הרמטכ"ל הרצי הלוי מצא את עצמו במה שנראה כמו מבחן המנהיגות הגדול של חייו ותחת לחצים אדירים, שמגיעים בעיקר מבית. גם עצירת הרפורמה המשפטית לא הפחיתה מאותם לחצים.
שלא כהרגלו, רא"ל הלוי יצא ברצף של התבטאויות חריגות, במטרה להתמודד עם המשבר שפרץ בפתח הקדנציה שלו. אולי המשבר הגדול ביותר שחווה בקריירה הצבאית שלו. הלוי "נכנס לאירוע" בכל הכוח. או לפחות עם סל הכלים המצומצם שיש לו.
"אני אחראי שכל משימה תהלום את ערכי צה"ל. עת לאחריות", כתב הרמטכ"ל הלוי במכתב שהופץ לכלל המשרתים אחרי הדיווחים על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט. המסר פה חד וברור. אנשי מחאת המילואים הסבירו מהצד שלהם שחוסר אמון במערכת יפגע ביכולת שלהם לבצע משימות. הטייסים למשל, מסבירים שהם סומכים על מי ששלח אותם לתקוף, שהוא דאג למטרה חוקית ערכית, מוסרית ומבצעית. הלוי אומר להם במשפט זה, שהוא אחראי לזה.
מצד אחד ניכר שהלוי מבין את הדאגה של אנשי המילואים. מנגד הוא גם כתב "אני ויתר המפקדים נוביל את צה"ל ואתכם גם בימים המורכבים האלה, ואתם, כל אחד על משמרתו אחראי למילוי חלקו במשימה ביודעו כי אין לו תחליף. מקומם של ביטויי מחאה הוא בזירה הציבורית. אין להם כל מקום בצה"ל, כי כאן פגיעתם אנושה". כלומר, הלוי יוצא נגד מכתבי המילואימניקים שאיימו להפסיק את השירות שלהם. ומעבר לזה, מתריע שהמעשה שלהם פוגע בצה"ל ובביטחון המדינה.
הלוי אף אומר להם כי הצעדים שלהם הכניסו את צה"ל למשבר, שאותו גם אויבי ישראל: "מפרשים כחולשה וכשעת כושר למזימתם". הרמטכ"ל גם אומר לאנשי מחאת המילואים כי במעשה שלהם, הם פגעו בערבות ההדדית.
"מבין אותם, אבל שיעצרו"
גורם בצה"ל הסביר בשיחה עם mako שהרמטכ"ל: "לא יכול להתעלם ממה שקורה פה. הגענו לנקודת שבר לא פחות משבר מלחמת יום כיפור. אולי יותר מזה, שהרי מדובר במשבר מבית". הוא מוסיף ש"הרמטכ"ל הבין שקולו חייב להישמע ובאופן ברור. והוא אמר את מה שהיה נדרש. מצד אחד, רצה להראות למשרתים במילואים שצה"ל מבין אותם ואת גודל השבר. אבל גם להגיד להם שיעצרו רגע להביט בהשלכות של המעשה שלהם".
הגורם הצבאי הבכיר אמר עוד דבר חשוב, "צריך גם להגיד שהלוי מסתכל מעליו ולא רואה שם שיש לו תמיכה, סיוע או עם מי לדבר. הדרג המדיני נמצא בסוג של מלחמה מעל הראש של הצבא. השר גלנט היה הנציג של הצבא והזיזו אותו. זה שראש הממשלה אמר בשידור חי שהוא מצפה מהרמטכ"ל להדיח את הסרבנים, רק הגביר את הלחץ".
רא"ל הלוי מבין שאין לו אפשרות להדיח את אנשי המילואים, מהסיבה הפשוטה שאין מי שיחליף אותם. טייסות חיל האוויר מבוססות אנשי מילואים, הדבר נכון גם לאנשי מערך המ"מ, המערך הטכנולוגי ומערכים נוספים. יותר מזה, הלוי יודע שבכל אותם מערכים, יש פרויקטים ברמה האסטרטגית המנוהלים ומובילים על ידי שניים או שלושה אנשי מילואים. הדחה שלהם תפגע בביטחון המדינה ותביא לאובדן של שנות עבודה רבות.
לכן, מצד אחד הוא מחבק את אנשי המילואים, מראה להם שהוא מבין אותם אבל גם נוזף בהם. הלוי אמר את הדברים שוב גם בנאומו בטקס מצטייני הרמטכ"ל השבוע. "ברגע שלבשנו מדים בחרנו בצד שמגן על המדינה, זה אומר גם להגן על הזכות להיות חלוקים. זו המצוינות שלנו בפרוס חג הפסח, להיות מגיני המדינה כלפי חוץ גם כשקשה בפנים".
חשוב להבהיר, הרמטכ"ל אמנם מחבק את משרתי המילואים שיצאו למחאה אבל הוא גם בחר צד. הנאום שלו בטקס המצטיינים, הבהיר שהוא רואה בהם סרבנים ופונה אליהם לחדול מהקו שבחרו. הבעיה, והלוי מבין את זה, היא שבמערכים האסטרטגיים, שמופעלים כמעט באופן ישיר על ידי ראש ממשלה ושר ביטחון, משבר האמון מסוכן ולא ניתן לפתור אותו בעריפת ראשים ואיומים.
אבל בין השורות הרמטכ"ל הרצי הלוי אומר עוד משהו חשוב ואף מניף דגל אדום גדול מאוד. מדבריו עולה באופן ברור שאויבי ישראל רואים במה שקורה פה חולשה. נסראללה מדבר על תיאוריית קורי העכביש שלו שמגשימה את עצמה. רמטכ"ל צה"ל מעריך, כפי שניתן להבין מהמכתב ששלח, שהסבירות למלחמה עלתה באופן משמעותי.
הלוי מבין שאירוע ביטחוני חריג עלול לפרוץ בכל רגע. בדברים האלה נראה שהוא מאותת לאנשי המילואים אבל לא פחות מזה, גם לממשלת ישראל. בצה"ל מבינים שאם אכן תתפתח הסלמה ביטחונית ואף מלחמה, במצב הזה שבו מפטרים שר ביטחון, ראש הממשלה מפציר ברמטכ"ל דרך התקשורת וקצינים במילואים יוצאים במחאה, זו כבר תהיה סכנה חמורה לביטחון מדינת ישראל.
