"נשברתי, הגבול נחצה": מפקד חיל האוויר הדיח נווט קרב במילואים

מפקד חיל האוויר הדיח נווט קרב במילואים, סא"ל א' אחרי שזה הודיע מוקדם יותר היום (שלישי) למפקד הטייסת שלו שהוא פורש מטיסה ומשרות המילואים בגלל חידוש המלחמה.

סא"ל במיל א' אמר שהוא איבד כל אמון במערכות ובשיקולים שהביאו לחידוש המלחמה מסיבות פוליטיות, מה שיביא להרג של חטופים. "היום בבוקר נשברתי. לפני כמה שעות נפגשתי עם מפקד הטייסת שלי והודעתי לו שעד כאן. הגבול נחצה... בנקודה בה ממשלה מתנקשת בשומרי הסף שלה בכל דרך אפשרית, בנקודה בה המלך נהיה יותר חשוב מהממלכה. עד כאן".

בצה"ל מבינים כי סגן האלוף ששלח את המכתב הוא סנונית ראשונה ומעריכים שהתופעה תתגבר, גם אם באופן לא מאורגן. 

המכתב המלא ששלח:

שמי א"ל (במקור יש שם שהחלטנו לצנזר) בן 43, נשוי, אבא ל-2 מתוקים ועוד מתוקה הארץ הזו חשובה לי מאוד מאוד. בחרתי להקדיש את חיי כדי לנסות לייצר פה עתיד טוב יותר - עושה את זה עם המון אופטימיות ותקווה גם ברגעים האפלים ביותר (כי אי אפשר אחרת). בעשור וחצי האחרונים הולך בשבילי החינוך, ב-5 שנים האחרונות מנהל מרכז למנהיגות וראש מכינה.

ב-16 שנים האחרונות בשירות מילואים פעיל (על בסיס שבועי) כנווט קרב בחיל האוויר - תחת ממשלות רבות שלא הצבעתי להן ולא תמיד הסכמתי עם הצעדים שלהן שאני בעצמי הוצאתי לפועל. אבל, לכל אורך הדרך היה לי אמון במנגנון, בשומרי הסף, בכוונות הטהורות כשזה מגיע לביטחון ולחיי אדם. האמנתי (ועדיין מאמין) שזה תפקידי וזו דמוקרטיה, גם כשלא הכל מחליק בקלות בגרון.

ככה קרה גם ב-7.10 - התייצבתי מיד בלי להסס, כי זה מה שהיה צריך. ומשם במשך שנה וחצי של מאות ימי מילואים וטיסות ולילות ללא שינה. בלב כבד, אבל עם ההבנה שבתוך זה יש גם היגיון רב שמבטיח עתיד טוב יותר. אולי אפילו שלום לא עלינו.

היום בבוקר נשברתי. לפני כמה שעות נפגשתי עם מפקד הטייסת שלי והודעתי שלו שעד כאן - הגבול נחצה. בנקודה בה המדינה שוב מפקירה את אזרחיה ביודעין ובאור יום, בנקודה בה השיקולים הפוליטיים הציניים והקרים עולים על כל שיקול אחר, בנקודה בה חיי אדם איבדו את הערך שלהם, בנקודה בה ממשלה מתנקשת בשומרי הסף שלה בכל דרך אפשרית, בנקודה בה המלך נהיה יותר חשוב מהממלכה. עד כאן!

אני גאה על כל השנים ששירתי בצבא, אני אמשיך להיאבק על דמותה של הארץ הזו בכל דרך אפשרית שאינה אלימה. אני אמשיך לחנך א.נשים לאזרחות פעילה, לאחריות חברתית ולשירות משמעותי בצבא (ולא, אין סתירה בין ההחלטה שלי לבין זה). אני אמשיך להאמין תמיד שיכול להיות פה אחרת.