אני מוצף בהודעות מחיילי צה"ל וקצינים. זמן קצר אחרי שארגון "שוברים שתיקה" פרסמו את עדויות חיילי צה"ל שנלחמו בצוק איתן, לטענתם, פנו אלי אותם חיילים וקצינים בכל דרך אפשרית, טלפון, הודעות, וואטסאפ ואפילו דרך המייל. לכולם מסר חד וברור, "שופכים לנו את הדם, תקעו לנו סכין בגב עם עלילה זדונית", כפי שכתב לי קצין שריון בדרגת סגן. הם מכחישים בתוקף את העדויות שמפיצים אנשי שוברים שתיקה ואף חושפים מקרים שמוכיחים את הטענות שלהם, כמו גם את התחושות הקשות. חשוב להגיד, כל הראיונות בכתבה נעשו באופן עצמאי ולא דרך המסננת של צה"ל, הפעם גם לא בשיתוף פעולה עם דובר צה"ל.
סגן אורן (שם בדוי) היה בזמן מבצע צוק איתן מפקד מחלקה בחטיבה 7. באחת מהעדויות של שוברים שתיקה נטען כי, "המט"ק אמר תבחר את הבית שיהיה הכי רחוק, שזה יפגע בהם הכי הרבה. מין נקמה. ירינו על אחד הבתים. בסופו של דבר אתה רואה מולך גוש בתים אז המרחק לא באמת משנה כל כך". סגן אורן מספר שהוא מכיר את האירוע באופן אישי, ואף היה שותף לו במסגרת תפקידו.
לדבריו, "מדובר באירוע של לויטס ז"ל (סרן דימטרי לויטס) וזה פשוט לא נכון. באופן אישי ראיתי את הגופה שלו וזה היה רגע של דאון עצבני. אבל גם אז שמרנו על מוסר הלחימה שלנו. נכון שהיה ירי כבד, אבל זה היה ירי לעבר מקורות האש או מקומות חשודים, הכל על פי הנוהל ואחרי נוהל זיהוי מאוד קפדני. תבין מה אני אומר, נהרג לנו מפקד שפיץ, חבר, ושמרנו על נוהל אישורי ירי. השטות הזו של תירה לעבר הבית שאתה רוצה לנקמה זה פשוט שקר גס. קשה לי להאמין שמישהו משלנו אמר דבר כזה, בטח לא מישהו שהיה שם".
לדבריו, למפקדים בשטח היה מידע מודיעני מאוד מדויק ואיכותי שהתייחס כמעט לכל בית. הם ידעו איפה רוב המנהרות, איפה אין אזרחים ולא פחות חשוב, כל פגז נורה רק אחרי נוהל מסודר עליו התאמנו תקופה ארוכה לפני המבצע. "לפני המבצע וגם אחרי, עברנו המפקדים והעברנו לחיילים, את החשיבות של ירי מדויק, של לזהות את המטרה ולא לירות על חפים מפשע. יותר מזה, לוטן המח"ט (אל"מ נדב לוטן) עוד דיבר על זה בכל רגע של מנוחה. גם בפני החיילים וגם בפני המפקדים, הוא כל הזמן אמר, 'תקפידו על ירי מדויק ותזהרו מחפים מפשע'".
הוא גם חשף, "אני יכול לספר לך על שני מקרים שהיינו יכולים לפגוע במה שחשדנו כמשגר, ולא עשינו את זה בגלל חשש מחפים מפשע. אחד מהם התברר בוודאות כמשגר שהם הסתירו בקרבת אזרחים".
אורן לא לבד, בשיחה עם מי שהיה אז מג"ד, קצין שאז היה בדרגת סא"ל, נאמר לי שלפני כל כניסה, "זכינו לכמות מטורפת של מידע מודיעיני. עשינו אישור על אישור, וידוא על וידוא", סיפר לי הקצין. הוא סיפר שעוד בזמן ההמתנה הוא העריך שהם יכנסו לעזה, "כבר אז העברתי ללוחמים את החשיבות של פגיעה מדויקת ומניעה מפגיעה בחפים מפשע". לדבריו, מדובר בנושא שהוא וקצינים רבים העבירו ללוחמים גם במהלך הלחימה.
"כמעט כל ירי קיבל את האישור שלי, ואם לא שלי אז של קצין אחראי. כל כניסה שלנו לשטח נעשתה אחרי שהודענו להם (לאזרחים) שיצאו משם, הודעות ממטוסים, טלפונים ומה לא. עכשיו בוא תן לי דוגמה אחת בהיסטוריה, אחת, של צבא בעולם שהודיע לאויב שלו איפה הוא מתכנן לפעול ומה לעשות. זה קטע פסיכי על גבול הטרוף".
עוד אמר אותו קצין, "כדי שלא נפגע באזרחים חפים מפשע, הודענו להם מה אנחנו מתכוונים לעשות. ככה, דרך אגב, החבר'ה של חמאס יכלו לנהל את הלחימה שלהם בצורה הרבה יותר טובה. הם ידעו איפה נעבוד ואיפה לא וככה יכלו לשלוח את הלוחמים שלהם למקום הנכון, אתה מבין מה אני אומר?", הוא שאל בזעם והעריך שהתנהלות זו עלתה בחיי אדם ובפצועים.
לוחם נח"ל עמו שוחחנו העיד, "היו מקומות, ממש מתחמים שסומנו במפה, ששמה אמרו לנו אסור לכם לירות. מישהו מהצוות שאל מה עושים אם יורים משם ואמרו שמותר להשיב באש, רק אם אנחנו מזהים את האויב בעין ובאופן וודאי". אותו לוחם מוסיף, "ההגבלות היו ממש חזקות וחלק מאתנו לקחו את זה בצורה לא טובה, כאילו החיים שלנו שווים פחות מאיזה עזתי עם קלאצ'. אבל אני יכול להגיד שגם הבנו את זה. חוץ מזה, זה ההבדל בין לוחם צה"ל למחבל פחדן שיורה מאחורי גב של איזה אישה או ילד".
בזעם שממש לא היה מוסתר הוא הוסיף, "אז אלה באים אלי ואומרים לי שירינו חופשי. חרטא, שם ת'כסף שלי שהם לא דיברו עם אף לוחם בצוק איתן". אותו לוחם גם חשף שבאחד ההיתקלויות הם לא זכו לקבל אש תותחנים ואוויר, בגלל הקרבה של מקור הירי של חמאס לאזרחים. לדבריו, "טפטפו עלינו אש והמפק"צ שלי הזמין סיוע ארטילרי, שיחה שהייתי עד לה ושמעתי באזנים שלי. כל אישור של מטרה ארטילרית היה כפול, נוהל מסוים, והודיעו לנו שאין אישור. אני זוכר שאני יורה למקור ירי וממש בשוק מזה. חיכינו הרבה זמן שעד שקיבלנו סיוע וזה קרה רק אחרי שהגיע אמצעי מדויק של חיל האוויר".
לוחם אחר עמו שוחחנו גם כן, סמל בדרגתו, הגיב לנושא התצפיתנים של חמאס, כפי שזה עלה בעדויות של שוברים שתיקה, שם טענו שצה"ל ירה על נשים לא חמושות שהיו עם טלפונים. "אני רואה מישהו הולך ברחוב, אני יורה בו?" אומר "כן". "למה אני יורה בו?" "כי הוא לא אמור להיות שם. שום איש", נכתב בעדות אחת. בעדות אחרת נכתב שחיילים ירו על אותן נשים רק כי היו שם וחשדו בהן כתצפיתניות, למרות שלא היו כאלה.
קצין צנחנים (סגן) איתו שוחחנו העיד, שחמאס הרבה להשתמש בנשים וילדים שיכווינו את אנשיו לעבר כוחות צה"ל. הוא מספר שהיה עד באופן אישי למקרה בו, "הגיעה אישה עם ילד מאוד קרוב לכוח שלנו וממש אתה רואה איך היא מצביעה על העמדות שלנו. אתה רואה איך היא מדברת בטלפון ולא עברה דקה עד שהתחלנו לספוג אש של צלף ואחר כך גם פצמ"רים". הוא מציין ש"מותר לך לירות על תצפיתנים כאלה אבל גם לא באופן חופשי, יש נהלים, ובמקרה הזה עד שפתחו בנוהל הם נעלמו".
לדבריו ולדברי שאר המרואיינים, היו עשרות רבות של מקרים בהם נשלחו נשים וילדים עם טלפונים לאתר את עמדות צה"ל, מה שכמובן הביא לשם את אש ארגוני הטרור ועלה בחייהם של חיילי צה"ל. "אז היו מקרים שירו בכאלה גורמים, וזה תקין לחלוטין כי זו סכנת חיים של ממש. אבל היו מקרים רבים של ספק ואף אחד לא פתח באש", אמר הסא"ל איתו שוחחנו.
תחושות קשות מאוד, על גבול הבגידה
"לי אין שום בעיה שיש בצד שלנו אנשים שרוצים לתקן את העולם ולהיות מלאכים", אמר לנו לוחם צנחנים, "אבל זה ממש לא המקרה. יצאנו למלחמה בארגון טרור שהתנהג כמו ארגון טרור ודווקא האנשים שעליהם יצאנו להגן, בוגדים בנו. זה ממש בגידה. קראתי את העדויות שם וזה נראה לי ממלחמה אחרת, אני הייתי שם וזה פשוט לא נכון. מה שהם עשו זה להתיר את הדם שלנו, ממש ככה, וזה לא להאמין הקטע הזה".
אורן, קצין השריון אמר, "התחושה מהדו"ח הזה מאוד קשה. הם הפכו אותנו לפושעי מלחמה בזמן שאנחנו, שיצאנו להגן עליהם, היינו היחידים שפעלו במוסר ושמרו על טוהר הנשק. זה משהו שמנחילים לנו מיום הגיוס, שלא לדבר על קורסי פיקוד, והם באים נגדנו. לא להאמין שאני מגן על האנשים האלה. אני בעד חקירת מקרה כמו שצריך. התעצבנתי על מה שפורסם, שבזזו כסף מבית, סבבה זה קרה וצה"ל חקר ועצר אותם. אבל להאשים אותנו במשהו מערכתי יזום נגד אזרחים, שירינו ככה חופשי, זו פשוט בושה ובגידה בכל חיילי צה"ל".
מרואיין נוסף לכתבה הוא טייס קרב בחיל האוויר שהשתתף בצוק איתן וגם בעמוד ענן. הוא סיפר על תקיפות רבות שבוטלו בגלל קרבה לאזרחים וגם על תחושות אישיות קשות מהפרסום של שוברים שתיקה. "הם טענו שם שפעלו באש כבדה מדי כחלק ממדיניות. ואני שואל, למה בדיוק אתם מצפים? שהחיילים שלנו יכנסו לשטח שלא טוהר? ואני אומר לך שגם זה קרה במקרים מסוימים. בעדויות שקראתי הם טענו שירו לבתים לפני כניסה והפעילו אש כבדה מדי בשכונות, הם אומרים שזה חלק ממדינות ההרס של צה"ל ואני אומר לך שזה שטויות. הייתי עד באופן אישי למאמצים של הצבא לפנות את האזרחים ממקום שבו נתקוף, ראיתי עוד הרבה פעולות שלא ניתן לחשוף ואיך בעבודה מול המל"טים, עשו וידוא שאין אזרח ממש עד הרגע שאתה לוחץ על הכפתור".
הטייס מציין שמבחינתו, הדו"ח של שוברים שתיקה "לא נועד לתקן שום דבר. כנראה שזה חלק מהגן הגלותי שלנו וההלקאה העצמית. הם מצטרפים לטור של גדעון לוי, אנשים שלא היו בחמ"לים ולא ראו מה אנחנו עושים כדי לשמור על טוהר הנשק. או שהעדויות שלהם מפוברקות, או שמישהו העביר להם מידע מתסכול וכדי לנקום בנו, לא יודע. מה שאני כן יודע זה שהם פגעו בנו נפשית, פגיעה מאוד עמוקה. אני יכול להגיד שבאופן אישי הדברים האלה, העלילות האלה מאוד מטרידות אותי. הדברים האלה עולים לרשת ונשארים לנצח, מרכיבים עלילת דם שקרית ואכזרית ועושים את זה דווקא על אנשים כמונו, לוחמים שטוהר הנשק זה חלק מה DNA שלהם. פשוט חבל".
תגובת ארגון "שוברים שתיקה": בספר שפורסם השבוע מופיעות עדויותיהם של עשרות קצינים וחיילים ששירתו במבצע "צוק איתן". אנו מברכים על כל שיח שמתקיים בציבור על הלחימה בעזה וגאים בכך שפרסום העדויות עודד חיילים נוספים לספר על שנעשה במהלך המבצע. מבין כלל העדויות שפורסמו בימים האחרונים שלא על ידינו, אף לא אחת הפריכה את הנקודה המרכזית הנוגעת למדיניות אש מאסיבית חסרת הבחנה שהובילה לפגיעה באזרחים חפים מפשע. חיילים שונים יצאו בתחושות שונות מהמבצע, עלינו כציבור מוטלת האחריות להקשיב להם, ולשאול את עצמנו האם מדיניות כזו מקובלת עלינו ומהם הגבולות המוסריים שלנו כחברה. לגבי המקרה המוזכר של ירי פגזים בחטיבה 7 לזכר חייל שנהרג, הטענה נבדקה ולא מדובר במקרה אליו העדויות שפרסמנו מתייחסות.