מלחמה בעוצמה גבוהה עדיין מתנהלת באוקראינה, שמדווחת על יותר מ-10,000 הרוגים. על כן היא דורשת עוד ועוד מערכות לחימה ותחמושת כדי להתמודד עם עוצמת האש הרוסית. מדינות רבות נענות לקריאה מסייעות לאוקראינה, אך ישראל בחרה שלא לעשות זאת, כדי להימנע מעימות עם רוסיה.
לרוסיה יש, בין היתר, השפעה מכרעת על הנעשה בסוריה וזו אחת הסיבות שישראל חוששת מעימות ישיר מולה. אחת ההערכות שהושמעו היא שישראל לא רוצה שנשק רוסי שמוצב בסוריה, יופעל בתגובה נגד צה"ל. על הרקע הזה, ככל שחולף הזמן, הביקורת על המדיניות בה נוקטת ישראל בסכסוך בין רוסיה ואוקראינה גוברת. כולל ביקורת פנימית.
נשק זורם לאוקראינה ממדינות רבות, כולל ארה"ב ובריטניה כמובן, אבל לא רק הן. גם גרמניה – מדינה שבה תהליך העברת הנשק איטי מאוד - עדיין מעבירה אמל"ח מתקדם לאוקראינה. זה נכון גם למדינות כמו הולנד, נורבגיה ואפילו שווייץ. אם בהתחלה העבירו רק חימוש קל כמו טילים נגד טנקים ומטוסים, כיום מדובר על טנקים, נגמ"שים, תותחים, מסוקים ועוד.
ישראל מסרבת והמתחרות מרוויחות
אוקראינה מבקשת מישראל בעיקר טילי נ"ט מתקדמים מסוג ספייק לדגמיו השונים, "חימוש משוטט", מטוסים ללא טייס וסוללות כיפת ברזל. ישראל מסרבת כאמור, בו בזמן שהמתחרות הגדולות שלה בתחום מספקות לאוקראינה אמל"ח דומה באופן די חופשי.
מבחינת גורמים בתעשייה הביטחונית, המדיניות הזו של ישראל בעייתית. הסיבה בין היתר היא שמערכות של המתחרים צוברות רקורד מבצעי עשיר בשדות הקטל של אוקראינה. כמעט שלא עובר יום שבו לא מתפרסם תיעוד של כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) טורקי משמיד משוריין או עמדה של הצבא הרוסי באוקראינה.
בתיעוד של המערכות הטורקיות באוקראינה, הן פועלות במשולב עם שאר אמצעי הלחימה של הצבא האוקראיני, בין היתר בסגירת מעגלי אש מהירים. המשמעות היא הזמנות רבות למוצרי התעשייה הביטחונית של ארדואן ואיתן, הכנסה לא מבוטלת לקופת המדינה. רווחים וניסיון שיכלו לגרוף החברות מישראל.
Armed Forces of #Ukraine show a video with a #Bayraktar #TB2 UAV destroying russian tanks pic.twitter.com/CdZgT04Oio
גורם ביטחוני ישראלי הסביר כי כל מערכה היא "במת יחסי ציבור" מהסוג הטוב ביותר, כפי שהגדיר זאת. נשק שהוכיח את עצמו בשדה הקרב והפך ל"כוכב" המערכה, יהפוך מאוד מהר למבוקש בצבאות העולם.
כבר עכשיו ניתן לומר שהמלחמה באוקראינה הביאה לגידול משמעותי בתקציבי הביטחון של מדינות רבות, כמו גם להשקעה כספית חיצונית מעבר לתקציב השנתי. "זה כסף שמחפש לעצמו יעד", אמר גורם ישראלי, שלא הסתיר את אכזבתו מכך שהיעד של הכסף לא יהיה ישראל, כמו למשל אחרי המלחמה בין אזרבייג'ן וארמניה, שם סופקו לאזרים מטוסים ללא טייס, חימוש משוטט ועוד אמל"ח מתוצרת ישראל.
בעיה נוספת שאותה מציינים גורמים ביטחוניים, היא שסיוע צבאי הוא חלק משמעותי בדיפלומטיה. כבר היום מעריכים בישראל כי בעתיד, לאחר שהמלחמה באוקראינה תסתיים, יזכרו האוקראינים היטב מי סייע להם ומי לא.
גורם ביטחוני מישראל אומר ביחס לכך, "זה עוד לפני שאנחנו מדברים על המובן מאליו, שמדובר במלחמה של טובים נגד רעים. יש מי שפלש למדינה ריבונית ואף מבצע פשעי מלחמה ויש מי שמגן על הבית".
אגב, אין זו הפעם הראשונה שישראל ממונעת נשק מאוקראינה במלחמה שלה נגד הרוסים. זה קרה גם ב-2014, אחרי שאוקראינה סגרה על רכש כטב"מים מתוצרת אירונאוטיקס הישראלית והעסקה בוטלה בלחץ של הרוסים.
באוקראינה גם רואים לאורך השנים פרסומים זרים לפיהם ישראל לא היססה למכור נשק למשטרים דיקטטורים, ממשטר האפרטהייד של דרום אפריקה דרך הדיקטטורות של דרום אמריקה בשנות ה-80 ועד לאזרבייג'ן, שם הרוב המכריע של מטוסים ללא טייס וחימוש חכם משוטט, היה מתוצרת ישראלית.
בעבר הרחוק ישראל מכרה מטוסים ללא טייס גם לרוסיה וכמה מהם אף הופלו במלחמה הנוכחית באוקראינה. בקייב התפרסמו תמונות של לוגו התעשייה האווירית על אותם מטוסים שהופלו, בעוד שלאוקראינה סרבה ישראל למכור נשק.
ישראל יש לציין, אפילו אוסרת להעביר נשק מתוצרתה לאוקראינה דרך מדינה שלישית. במהלך המלחמה דווח כי ישראל חסמה אפשרות למשלוח של טילי ספייק מגרמניה, איטליה, פולין ואפילו ארה"ב, שרכשו את הטילים ורצו להעביר אותם לאוקראינים. "כבר עכשיו יש פה הפסד כספי אדיר לטובת מתחרים ובעתיד זה יתהפך עלינו", סיכם והעריך גורם ביטחוני ישראלי.