה כוללת, אולם סבב של תגובה ותגובה נגדית עלול לגרור אותנו לשם.
בישיבות הדרג המדיני מדגישים חזור והדגש כי מידת הקרבה וחוזק הקשר בין ישראל לארה"ב חשובים לאין שיעור כדי למזער את התגובה האיראנית אם תגיע. ככל שאיראן תתרשם שארה"ב ניצבת לצד ישראל, כפי שהייתה במתקפה חסרת התקדים בחודש אפריל, כך תגובתה תהיה שקולה ומדודה יותר.