רס"ם (מיל') ישי נתנאל גרינבאום שירת כסמל מחלקה בחטיבת אלון ונלחם בקרבות בלבנון, בהם נפצע קשה. לאחר שבוע וחצי בבית החולים, מת מפצעיו ואתמול הובא למנוחות. גרינבאום הותיר אחריו ארבעה ילדים ביניהם פעוט, שלהם אלמנתו הדס הייתה צריכה לבשר את הנורא מכל.

הבוקר (ב'), הדס התראיינה בתוכנית של יואב לימור ונסלי ברדה וסיפרה על ההחלטה לתרום את איבריו של ישי והאופן שבו סיפרה את הבשורה לילדיה. "היה קשה לתווך את זה. כשישי גויס בפעם השלישית, הבת הגדולה שלי נפרדה ממנו בבכי גדול. היא שאלה אותי אם אפשר למות מגעגועים ואמרה שהיא מפחדת שאבא ימות", אמרה. "מהרגע שהוא נפצע, תיווכתי לבנות שלי את הדברים בצורה הדרגתית. בערב הפציעה הייתי בבית החולים והבנות התקשרו אליי בשיחת וידאו, שם אמרתי להן לראשונה שאבא נפצע אבל הרופאים הכי טובים שיש מטפלים בו".

"חששתי שהילדות יגיעו לבית הספר וישמעו מחברות שלהן שאבא שלהן במצב קשה", המשיכה גרינבאום. "למחרת בבוקר הסברתי להן שהפציעה של אבא היא קשה וכרגע נתנו לו המון תרופות. כשהבנו שאנחנו לקראת פרידה, אמרתי להן במילים ברורות שכנראה אבא ימות בימים הקרובים. עשיתי את זה עם הרבה חיבוקים, הכלה ולשמוע מה הן מרגישות. אחרי שהוא נפטר מפצעיו, הושבתי אותן לידי ואמרתי להן שקרה לנו אסון נורא והן כבר שאלנו בעצמן אם אבא מת".

לוחם זה מקצוע מסוכן. הפחד והדאגה היו נוכחים בשיח בינך לבין ישי?
"בהחלט. באזור ינואר כטב"ם התפוצץ עליהם וישי נפצע מאוד קל. הוא סיפר לי את זה רק אחרי שהוא השתחרר, הוא לא רצה להלחיץ אבל הבנתי ממנו שזה מאוד הלחיץ אותו. הדחקתי את החששות, הייתי תוך כדי היריון, עבודה ותמרון בין הילדים. בגיוס האחרון בספטמבר כבר חששתי, ידעתי שהם לקראת כניסה ללבנון. ישי גם חשש בשיחה האחרונה שלנו לפני שלקחו מהם את הפלאפונים. דיברנו על זה באופן גלוי, הרגשתי שהוא מתוח, התקשה לסיים את השיחה".

למה היה לכם חשוב לתרום את איבריו?
"אנחנו רואים ערך עליון בתרומת איברים. ישי ואני מתנדבים כל חיינו בעמותות למען ילדים חולים, סלי מזון, כל דבר אפשרי. לפני שנתיים וחצי נשארו לנו ממתקים ממשלוחי מנות, הכנו מזה שקיות עם ברכות ולקחנו את הילדים שלנו לחלק את זה במחלקת ילדים בבית חולים. זה משהו שאנחנו חיים אותו, את הנתינה והחסד. אם אפשר להציל חיים של מישהו אחר - אז ברור שכן. זה דבר כל כך חשוב, הרבה אנשים מחכים לתרומות של איברים מצילי חיים. גם את זה תיווכתי לבנות שלי, ידעתי שהן יתרגשו מזה שהלב של אבא שלהן פועם עכשיו בגוף של אישה אחרת. ישי זכה ואני בטוחה שהוא שמח מזה, זה לא מובן מאליו שאפשר לתרום את האיברים וזה התאפשר בגלל שהוא הגיע למוות מוחי. אני קוראת מפה לכל מי שיכול לחתום על כרטיס אדי, במקרה שיגיע הרע מכל אז תהיה הזדמנות לתרום איברים".