אי אפשר להפריז בעוצמת הדרמה של האירועים ברוסיה ביממה האחרונה. יבגני פריגוז'ין, מנהיג קבוצת שכירי החרב וגנר ואנשיו שנלחמו עבור ולדימיר פוטין הפכו למורדים שנלחמים נגד הצבא שלו ומאיימים על שלטונו. כרגע הם עצרו את ההתקדמות שלהם, לפחות בינתיים, אך גם אם בכך זה יסתיים - סימני החולשה של שליט רוסיה נראו לעיניי כל.
זה קורה בתקופה רגישה מבחינת הצבא הרוסי, כאשר אוקראינה ממשיכה במתקפת הנגד שלה, מצליחה להתקדם ולשחרר שטחים שנכבשו לפני כן כל ידי הצבא הרוסי. עוד לפני המרד של וגנר התנהלה לחימה במחוז בלגורוד ברוסיה בין הצבא הרוסי לכוחות מורדים שחדרו לתוך שטח רוסיה, לחימה שגם אותה רוסיה מתקשה להכריע כבר תקופה.
ניתן להעריך בסבירות גבוהה מאוד שצבא אוקראינה ינצל את המרד בשורות הרוסים. אבל לא מדובר בעוד הפסד טקטי או קרב במלחמה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הוביל בהימור כושל את רוסיה לשורה של הפסדים אסטרטגיים.
כבר בתחילת הלחימה היה ברור שפוטין, מי שנחשב לאחד מהמנהיגים החזקים בעולם ולאסטרטג גדול, יצא למלחמה כושלת. הצבא הרוסי כמעט קרס באוקראינה, כשכל הריקבון והשחיתות צפו מעל פני השטח בשדה הקרב, עם שורה של הפסדים ואבידות מחרידות ששחקו את הצבא, שהיה נחשב שני בעוצמתו העולמית.
העיר את השדים
על פניו, עד הפלישה הרוסית לאוקראינה, המערב וארה"ב בראש חששו לכאורה מעימות עם רוסיה של פוטין, שעשה ככל העולה על רוחו, פלש לגאורגיה, התערב במלחמה בסוריה, כבש את חצי האי קרים וזו רשימה חלקית בלבד.
רק שהפלישה לאוקראינה הוכיחה שהחישוב של פוטין לא היה נכון. כל אותם מקומות שרוסיה התערבה בהם וכבשה, לא עניינו באמת את המערב. אוקראינה הייתה אירוע שונה. ארה"ב ומדינות אירופה לא התקפלו בפני פוטין.
מדינות המערב גם הפכו את אוקראינה למקום בו שחקו את הצבא שאיים עליהם, בעלות כספית נמוכה ובלי טיפת דם שלהם, כאשר העבירו לקייב כמויות אדירות של נשק מצד אחד. מהאחר החלו להתחמש ולחזק את הצבאות הרדומים שלהם עצמם.
באירופה, בעיקר בגרמניה, הבינו שאי אפשר לנהל את פוטין או להיות חברים שלו. שגם בימי שלום חשוב לשמור על עוצמה צבאית. זה הבסיס שמאחורי עסקת הענק לרכש מערכת החץ 3 מתוצרת ישראל.
כותב שורות אלה חזר השבוע מהסלון האווירי בפריז, הראשון שבו לא הייתה נוכחות רוסית. המלחמה באוקראינה והאיום הרוסי הורגשו שם בכל פינה. כמעט כל המדינות שם דיברו על רכש אמל"ח, מטוסים, טילים, כטב"מים, משוטטים כמענה לאיום הרוסי. פוטין גרם לכל הצבאות שמולו לחשב מסלול מחדש, להתכונן למלחמה עם רוסיה, להתחמש במיליארדים ולהתאמן.
אויבים מבית ומחוץ
פוטין, יש לזכור, הכריז על פלישה לאוקראינה בין השאר כדי למנוע ממנה להצטרף לברית נאט"ו. אולי זה עוד יקרה, אבל בינתיים הוא כבר גרם לשוודיה ופינלנד, שתי מדינות חזקות שהיו ניטרליות, להצטרף לברית וכך גם הגדיל את הגבול של רוסיה עם נאט"ו ביותר מאלף ק"מ. עוד הפסד אדיר ברמה האסטרטגית, לצד ההתעצמות של מדינות אירופה ולמעשה, התחזקות של כל מי שנחשבים אויבי רוסיה.
המרד שנפתח נגד רוסיה ש"וגנר" הם רק הפנים שלו הוא הפסד אסטרטגי נוסף. פוטין כמו שזה נראה טעה בעוד חישוב, הלך צעד רחוק מדי ויצא למלחמה שהחיילים והאזרחים לא האמינו בה. מלחמה עליה שילמו בעשרות אלפי הרוגים ופצועים. זה הוביל לקריסה וכעת למרידה הכי משמעותית שהייתה מול הממשל של פוטין מאז נוסד.
אין דרך לצפות איך זה יסתיים, או אם פוטין יצליח להתגבר על זה. אבל את ההפסדים האסטרטגיים יהיה לו קשה למחוק אם בכלל, זה ייקח לרוסים עשרות שנים להתגבר על התוצאות של המהלך שפוטין הוביל. ניתן להעריך בסבירות גבוהה שהמרד של וגנר ידרבן את המערב להגביר את הסיוע הצבאי לאוקראינה, ואין לדעת אילו הפתעות נוספות המלחמה באוקראינה תספק.