ביום רביעי השבוע סיימו כ-30 צוללנים את קורס צוללן היוקרתי של חיל הים הנמשך שנה וחודשיים ומכשיר אותם כלוחמי חוד בשייטת הצוללות המהווה "כוח תקיפה וכוח מודיעיני מעומק האויב", כהגדרת צה"ל.
בחיל הים מציינים כי אל הקורס מתמיינים מאות מועמדים מדי שנה. כדי לאתר ולמשוך כמה שיותר מועמדים בעלי פוטנציאל לצלוח את ההכשרה המפרכת, מפעילה השייטת כחלק מסגל בית ספר צוללן שבבה"ד החיל יחד עם מפקדי הקורס גם לוחם בקבע המוגדר כ"נגד שיווק והסברה".
בתפקידו הוא אמון על תחום השיווק וההסברה של השייטת בקרב המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחוני), פועל במסגרת פרויקטים ואירועי עידוד והסברה לבני נוער בנושא קורס צוללן. בראיון ל-mako סיפר השבוע רס"ל ע', נגד השיווק של שייטת הצוללות 7 על תפקידו הייחודי שנועד למשוך מועמדים לתפקיד הצוללן, הייחודי בפני עצמו.
"בתפקיד הזה אתה מגיע למלש"בים עוד לפני שהם עוברים מיון חובלים/צוללות כדי להעלות את המוטיבציה שלהם לתפקיד", מסביר רס"ל ע'. "אני מגיע כדי לשבור סטיגמות כי אנשים שמעו דברים שחלקם לא נכונים, מספר להם על השירות ופותח בפניהם יותר את מה שקורה פה".
"אני חושב שהרעיון לתפקיד הגיע מכך שלא יודעים הרבה על השירות בשייטת הצוללות", הוא ממשיך. "בסוף, זו אחת היחידות היותר מבצעיות שיש בצה"ל וזוכה כל הזמן בתארים. אבל חיפוש בגוגל מוביל בעיקר למבצעים מלפני 30 או 50 שנה שהותרו לפרסום, לא באמת יודעים מה היחידה עושה. יכול להיות שהם בכלל לא ידעו שרוצים לשרת בצוללות אבל אחרי ששמעו הם כבר בעניין".
מה הדבר שמושך מועמדים ליחידה?
"העמימות. יש קונפליקט כי מצד אחד אתה חוזר הביתה ובא לך לפרוק את מה שעובר עליך ומצד שני העובדה שאתה עושה משהו שאסור לספר עליו לחברים נותן ללא מעט לוחמים תחושת סיפוק, שהם עושים משהו יוקרתי ומסווג".
ומהם החששות העיקריים?
"עיקר החששות של המלש"בים לקראת התפקיד הם הניתוק מהבית והמשפחה, חלק מהם חוששים להרגיש בצוללת קלסטרופוביה, תחושה צפופה וסגורה. אבל אני יכול להרגיע שאלו דברים שעובדים עליהם ובסוף לא יגיע לצוללת מישהו עם בעיה שמונעת ממנו לשהות שם. אנשים עוברים את ההכשרה וגם אחרי חודש בים נשארים שפויים והכל בסדר. יוצאים מהצוללת וממשיכים בחיים כרגיל".
כל הכותרות בתקשורת על "פרשת הצוללות" השפיעו על היחידה?
"חד משמעית זה לא פגע באיתור ומיון אלינו. אני לא חושב ששייטת הצוללות אי פעם נקטה עמדה בנושא, אנחנו נטו מתעסקים להפעיל את הצוללת, להביא אותה לאן שהיא צריכה ולהחזיר אותה. לא מתעסקים בפוליטיקה, מי קנה ואיך קנה. זה לא מעניין אותנו".
מה הצעד הבא אחרי שהמועמדים כבר מעוניינים להגיע ליחידה?
"אחרי שעוברים גיבוש אני שומר איתם על קשר ומחזק את החיבור בינם ובין היחידה. מזמין אותם לאירועים, שולח להם סרטונים ואפילו פותח קבוצות וואטסאפ איתם וגם קבוצה להורים שפעילה עד לגיוס שלהם, זה נותן להם תחושה טובה שיש כתובת ומי שבקשר איתם. לחסוך כמה שיותר את תחושת חוסר הוודאות של לאן אנחנו הולכים ולאן מתגייסים". רס"ל ע' מספר שלמשל קבוצת הוואטסאפ בה הוא חבר עד היום יחד עם בני המחזור שלו היא קבוצה שפתח בזמנו נגד השיווק.
איך היחידה מודדת את ההצלחה של תפקיד נגד השיווק?
"בשבוע שעבר נכנסתי לשלב בסיסי בקורס, שאלתי אותם מה משך אתכם לצוללות ואיך הגעתם לפה? כמעט פה אחד הם ענו בזכות עומר, נגד השיווק שהיה לפני, שהגיע והסביר להם מה זה צוללות. היו אנשים שקיבלו חובלים ובגלל ששכנע אותם הם ביקשו מיחידת מיטב לשנות את השיבוץ לצוללות. זו אחת האינדיקציות העיקריות".
בבית ספר צוללן מספרים על שלישיה בלתי נפרדת, נגד השיווק ע', רס"ל ג', מפקד צוות בשלב הייעודי של הקורס ורס"ל ע' (נוסף) מפקד צוות בשלב הבסיסי. השלושה למדו יחד באותה השכבה בתיכון ביישוב שבמרכז הארץ, התגייסו יחד לקורס צוללן, שירתו באותו הצוות בצוללת והיום הם משרתים יחד. דוגמה מושלמת לחברות החזקה, ערך שהוא גאוות המשרתים בים בכלל ובצוללות של חיל הים בפרט.
"למדנו באותה שכבה בתיכון", מתייחס לכך ע', "לקראת הגיוס גילינו שכל אחד מאיתנו עבר גיבוש אחר ומתגייסים לאותה יחידה. עברנו את כל המסלול ביחד, כשהגיע שלב הקבע שובצנו שלושתנו להדרכה. יצא שאנחנו כל הזמן יחד ונתקלים אחד בשני בכל מקום אליו אנחנו הולכים. גם בבית הקשר רק התחזק ממה שהיה קודם ואנחנו נפגשים עם חברים מהצבא ומהבית".
לסיום רס"ל ע' נשאל על התגובות שהוא מקבל כשמספר על התפקיד הלא שגרתי בו הוא משרת כרגע. "לפעמים זה נשמע מצחיק, מוזר שהצבא משווק את עצמו כי אם הוא יקרא לאנשים הם מחויבים להגיע, אבל לנו כיחידה התפקיד הזה מאפשר למשוך אלינו אנשים שעשו יום סיירות וגיבושים קשים יותר כביכול מצוללות. אנחנו רוצים אנשים שהסיכוי שלהם לעבור מסלול בצוללות הוא כמה שיותר גבוה והתפקיד עוזר לנו בכך, אני בספק אם יש מקביל לתפקיד הזה מחוץ לחיל הים".
