לאחרונה הגיע לסיומו פרויקט ענק בצה"ל שנמשך למעלה משנה – בוחן הרף של פיקוד צפון שנועד להכין את הכוחות למלחמה הבאה. על פי פרסומי הצבא, כל גדוד נמשך במשך שבוע ויחידה שלא עמדה ברף נדרשה לעבור אותו שוב עד שתצליח. בצה"ל אומרים כי בכלל הגדודים הלוחמים נרשם ממוצע כשירות של 86 אחוזים ללחימה בלבנון.
תפקיד משמעותי בהובלת הפרויקט היה לסא"ל יניב פרידמן, קצין ההדרכה של פיקוד הצפון, בעברו מג"ד וסמח"ט. בשיחה עם mako הוא סיכם את בוחן רף פצ"ן, שיתף בדברים העיקריים שעלו ממנו ועדכן בפרויקט הבא שעומד על הפרק.
"בוחן רף פצ"ן נועד להיות איזשהו סטנדרט בצבא היבשה שיאפשר לבדוק את היחידות", מסביר סא"ל פרידמן. "הרעיון מאחורי הבוחן הוא שהלוחמים כיום לא נמצאים באותה רמת חיכוך עם אויב, כמו שאנחנו מדמיינים שתהיה במלחמה הבאה. בתקופת רצועת הביטחון בלבנון למשל, חיילים התמודדו מדי יום עם אויב שהעניש. עשית טעות? חטפת. לכן היה צורך לבנות משהו שיכין ברמה הכי קרובה לקרב".
קצין ההדרכה מדגיש כי הבוחן הוא לא פרויקט בלעדי של פיקוד צפון. "אי אפשר להרים דבר כזה לבד והיו המון שותפים, זרוע היבשה, חיל האוויר, בתי הספר לאימונים של צה"ל ועוד. הוא היה מכוון יותר למפקדים מאשר ללוחמים, שנדרשו לעבור בין מצבי לחימה שונים, כשהכל נבחן ונמדד".
"ראיתי מג"ד אחד שזה היה השבוע הראשון שלו בתפקיד", משחזר סא"ל פרידמן. "בקרב הראשון בבוחן הוא התרסק. יומיים אחר כך פגשתי אותו כבר במצב שונה לגמרי. כל המערכת הפיקה לקחים, למדה את הדרישות שלו והתיישרה איתם".
בין המצבים בתרגיל היו עצירות ללמידה של המפקדים. "בדיוק כמו במלחמה כשיש הפוגות ועושים הערכת מצב מחודשת", מסביר קצין ההדרכה. "זו למידה נדרשת בטווח הקצר. יחידה חטפה אירוע מסוים, מצופה ממנה להפיק לקחים ובאירוע הבא להתגבר על זה, שלא יחזור על עצמו".
סא"ל פרידמן שהיה מ"פ במוצבים על גבול הצפון טוען כי הבוחן מכין את המפקדים והלוחמים היטב לאתגרי הזירה הצפונית. "הוא אימן את היחידות בדיוק במתווה השטח שבו תקריות יכולות לפגוש אותן בגבול, מה שלא היה קורה באימונים אחרים. אנחנו מרגישים שהבאנו אותם הכי קרוב לאיך שיראה אירוע אמת בגזרה הצפונית".
על רקע השגרה המתוחה בגבול הצפון ותקריות בהן מסתננים חוצים לשטח ישראל, אומר הקצין כי: "יחידות שעברו את הבוחן ומגיעות לתעסוקה מבצעית בפיקוד צפון, יודעות לעשות הרבה יותר טוב את המעבר מעבודה בגדוד לצוות קרב גדודי, שמשלב כוחות חי"ר, שריון, הנדסה וכדומה. אלו גדודים שמגיעים חזקים יותר, לא נלחמים לבד".
כל יחידה שעברה את הבוחן קיבלה דו"ח מסכם שאותו היא יכולה לקחת ולראות מה היא צריכה לשפר. "בטווח הארוך נערכים סיכומים, מנתחים את הקרבות", משתף סא"ל פרידמן ומוסיף: "אני חושב שיש רוח בריאה מאוד בזה שאנחנו כצבא באים ומעידים על עצמנו מה לא טוב ומה טעון שיפור".
לדבריו, המפקדים קיבלו כלים איך לעשות אימון אפקטיבי יותר ליחידות שלהם, בשילוב כוחות נוספים. "אם הצבא לא נלחם הוא מתאמן וחשוב שהאימון יהיה איכותי ומדיד, כזה שיוצאים ממנו עם תובנות ולקחים להמשך. האירועים שמג"דים חוו בבוחן הזה יצרבו בהם".
סא"ל פרידמן מציין כי אחת הסוגיות המרכזיות שעלתה מלקחי הבוחן היא הפעלת המערכות הטכנולוגיות. צבא היבשה הפך להיות יותר טכנולוגי בשנים האחרונות ויש יחידות שנדרשות לשפר את האופן שבו הן מתפעלות את האמצעים החדישים כדי לעמוד במשימה שלהן.
כמו כן קצין ההדרכה של הפיקוד מספר על כמה הפתעות לטובה. "היו יחידות שהפתיעו אותי ברצינות שלהן, לא היו הראשונות שציפיתי מהן להתנפל על זה, לא כאלו שיש להן מורשת קרב מאז קום המדינה. אני חושב שחשוב שזה יהיה בצבא, יחידה קרבית צריכה לשאוף ללמוד ולהצטיין".
סא"ל פרידמן גילה במהלך השיחה איתנו: "עד היום האחרון של התוצאות קיבלתי טלפונים ממפקדי יחידות שכולם רצו לדעת איפה הם בדירוג". למרות שהוצף בטלפונים וכל המג"דים היו ב'אטרף' לדלות ממנו פרטים, לפחות ממה שאנחנו הבנו, האיש נשאר "בונקר".
על הצעדים הבאים סיפר: "זה שבסיום הבוחן היה כנס למידה עם אלוף הפיקוד, כל מפקדי האוגדות והחטיבות והרמטכ"ל ציין שם את היחידות המצטיינות, זה עושה את שלו. כולם רוצים להיות אלה שיוזכרו בפורום כזה. כל מפקדי היחידות היום כותבים סיכומים ולקחים לא כדי שיישארו על הנייר אלא באמת כדי ללמוד ולהשתפר. הבוחן יצר מוטיבציה גבוהה ללמידה ושיפור".
לסיום שיחתנו הוסיף סא"ל פרידמן: "הפרויקט הבא שאנחנו עובדים עליו הוא בוחן רף למילואים, אני מאמין שהוא ייתן לנו תמונת מצב על המערך. אני בטוח שהמח"טים והמג"דים יקבלו ממנו כלים ויוכלו אח"כ לערוך בחנים דומים בתוך היחידות שלהם".
