היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה חוות דעת בה ציינה כי היא מתנגדת להצעת חוק מתן חסינות לחיילים ושוטרים. על פניו מדובר בחוק שנועד להגן על חיילים מפני העמדה לדין ולאפשר להם לפעול באופן חופשי ובלי חשש. אולם למעשה, כפי שכבר הסבירו מומחים רבים, החוקעלול לחשוף אותם למעצרים והעמדה לדין מחוץ לישראל, בגין פשעי מלחמה.
מטרת הצעת החוק להעניק חסינות גורפת לאנשי כוחות הביטחון מפני אחריות פלילית וכל פעולה משפטית, על פעולות ועבירות שביצעו, לכאורה, במסגרת השירות הצבאי ופעילות מבצעית.
הדרך היחידה להעמיד בהקשר זה חיילים לדין פלילי אם עשו עבירה, תהיה רק אחרי שהדבר יאושר על ידי ועדה, שתורכב ברובה מקציני צבא ומשטרה. לצורך הדוגמה, חוק כזה היה מונע את העמדתו לדין של אלאור אזריה שהרג מחבל פצוע מנוטרל בחברון וישב בכלא אחרי משפט.
החוק הוצע תחת הטענה כי חיילים ושוטרים "חוששים לירות על מחבלים", מחשש שיעמדו לדין. טענה זו מתנגשת עם העובדה שבשנת 2022 נהרגו 144 פלסטינים מאש כוחות הביטחון, הנתון הגבוה ביותר מאז 2002. ב-2021 נהרגו 70 פלסטינים ובשנת 2020, שהייתה רגועה ביטחונית נהרגו 20 פלסטינים. ב-2015, אינתיפאדת הסכינים, נהרגו 99 פלסטינים.
בלא מעט מהמקרים האלה נהרגו חפים מפשע, מה שהצבא מגדיר כ"בלתי מעורבים", בהם קשישים, נשים וילדים שאין חולק כי לא היו מעורבים בטרור. מקרים אלה נבדקו על ידי הצבא ונקבע, שהמוות התרחש במהלך "סיטואציה מבצעית אגרסיבית, בסביבת לחימה אזרחית". אף חייל לא הועמד לדין בגין מקרי המוות האלה.
מעבר לזה, כפי שבהרב-מיארה מציינת בעצמה "כבר היום קיימים בדין הפלילי הגנות וסייגים שנותנים מענה לחשש מהעמדה לדין והרשעה של אנשי כוחות הביטחון כשאין הצדקה לכך".
לגבי החוק עצמו, היועמ"שית מציינת ש"הדבר יפגע בשוויון בפני החוק", כך שתהיה "קבוצת אנשים עם כרטיס יציאה מהכלא" במקרה שיעשו עבירה פלילית חמורה. לגביי הטענה של מקדמי החוק כי כוחות הביטחון פועלים בתנאי לחץ וערפל הקרב, היועמ"שית מציינת שגם רופאים, טייסים אזרחיים ואחרים פועלים בתנאי לחץ ועדיין לא זכאים לחסינות.
ההסבר לחוק ולהתנגדות
מומחים רבים וגם קציני צבא בכירים, יוצאים נגד החוק שנועד כביכול להגן על חיילים, אבל למעשה מסכן אותם ומגביל את התנועה שלהם מחוץ לישראל. גם בפרקליטות הצבאית מתנגדים לחוק, משום ששם מבינים שאם ההצעה תחוקק, הדבר יאפשר לכל ערכאה בינלאומית בהאג לעצור ולהעמיד לדין בכירים במערכת הביטחון, אנשי שב"כ, טייסים ואף חיילים ששרתו ביהודה ושומרון.
במילים פשוטות נסביר שכיום יש לבכירי הצבא ומערכת הביטחון, כמו גם לחיילים, סוג של חסינות מפני העמדה לדין בינלאומי. זאת מכיוון שרוב מדינות העולם כמו גם מוסדות הדין הבינלאומיים, מכירים בכך שלישראל יש מערכת משפט עצמאית וחזקה. לכן אין הם מתערבים בהליכים פליליים בישראל.
נכון שהיו בעבר מקרים לא נעימים של בכירים ישראלים שכמעט נעצרו בחו"ל. אולם בכל המקרים האלה המדינות נמנעו מלעצור ולהעמיד לדין את הישראלים. הדין הבינלאומי גם קובע, כפי שציינה היועמ"שית, שבגלל מערכת המשפט הישראלית, לבית הדין בהאג אין סמכות לשפוט קצינים וחיילים ישראלים בגין פשעי מלחמה.
בהנחה שהחוק יעבור כמו שהוא, כל חייל וקצין ובעיקר טייסים והבכירים, עלולים להיות חשופים להעמדה לדין בגין פשעי מלחמה, מרגע שיעזבו את הארץ. בעידן של הרשתות החברתיות, ניתן יהיה לזהות כל לוחם ומפקד ישראלי, לעצור אותו ולהאשימו בפשעי מלחמה.
בהווי הישראלי נמצא ה"טיול שאחרי צבא". טיול מתועד היטב שאותו ניתן לחבר לשירות של מי שטס, כן, גם כשהוא מנסה להסתיר או היה בתפקיד מסווג. מרגע שאלה יטוסו ויעצור, למדינת ישראל יהיה קשה מאוד להגן עליהם.
בצבא גם חוששים שחוק כזה יגרום ללוחמים להפעיל כוח מופרז, אלימות ואף כוח קטלני כלפי חשודים בטרור גם במקרים שבהם האיום הוסר. גם קיים חשש שמחבלים שיתפסו חיים יגיעו למצב בו לא ניתן יהיה לחקור אותם, כי הפעילו נגדם אלימות קשה אחרי שנתפסו או ירי.