אחרי המתקפה הדרמטית מאיראן, הצמרת המדינית והביטחונית בישראל החליטה להגיב "בצורה ברורה ונחרצת". המטרה היא להבהיר בתגובה הזו שישראל לא עברה לסדר היום, וגם שלא תאפשר לאיראנים לייצר את המשוואה החדשה שהם ניסו לייצר ביממות האחרונות.
בהתייעצויות עולות שתי אקסיומות שצריך לשים על השולחן. הראשונה - להגיב בצורה כזו שבסבירות הגבוהה ביותר לא תדרדר את האזור לכדי מלחמה. השנייה - להגיב באופן שהאמריקנים יוכלו לקבל. לא מדובר בהכרח בתיאום מלא, אבל תגובה שתעמוד בכללים שהם מציבים.
סוגיה נוספת שעולה בהתייעצויות היא הקואליציה שנוצרה במגננה מפני המתקפה האיראנית. שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי אקטיביים בדיונים ואומרים שאסור בשום פנים ואופן לפגוע באותה קואליציה.
בינתיים, ישראל וחיל האוויר, שצפוי לשאת את מרבית הנטל בתגובה, משלימים את ההיערכות. התוכניות קיימות והן תורגלו במהלך השנים. יש גם אפשרויות פעולה לא-מלחמתיות שיכאבו לאיראנים לא פחות. הקבינט יצטרך להכריע כיצד לפעול. ההערכה היא שישראל תפגע בנכסים איראניים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו טבע את העיקרון שלפיו ישראל תגיב ותפעל למול מי שפוגע בה. בישראל רוצים לשמר את הדבר הזה, אבל לעשות זאת מבלי לפגוע בקואליציה ולסדוק אותה אחרי שעבדה בצורה טובה כל כך נגד המתקפה האיראנית.
מועד התגובה יישאר חסוי עד שתצא לפועל. ישראל בונה לעצמה את היכולות ורוצה לראות איך היא עושה את התיאומים האלו כדי שזה יתאפשר לה - גם במחיר שאיראן תגיב על התגובה. אחרי 7 באוקטובר, ישראל מנסה לשרטט משוואות חדשות, היא לא יכולה להרשות לעצמה את האיומים הללו, וזה מצריך נטילת סיכונים מחושבים.