סמל יובל ביהם ערן, לוחם בצנחנים, נקרא על שמו של סבו הצנחן שנפל בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. ב-6 ליוני 1967, פגע בו כדור שנורה ע"י צלף בעיר העתיקה והרג אותו. לאחרונה נסגר מעגל, כשיובל הנכד התגייס לחטיבה האדומה.
לרגל יום ירושלים (המצוין היום, חמישי, 21 במאי) הוא סיפר על מורשת הקרב של הסבא שאפילו בנו, אביו של יובל, לא הכיר, הכומתה שקיבל בכותל והטקס אליו הוזמן לראשונה השנה.
"אבא שלי היה בן שנה כשהוא נפל", מתייחס יובל לסב על שמו נקרא ושאותו לא הכיר. "אני יודע שהוא החל את הדרך בנח"ל המוצנח שהיה אז חלק מחטיבת הצנחנים ורק אחרי הצניחה הראשונה שלו קיבל את הכומתה, הסיכה וכל הסמלים של הצנחנים, בשונה מהיום".
התעניינת קצת בקרב בו הוא נפל?
"בוודאי, הוא לחם בחטיבת מילואים של הצנחנים במזרח ירושלים. הקפיצו אותם בלי הציוד שלהם אחרי שהיו אמורים בכלל לצנוח בסיני. באזור שכונת שייח ג'ראח ירו על הרכב בו נסעו והם פרקו ממנו. סבא שלי עלה על גג בניין כדי להשיב באש ושם הוא נפגע מירי, ככל הנראה של צלף ירדני".
יובל הוא בן למשפחה ירושלמית שורשית, כל הסבים והסבתות משני הצדדים גרו בה וכמובן הוריו הם ילידי עיר הבירה, בה מתגוררת המשפחה עד היום.
"ברור שיש חיבור מיוחד לעיר", הוא מספר, "במיוחד בימי זיכרון וביום ירושלים. בהשבעה שלי בכותל קיבלתי את הכומתה של סבא שזה היה מרגש מאוד. השנה הוזמנתי בפעם הראשונה לטקס בזום לזכר לוחמי חטיבת המילואים שבשורותיה הוא נפל".
כרגע, משרת יובל כחובש פלוגתי בהכשרה של גדס"ר צנחנים שהתקיימה בצל הקורונה. "גם בזמן הסגר לקחנו חלק בחלוקת מזון לאזרחים ותגבור משטרת ישראל אז הרגשנו משמעותיים", הוא משתף. "סגרנו 39 יום ולא היה פשוט אבל התמודדנו".
מדובר בבחור שמורעל על הצנחנים ומבהיר: "האמת שלא הייתה לי מטרה מוצהרת ללכת בעקבות סבא אבל כשהבנתי שאהיה קרבי היה לי ברור שזו החטיבה שבה אשרת ואין סיכוי שהייתי מגיע לאף מקום אחר. כולם בבית יכולים להיות בטוחים שאנחנו ערוכים להכל, גם בחזית וגם בעורף", הוא מסכם.