בבית הדין הצבאי נידון לאחרונה חייל שתקף את מפקדו, קצין בצה"ל היכה אותו באגרופים וגרם לו לחבלות.
המקרה התרחש במשדרו של המפקד בבסיס. החייל נכנס לחדר, בין השניים התפתח דין ודברים בו ביקש לעבור ליחידה אחרת ומשלא נענה המפקד לבקשתו החייל הסתער לעברו, היכה אותו באגרופיו, הפיל אותו על הריצפה, בעט בו בכל חלקי גופו ואז עזב את המקום.
המפקד החבול נזקק לטיפול רפואי במרפאת הבסיס וקיבל כמה ימי מנוחה. הוא הגיש תלונה במשטרה הצבאית וכנגד החייל התוקף נפתחה חקירת מצ"ח.
בחקירתו הודה החייל במעשים וטען כי עשה זאת משום שהמפקד זלזל בו, לעג לו, השפיל אותו ולא הקשיב לבעיותיו. לדבריו במהלך שמונת החודשים בהם שירת תחתיו, הוא שיתף את המפקד בחובות כבדים שצבר בשל בעיית הימורים, כשלטענתו המפקד לא סייע לו בעניין.
"כל פעם שהייתי מבקש לדבר איתו, משתף אותו בבעיות האישיות שלי הייתי מרגיש שהוא מסתלבט עליי. החברים שלו המש"קים היו צוחקים ומתנשאים מעליי", טען החייל. יחד עם זאת הוסיף כי הוא מצטער על מעשיו: "לא יודע מה קרה לי באותו רגע".
הפרקליטות הצבאית הגישה נגד החייל כתב אישום, משום מה בעבירה קלה יחסית של תקיפת סתם.
התובעת ציינה במהלך המשפט כי מעשיו של החייל חמורים, כי נקט באלימות ברוטלית כשהיכה את מפקדו וכי לא מדובר בהתפרצות רגעית, לכן יש לנקוט בענישה חמורה. לדבריה, הפגיעה בקצין הייתה לא רק פיזית אלא גם נפשית והיא ביקשה לגזור על הנאשם עד חודשיים מאסר בפועל.
הסנגורית הצבאי סרן רותם קוגן, ביקש להתחשב בנסיבות חייו הקשות של החייל ובעובדה שלא נגרם נזק גופני לקצין, שכן מדובר באירוע קצר שארך כמה שניות ועל כן שלא לגזור עליו עונש מאסר בפועל אלא להסתפק בעונש של עבודות שירות צבאיות.
השופטים ציינו בגזר הדין, כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולאור חומרתם יש לגזור עליו מאסר ממשי. השופטים גזרו עליו חודש מאסר בפועל, חודשיים מאסר על תנאי ותשלום פיצוי של 1,000 שקל למפקד אותו תקף.
באי כוחו של החייל, סרן נתנאל יעקב-חי וסרן רותם קוגן מהסנגוריה הצבאית מסרו: החייל אמנם שגה כשתקף את מפקדו, אולם מאז האירוע המשיך החייל לשרת בצה"ל והשתחרר לאחר סיום שירות מלא. לאור שיקומו של החייל, אשר הוכיח כי המעשה בו הורשע לא מאפיין אותו, הגישה הסנגוריה הצבאית ערעור על חומרת העונש שנגזר על החייל. ביום 5/6/19 התקבל ערעור ההגנה, כך שעונש המאסר שהוטל על החייל בוטל. כעת החייל יכול להמשיך בחייו האזרחיים ולהשתלב בחברה כאזרח תורם, מבלי שיעוכב שילובו בחברה על ידי עונש מאסר.