אחרי שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, איים להפציץ באיראן כפי "שלא ראתה מעולם" - אם לא יסכימו למשא ומתן על פרויקט הגרעין של טהרן - מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, אמיר עלי חאג'יזדה, איים בראיון לכלי תקשורת מקומיים על הבסיסים האמריקאים ברחבי המזרח התיכון.
"אם אתה מתגורר בבית מזכוכית אל תזרוק אבנים, לארה"ב יש 50 אלף חיילים בבסיסים באזור. הם גרים בבית מזכוכית, אם נותקף נשמיד אותם, עלולים להיות עשרות אלפי הרוגים", אמר חאג'יזדה.
גם המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי טען ש"אם ארה"ב תממש את האיומים של טראמפ, היא תספוג מכה קשה". בינתיים, בישראל מעריכים שהאזור מתקרב לרגעי הכרעה וקיימת אפשרות שחיל האוויר האמריקאי יקבל את הפקודה לתקוף באיראן, ואם זה יקרה האפקט יהיה משמעותי הרבה יותר מכל תקיפה ישראלית.
במערכת המדינית וביטחונית רואים במהלכים של טראמפ הזדמנות, כזו שחיל האוויר האמריקאי יהיה זה שיתקוף ראשון, בעיקר את אתרי הגרעין - מה שיביא לאפקט משמעותי הרבה יותר בגלל יכולות התקיפה הגבוהות שלהם.
חיל האוויר הישראלי כבר תקף בעבר באיראן והצליח להביא תוצאות מרשימות למרות המרחק והמורכבות של תקיפה מסוג זה, וידוע שאנשי צוות האוויר, מערך המודיעין ומערכים נוספים מתאמנים כבר שנים רבות על תקיפת אתרי הגרעין של איראן - שרבים מהם נמצאים עמוק מתחת לאדמה. למרות זאת, פערי היכולת בין חיל האוויר הישראלי לאלה של המעצמה הגדולה בעולם משמעותיים מאוד.
היתרון הגדול של חיל האוויר האמריקאי מתחיל בכמות הגדולה של כלי הטיס והמיקום שלהם. בניגוד לחיל האוויר שלנו שממריא מישראל, לאמריקאים יש כיום מאות כלי טיס מסוגים שונים שפרוסים במספר בסיסים קרקעיים במדינות שונות הקרובות לאיראן ועל גבי נושאת מטוסים - כשאחת נוספת, ה"קרל וינסון" - כבר נמצאת בדרך וצפויה להגיע לאזור בשבועות הקרובים.
המטוסים, המפציצים והפריסה הרחבה
לאמריקאים יש באופן קבוע למעלה מ-200 מטוסי קרב בבסיסים במזרח התיכון והאזור, בהם מטוסי F-35 ,F-15E ומטוסי F-22 שהם היחידים שמפעילים אותם. כלומר, מספר גדול של מטוסי תקיפה בעלי חתימת מכ"ם נמוכה (חמקנים) ומטוסי קרב בעלי יכולת נשיאת מספר גדול של פצצות.
כאן בולט היתרון האמריקאי בעיקר בכמות כלי הטיס התוקפים, המתדלקים, מטוסי המודיעין והבקרה והמטוסים ללא טייס. גם פריסת מסוקי הקרב ומסוקי הסער שחשובים מאוד לחילוץ טייסים נוטשים היא אירוע קריטי ומשמעותי יותר ממה שחיל האוויר הישראלי יכול להעמיד ביחס לאמריקאים.
אבל המרכיב הגדול ביותר נמצא בחלק מכלי הטיס והחימושים שיש לאמריקאים ואין לישראל; מדובר במפציצים אסטרטגיים מסוג B-2 ומסוג B-1B שגם להם חתימת מכ"ם נמוכה באופן יחסי, ובנוסף מפציצים מסוג B-52H.
_autoOrient_i.jpg "המטוסים בפעולה (צילום: דובר צה\"ל)")
הסיוט של איראן: חודרות הבונקרים
מלבד העובדה שהמפציצים האלה מסוגלים לשאת כמות גדולה של פצצות, כל אחד מהם שווה ערך לשלושה או ארבעה מטוסי קרב, והם גם מסוגלים לשאת חימושים כבדים במיוחד, חודרי בונקרים ומנהרות תת קרקעיות - מהסוג שאין לישראל.
הגדולה שבהן זו היא GBU-57A/B MOP, שמשקלה 13.5 טון, מהם למעלה מ-2.4 טון ראש נפץ. אלה פצצות שרק המפציצים האסטרטגיים של ארה"ב יכולים לשאת, וככל הנראה היחידות שיכולות לגרום נזק מהאוויר לאתרי הגרעין החשובים ומאגרי הטילים שנמצאים מתחת לאדמה.
זה נכון גם לפצצות מונחות מסוג GBU-43/B, שמשקלן למעלה מ-8.5 טון כאשר כל מפציץ אמריקאי יכול לשאת כמה כאלה, ופצצות חודרות בונקרים קטנות יותר, כמו GBU-37 שמשקלן "רק" 2.1 טון.
לצד המטוסים והחימושים שאין לישראל, לחיל האוויר האמריקאי יש גם יכולת לבצע רציפות מתמשכת של תקיפות, מה שעל פי הערכה יהיה נדרש במקרה של תקיפת אתרי הגרעין והתגובה הצפויה של איראן. האם ארה"ב אכן תתקוף? זו השאלה הפתוחה והמעניינת מכולן, ונראה שכלל המומחים מעריכים שלמרות האיומים של טראמפ, הוא יאפשר כל סיכוי למהלך מדיני קודם לזה הצבאי, כאשר הזיכרון האמריקאי מעיראק ואפגניסטן הביא את הציבור במדינה לסלוד ממלחמות במזרח התיכון.
תגובות