בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו נערך לנאומו הערב (רביעי) בקונגרס, עיתונאי הוושינגטוון פוסט דיוויד איגנשיוס מדווח כי בישראל בוחנים באופן חשאי פתרון לאחד המכשולים הגדולים בדרך לסוגיית "היום שאחרי" - מי ישלוט ברצועת עזה.

לפי הדיווח, בשבוע שעבר נערכה פגישה משולשת באבו דאבי. המארח היה השיח' עבדאללה בן זאיד אל-נהיאן, שר החוץ של האמירויות, ובחדר היו גם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, אחד המקורבים ביותר לנתניהו, שכונה בדיווח "כנראה היועץ הקרוב ביותר שלו. מי שעוד נכח בחדר הוא ברט מקגורק, שליחו המיוחד של הנשיא ביידן למזרח התיכון.

רון דרמר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
השר רון דרמר. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

באיחוד האמירויות דחפו לפגישה הזאת, אחרי שלפי העיתון הצליחו לפתח יחסי אמון עם ישראל ועם ראש הממשלה במהלך המו"מ על "הסכמי אברהם" בשלהי הנשיאות של דונלד טראמפ. לפי מקור שצוטט בדיווח, הסיבה לכינוסה נעוצה ב"תסכול מהיעדר חשיבה יצירתית על עזה שלאחר המלחמה". שר החוץ של האמירויות העלה רעיונות ביטחוניים ופוליטיים לאחר סיום הלחימה, בשלב ה-2 של העסקה שעליה דנים.

סלאם פיאד (צילום: רויטרס)
סלאם פיאד: המועמד המוביל להנהיג את הרשות הפלסטינית המחודשת | צילום: רויטרס

אחד הנושאים שעלו בפגישה, כך לפי הדיווח, היה "תיקון" של הרשות הפלסטינית - שיכלול שיתוף פעולה עם מדינות ערביות ואירופיות. המטרה היא מתן "מנדט ייצוב" לרשות המתוקנת - שייתכן שבראשה יעמוד סלאם פיאד, ששימש כראש הממשלה הפלסטיני ב-2013-2007. "מנדט הייצוב" יינתן למשך שנה, ולפי הדיווח "נראה שישראל" מוכנה לקבל את פיאד בתפקיד.

באמירויות מעריכים כי הרשות הפלסטינית תידרש לקבל תמיכה צבאית ומודיעינית ממדינות שונות - ולפי הדיווח, למרות ההתנגדות החריפה של נתניהו לרשות - דרמר אמר בפגישה כי ישראל עשויה להסכים לכך בשתיקה. גורמים רשמיים אמרו שאותן מדינות ערביות שעלו כתומכות אפשריות הן מצרים, מרוקו, קטאר, איחוד האמירויות. מדינות נוספות כוללות את איטליה, ברזיל, רואנדה, אינדונזיה וייתכן ש"מדינה מובילה" נוספת ממרכז אסיה.

גם ארה"ב לא נעדרת מהרשימה, והיא לפי הדיווח תסייע בפיקוד ובשליטה, כמו גם בתמיכה לוגיסטית, מבסיס סמוך במצרים. בחדר דנו הדיפלומטים בחיפוש לגיבוי לאותו כוח ייצוב - שאולי יגיע מהעצרת הכללית של האו"ם ולא ממועצת הביטחון, וזאת מחשש לווטו רוסי.

עזה (צילום: רויטרס)
נושא הפגישה: "היום שאחרי" ברצועה. ארכיון | צילום: רויטרס

התוכנית המתגבשת חוזה כי כי הסיוע הבין-לאומי ייכנס בהדרגה, מצפון הרצועה לדרומה. זה מזכיר את חזון "הבועות הביטחוניות" של שר הביטחון גלנט לאחרי המלחמה, שאותו ראש הממשלה נתניהו דחה באופן פומבי. יחד עם זאת, הפרשן הבכיר של הוושינגטון פוסט מציין כי המעורבות של דרמר מעידה על כך שראש הממשלה עשוי לקבל את הגישה הזו, בגרסה מחודשת שלה.

עדות לרצינות השיחות ניתן למצוא במסמך ששיגרו באיחוד האמירויות לבית הלבן, שבו תוארו ההסכמות המתגבשות עם ישראל: עם סיום הלחימה, ה"רשות הפלסטינית המתוקנת" תוכל לבקש סיוע ביטחוני, וישראל מצדה תסכים שלא לערער את המאמץ הזה בעזה באמצעות "ביצוע מהלכים פרובוקטיביים" בגדה שעלולים לפוצץ את המצב הביטחוני שם. באמירויות ציינו שהם מקווים גם שארה"ב תפעל לגיבוש "מפת דרכים" לקראת מהלך של הקמת מדינה פלסטינית, למרות שישראל לא תומכת בכך.