השעה עוד לא ארבע בבוקר והם כבר עומדים ליד קו הזינוק. בזמן שרוב האנשים עדיין מתכרבלים מתחת לשמיכה, יצאו מיטב הלוחמים של גדוד "פתן" בחטיבת הצנחנים למרוץ שליחים גדודי. כמה דקות עוברות, והמג"ד כבר מזניק את הנציגים הראשונים של ארבע הפלוגות. סוליות הנעליים מתנתקות במהירות מהחול הקריר, והחיילים פותחים בריצה מהירה אל תוך החשכה. בעוד השמש עולה אט־אט ברקיע ואיתה גם החום, הולך ומתגלה הנוף המדברי שסביבם. הרצים לא זקוקים להכוונה; המסלול עובר לאורך גזרת החולות שבגבול ישראל־מצרים, האזור עליו שמרו בחצי השנה האחרונה. כל מטר ליד הגדר מזכיר להם נוף שראו מהסיור של אתמול או מהמארב שעשו לפני שבוע.
בליווי מוזיקת טראנס חזקה מדי לשעת הבוקר המוקדמת, חולפים חיילי הגדוד על פני העמדות המצריות שניצבות בצדה השני של הגדר. החיילים המצרים לא מהססים, ומתחילים לרקוד לצלילי השירים שבוקעים מהרמקול. “כל בוקר הם מתאמנים, אז החלטנו להראות להם שגם אנחנו שומרים על כושר", מתבדח מפקד הגדוד, סא"ל יובל גז. אולם מעבר לחיזוק כושר ההרתעה של צה"ל, התחרות נועדה להעניק לחיילים הפוגה קלה מהקו המתיש בדרום. לצד התמודדות עם ניסיונות אלימים של הברחות סמים, ומסתננים שעדיין מנסים לחצות את הגדר, מצטרפת עכשיו גם מהפכה נוספת במצרים שעדיין לא ברור כיצד תשפיע על המצב בגבול. הצנחנים המשיכו לאימון של שלושה חודשים ברמת הגולן, כשאת מקומם תפסו לוחמי גולני. “דרך הרגליים אפשר להכיר את המקום הזה בצורה הטובה ביותר", אומר סא"ל גז. “כשמסתכלים על כל צעד שעושים ולא סתם חולפים על פני המרחבים, זה יוצר חיבור אמיתי. האזור גועש עכשיו ומי יודע מתי ואיך דברים יכולים להתפרץ, אבל המרוץ הזה מוכיח ומסמל שהשלמנו את המשימה שלנו כאן בחצי השנה האחרונה".
"זה קשה להיות בקו שמתאפיין בכל כך הרבה חול"
עד לפני כמה שנים, גבול השלום עם מצרים בהחלט הזכיר סצנה מהסרט "גבעת חלפון אינה עונה" – הרבה חול ולא יותר מדי פעילות מבצעית. עם תחילת האביב הערבי ונפילת שלטונו של חוסני מובארק בינואר 2011, הפך חצי האי סיני לשטח הפקר של מבריחים וגורמי טרור של הג'יהאד העולמי. "הגזרה הרבה יותר מבצעית היום", אומר סמג"ד "פתן", רס"ן קובי. "נעשה שינוי גדול ביחס של הלוחמים לאיומים בגזרה, לצד צמצום משמעותי של כמות ההסתננויות וההברחות. מבחינתנו היה חשוב להפוך את הגדר לבלתי חדירה, מתוך הבנה שציר ההברחות הנוכחי יכול להפוך בקלות לציר פח"ע (פעילות חבלנית עוינת), שיסכן את היישובים והאזרחים באזור הדרום".
המציאות החדשה ניכרת היטב גם בשטח, וכבר עם סיום המרוץ בשמונה וחצי בבוקר, חוזרים הלוחמים לסדר יומם העמוס. פחות משעתיים חולפות, והתצפיתניות שמות לב לאנשים שהתקרבו בצורה חשודה לגדר, וגם לניסיון הברחה שלא איחר לבוא. הצנחנים מיהרו להגיע למקום מהצד הישראלי, בעוד בצד המצרי התרחש קרב יריות שבסופו סוכל הניסיון. הדריכות והמהירות שאפיינו את גדוד "פתן" ואת גדוד "נשר" של האיסוף הקרבי במקרים כמו אלה, הורידו משמעותית את כמות ההברחות בגזרה. "כבר קרה שהתצפיתנית דיווחה על פעילות חשודה ליד הגדר, ובסוף כשהגענו לנקודה גילינו שזה בכלל מישהו שצילם נחילים של הארבה", אומר רב"ט ידידיה סעייד מפלוגת המסלול. "אבל אנחנו ממשיכים להתייחס לכל אירוע ברצינות. מבחינתנו, כל רגע יכולה להתרחש הברחה, ואם סמים יוכלו לעבור כאן, זה אומר שבעתיד יעברו פה גם נשק וטרור". אף על פי שלוחמי הגדוד התמודדו עם מספר רב של אירועים מבצעיים במהלך שהותם בגבול הדרומי, עדיין לא פשוט לשמור על מתח מבצעי בלב המדבר. "זה קשה להיות בקו שמתאפיין בכל כך הרבה חול", מודה בחיוך סמל אלירן יואש, לוחם בפלחו"ד. "כשהיינו בקו בהר דב היה נוף של הרים ויישובים מסביב שיכולת לראות סביבך. כאן זה אחרת, אבל דווקא הקושי מלמד אותנו גם על עצמנו. לדעת לעשות את המוטל עלינו גם כשאנחנו לא רואים את האויב בעיניים".
100 ק"ג חשיש
במבט ראשון, קשה למצוא סימני חיים במדבר השומם שמקיף את גזרת החולות. אולם אי שם בין גבעות החול הצהובות נמצאים ממש ברגעים אלה לוחמים במארב. הם התמקמו באחת מנקודות התורפה בגזרה, וכעת הם שוכבים מוסווים בדיונות, ממתינים להתקרבות חשודה לגדר. החום הכמעט בלתי נסבל והשעות הרבות בשטח הופכים את המשימה לעניין מורכב. "זה לא קל לעשות את זה, אבל ברגע שאתה נכנס למארב אתה משנה את הראש", מציין סמל יואש. "במרחק של מטר מהגדר מרגישים פתאום אחרת. לפעמים יש הברחות רציניות של מאות קילוגרמים של חשיש, כמו שתפסנו פה בחודש שעבר, אז ברור לנו שאנחנו חייבים להיות דרוכים כל הזמן".
את המארבים בשטח עושים לא פעם במסגרות של כיתות ואפילו בסד"כ קטן יותר, דבר הדורש הרבה מאוד יוזמה מהמפקדים הזוטרים בשטח. "בגלל שהגזרה מאוד ארוכה, אנחנו חייבים לתת סמכויות רבות עד רמת המ"כ", מסביר המג"ד. "זה נותן הרבה ביטחון למפקדים הצעירים ובונה אותם לתפקוד בזמן של אירוע אמיתי. ההתמודדות שלהם בשטח מול המבריחים הבדואים היא בהחלט אתגר לא פשוט. המבריחים נוכחים על הגדר, עושים הערכות מצב בדיוק כמונו, ומשנים את דרכי הפעולה שלהם בהתאם למציאות בשטח".
למרות האויב המתוחכם שמכיר היטב את השטח, לוחמי הכומתות האדומות רשמו לא מעט הצלחות, בהן סיכול הברחה של 100 ק"ג חשיש. אם בתחילת פעילותם בגזרה היו בין שלוש לארבע הברחות בשבוע, בחודשיים האחרונים ירדה כמות ההברחות לאפס. “רוב הניסיונות נעשים ביום, כי בלילה זה יותר מורכב מבחינתם", מתאר סגן דולב פז, סגן מפקד פלוגת המסלול. “יש להם תצפיתנים בצד הישראלי, שבודקים איפה הכוח שלנו נמצא. ברגע שהם רואים שהשטח פנוי הם מודיעים לצוות מהצד המצרי לחצות את הגדר עם סולם ולסיים את העסקה, אבל עם הרבה מאמץ אנחנו מצליחים לתפוס אותם".
בגדוד מדגימים גם את היכולות של שיתוף הפעולה בין הכוחות הכחולים לירוקים, כאשר את רוב התפיסות מצליחים הצנחנים לעשות בעזרת טייסת הינשופים "ציפורי המדבר" מבסיס חיל האוויר בחצרים. מסוקי הטייסת מותאמים לניווט מהיר בשטח המדברי והם מוקפצים לעזרה בזמן אירוע, במטרה ללכוד את הרכבים של המבריחים. הגדוד שולח באופן קבוע מחלקה לחצרים, זו תופסת כוננות ומעלה משמעותית את כמות החי"רניקים בבסיס חיל האוויר. “המחלקה הרגישה שם בבית", אומר המג"ד. “הם לקחו חלק בתדריכי הבוקר, תרגלו את העלייה למסוקים ואפילו ישבו עם הטייסים במועדון. אין ספק ששיתוף הפעולה בינינו תרם משמעותית לירידת כמות ההברחות". גם בגזרת ההסתננות נרשמה ירידה משמעותית, בעיקר בעקבות השלמת הגדר בפרויקט “שעון החול". "מאז בניית הגדר ירדה כמות המסתננים, מאלפים למקרים בודדים בחודש, אבל גם במקרים האלה אנחנו משקיעים מאמץ ומצליחים לתפוס בזמן", מדגיש סא"ל גז.
טרור על הגדר
בצד המצרי של הגדר נותר ערפל כבד סביב עתידה של המדינה. יותר משבועיים עברו מאז הדיח הצבא את הנשיא מורסי מתפקידו, וההמון ברחוב המצרי מסרב להירגע. מדי יום מתקיימים עימותים קשים בין תומכי הנשיא המודח ומתנגדיו בקהיר ובערים נוספות במדינה. כוחות הצבא אחראים לשמור על הסדר, ובמקביל מתמודדים עם ארגוני הטרור שלפי דיווחים בתקשורת מרימים את ראשם בחצי האי סיני. ביום שני האחרון קיבלו המצרים אישור מיוחד מישראל להכניס עוד שני גדודי חי"ר לאזור סיני, בניגוד למה שנקבע בהסכם השלום בין המדינות. הגדודים יוצבו במרחב אל־עריש וברפיח, במטרה להתמודד עם המחבלים שמנסים לפגוע בכוחות הביטחון המצריים. רק לפני שבועיים שני טרוריסטים הרגו בני־אדם בתחנת משטרה ליד רפיח. האירוע קרה סמוך לגבול עם ישראל, שבה עוקבים מקרוב אחרי המצב. "הגזרה כל הזמן מאתגרת אותנו, גם בהקשר של חוליות הטרור", מציין המג"ד. "המצרים דרוכים יותר, והתיאום עם הצבא בהחלט הדוק גם בימים אלה. מבחינתנו לשני הצדדים יש מטרה משותפת – להגן על הגבול הדרומי".
גם בצד המצרי עושים מאמצים לייצר שקט וביטחון ובעיקר דואגים לשמר את התיאום הביטחוני ההדוק בין שתי המדינות, שהיה קיים גם לפני המהומות בכיכר תחריר. "עיקר שיתוף הפעולה נעשה דרך יחידות הקישור שמנהלות את מעבר המסרים והפקודות, אבל בהחלט אפשר להעיד שהתיאום עם המצרים הוא טוב ויש שיח הדדי", מסביר סא"ל גז. בחצי השנה האחרונה לא נרשמו ניסיונות חדירה של גורמי טרור, אולם הכוחות התמודדו עם אירועים אלימים מול מבריחים, שמתנהלים לא פעם כאירוע פח"ע לכל דבר. "פעם אחת ירו עלינו בזמן מארב", מספר רב"ט מור כחלון מהפלוגה המסייעת. "כשהרמנו את הראש ראינו טרקטורון שמנסה לברוח. התחלנו לרדוף אחריו בזמן שכדורים עפים לידנו".
"הוראות הפתיחה באש הן מאוד ברורות והחיילים יודעים כיצד הם צריכים לפעול בשטח", מבהיר המג"ד, וסגן אלעד סרוסי, מ"מ לו"ז (לוחמה זעירה) בפלוגה המבצעית משלים אותו. "יש גם יתרון בזה שיש פעילות בגזרה", הוא אומר. "זה עוזר לשמור על המתח המבצעי, ואפשר לראות שהוראות הפתיחה באש הן מאוד רלוונטיות ליום־יום. זה גורם לחיילים לדעת שברגע שיש משהו אמיתי, אתה קופץ לאירוע שיכול להתפתח למקרה פח"ע וצריך לשמור על הערנות".
המציאות החדשה משפיעה גם על הסיורים בשטח. מול גדר הגבול מטפס האמר על אחד מהבולמים, עמדות שמירה של צה"ל שמוצבות על גבעות החול שלאורך הגדר. תפיסת ההגנה שהשתנתה בגזרה מותירה אותם ריקים במשך רוב הזמן, כאשר הסיור עצמו כבר לא עוצר במקום. "בעקבות חוסר היציבות בגזרה, התנועה שלנו לאורך הגדר הפכה ליותר מאובטחת ויש גם עיבוי של המערך כדי לתת אבטחה טובה יותר עבור הכוחות בצירי התנועה", אומר סא"ל גז. "גם המצרים תגברו את השמירה, וזה גם אינטרס שלנו כי אנחנו רוצים שתהיה להם יכולת לשמור על הגבול". במרחק ניצבת עמדה מצרית ובה עוד חייל שמסיים שמירה. החיילים יוצאים מההאמר, מנערים רגליים ומביטים על גדר "שעון החול" שניצבת מולם. "כל מה שקורה במצרים בחודש האחרון הופך את הגזרה הזאת 'ליותר מאתגרת", מסביר סמל גל גליקמן, לוחם מהפלוגה המסייעת. "אני לא יודע מה יקרה כאן אחרי שנעזוב, אבל גם מי שיחליף אותנו יצטרך להמשיך לשמור על הגזרה כמו שאנחנו עשינו בחודשים האחרונים".
