היום לפני שנה, ב-8 בינואר 2024, נפצע קשה מאוד רס"ר שי דדון בתקרית קשה שבה נפלו שישה לוחמי הנדסה קרבית ונפצע באורח קשה גם הזמר עידן עמדי. דדון היה מורדם ומונשם במשך שמונה ימים ואף התקשה לדבר כשהתעורר בבית החולים. הבוקר (רביעי) שיתף דדון את ניב רסקין ב"חדשות הבוקר" בתחושות המורכבות שנה אחרי. "אלו ימים מורכבים מאוד, היום זה בדיוק שנה לפציעה. לצד השמחה שחזרתי לחיים זה גם האירוע שנהרגו שישה לוחמים, שני חברים מהצוות. מהריאיון אני ממשיך, אנחנו ניפגש כולם בבתי העלמין עם המשפחות", סיפר.

תחזור במידת האפשר ליום ההוא.
"הגענו למלכד את מנהרת האמל"ח הגדולה ביותר שנמצאה של חמאס באזור מחנות המרכז, באל בורייג', והתחלנו בעבודה. 20 דקות לפני שיצאנו היה אירוע של טנק שירה על בית שהיה חשש ששוהים בו מחבלים. הטנק פגע בעמוד חשמל וזה גרם לפיצוץ. עפנו, נפגעתי בגפיים ובראש. רסיס חדר את הגולגולת ולא ידעו איך אתפקד".

אתה זוכר את הפיצוץ?
"באותו רגע לא זכרתי כלום, רק מספר חודשים אחרי. אני זוכר את החול עף עליי ומסך שחור. לא בדיוק הבנתי מה קורה אבל הבנתי שנפצעתי. לא ידעתי איך להרגיש".

רגעים ספורים לפני התקרית הקשה דדון נזכר שעמד לצד עמדי, רגעים שלא העידו על התופת שיעברו זה לצד זה. "היינו באותה חולייה, עמדנו מטר אחד מהשני. דיברנו על היציאה לפוצץ, צחקנו. היו שם הרבה וסטים של לוחמי חמאס, אפילו הסתלבטנו", נזכר. "אחרי הפיצוץ אני זוכר את המפגש עם הפרמדיקים".

התעוררת בבית חולים אחרי שהגעת במצב קשה ונותחת.
"התעוררתי אחרי שמונה ימים, עדיין לא הבנתי בדיוק מה קרה כל כך. הייתי מטושטש, אבל הבנתי למה אני בבית חולים. בארבעה הימים הראשונים חייתי את האירוע ובזמן שאני שוכב במיטה חשבתי שאני במבצעים ברצועה. בשום שלב לא ויתרו עליי, הרופאים נלחמו עליי אבל ביום השני הרופאים קראו למשפחה ואמרו שעברתי קריסת מערכות והזמינו אותם להיפרד".

בהתחלה לא הצלחת לדבר, לא יצא קול?
"יצא קול לא ברור, מגמגם ולא מובן. בהתחלה לא הבנתי שאני מדבר לא ברור אבל בשלב מסוים כשאנשים ביקשו שאחזור על דברים אז הבנתי שיש בעיה. כשהגעתי לשיקום אז הבינו ישר ושלחו אותי לקלינאי תקשורת. חזרתי לדבר ואני מקווה שזה יותר ברור עכשיו. זה קרה בגלל פגיעה בפנים וגם בשל פגיעה באזור הפקת הדיבור במוח".

איך הנפש?
"כל השנה האחרונה אני עדיין חי את האירוע ומנסה בעזרת מטפלים ללמוד לחיות לצד האירוע, אני עושה טיפולים כמה פעמים בשבוע. אני לומד להכיר את הגוף מחדש, עדיין בתהליך. אני לא יכול להגיד שהאירוע מאחורי, אני תמיד סביב זה. יש עליות וירידות גם מבחינה נפשית, זה עליות וירידות קיצוניות כמו שינויים במצב הרוח. התקדמות יכולה לעזור מאוד, בעיקר כשאני מדבר ומרצה לבני נוער".

מה נותן לך מוטיבציה?
"בעיקר ההרגשה שחזרתי להיות עם המשפחה, אשתי והילדה שנולדה חודשים ספורים לפני הפציעה".