צה"ל מפרסם היום (ה') את תחקיר הקרב על קיבוץ מבארי ב-7 באוקטובר, אחרי שמוקדם יותר הוצג לתושבי בארי, שורדי הטבח. מתגובות ראשונות שפורסמו חברי הקיבוץ אמרו כי הם רואים חשיבות בקבלת האחריות של הצבא, אך לטענתם לא קיבלו מהתחקיר מענה לכמה וכמה שאלות מהותיות.
תחקיר הקרב על בארי הוא אבן ראשונה מסדרה של תחקירים צה"ליים שיהיו בכלל מוקדי הלחימה, כלומר בכל קיבוץ שבו הייתה חדירה , יישוב או בסיס. בהמשך יהיו תחקירים רוחביים על המודיעין, הפעלת כוחות ועוד ותחקירים יחידתיים. מדובר בתחקיר צבאי של הקרבות שאינו בא להחליף ועדת חקירה ממלכתית אם תוקם כזו לבדיקת המחדל הביטחוני הגדול בתולדות ישראל.
בצה"ל אומרים שהתחקיר על קיבוץ בארי מתפרסם ראשון, משום שהוא הראשון להבשיל להצגה. אבל צריך לומר שהתחקיר הזה מתפרסם ראשון בגלל שבארי הפך לסמל וגם בגלל אירועים כמו זה של ירי הטנק על הבית שבו הוחזקו בני ערובה, אירועים שהפכו את המקום לאחת מנקודות הביקורת המרכזיות על הצבא.
את תחקיר הקרב על בארי הוביל האלוף במיל' מיקי אדלשטיין, בעבר מפקד יחידת דובדבן, מח"ט נח"ל, מפקד אוגדה וקצין צנחנים וחי"ר ראשי. אלוף אדלשטיין נחשב לקצין עתיר ניסיון, ובאופן אישי הוא בחן מאות שעות של הקלטות קשר של צה"ל, מד"א ומשטרה. בנוסף הצוות שלו ראיין מאות עדים ובחן אלפי הודעות וואטסאפ ונחשף למודיעין רב שקשור לקרב.
מהתחקיר עולות מסקנות קשות בדבר התנהלות חלק מהכוחות הלוחמים שהגיעו בשעות הראשונות לקיבוץ. כוחות שהגיעו נסוגו מיד אחרי ההתקלות הראשונה ולא חתרו למגע. מה שהביא לכך שבמשך שבע שעות חברי כיתתה הכוננות נלחמו לבדם נגד מאות מחבלים.
עוד עולה שכיתת הכוננות של קיבוץ בארי הצליחה למנוע מהמחבלים להסתער על שאר הקיבוץ, מעבר לשכונות המערביות, ובכך הם מנעו טבח קשה עוד יותר. התחקיר קבע שבאירוע בני הערובה בבית של פסי, מפקד פלגת הימ"מ הוא זה שהחליט על ירי פגזי הטנק, ולא תא"ל ברק חירם שפיקד שם על כוח צה"ל. "כוחות היו בהלם בשעות הראשונות. האזרחים ניהלו לחימה במשך 7 שעות", נקבע בתחקיר. 101 אזרחים נרצחו בבארי. 30 נחטפו לעזה. ובלחימה בקיבוץ נהרגו 31 אנשי ביטחון.
הנוח'בות של גדוד נוסיראת
על פי התחקיר הצה"לי, האירוע מתחיל ב-06:29 אז מתקבלות התראות צבע אדום. וב-06:37 מופצת הודעה הנחיית צח"י (צוות חירום יישובי) להישאר במרחב מוגן עד להודעה חדשה. ב-07:00 כוח קטן של פלוגת הנוח'בות נכנס לבארי דרך השער וההתקפה שם מתחילה.
המחבלים רוצחים את אריק קראוניק ז"ל כשאצלו המפתחות של הנשקייה. כוח נוסף של הנוח'בה עושה פתח בחלק הצפון-מערבי של הקיבוץ עם שופל, משם אמור להיכנס עיקר הכוח שלהם. שם הם רוצחים את אילן וייס ז"ל, סגן הרבש"צ שאצלו זוג המפתחות השני של הנשקייה.
מהתחקיר עולה שגדוד נוסיראת של חמאס שלחו לבארי פלוגה של מחבלים מכוח הנוח'בה ובה שלוש מחלקות, כל מחלקה כ-60 מחבלים. מחלקה 2 של הפלוגה הלכה ישירות לבארי ושתי המחלקות האחרות, מחלקה 1 ו-3 הלכו לשטח מסיבת הנובה. אחרי הטבח המחריד שהם ביצעו שם, הם קיבלו פקודה בקשר להצטרף למחלקה שבבארי, כשבשיא האירוע יש בבארי 340 מחבלים מחמאס, גא"פ וארגונים נוספים.
עד לשעה 13:30 אין כוחות צבא מסודרים שמגיעים ונשארים בארי, למעט צוות של 13 לוחמים מיחידת שלדג. מרגע שהצבא מגיע בשעה הזאת, המאזן מתהפך ועל פי התחקיר אחרי השעה 13:00 אין יותר חטיפות מבארי. בסך הכל היו בקיבוץ 120 מחבלי נוח'בה ועוד כ-70 מיחידות אחרות של ארגון הטרור. בנוסף היו כ-150 מחבלים מהג'יהאד איסלמי, פלגים שונים נוספים ובוזזים. אחרי הקרבות הוציאו מהקיבוץ יותר מ-100 גופות מחבלים, 18 מחבלים נתפסו חיים.
כוחות מגיעים לבארי, נסוגים ולא חותרים למגע
בשעה 07:37 נכנס לבארי רכב שטח ובו 5 שוטרים. אבל אחרי זמן קצר השוטרים אומרים שיש להם לטענתם רק אקדחים (בכל רכב משטרתי אמור להיות גם נשק ארוך). הם אומרים שילכו להתחמש ויחזרו ללחימה. אבל הם עוזבים את קיבוץ בארי ולא חוזרים לשם, אומרים שהם רק עם אקדחים ומסתלקים מהקיבוץ, מבטיחים לחזור אבל הם לא חוזרים יותר. חבר כיתת הכוננות של בארי, דן דגן, נותן תמונת מצב על המחבלים בקיבוץ וגם מעביר מאיפה להיכנס ומאיפה לא.
בשלב הזה, עד תשע בבוקר, המחבלים שנכנסים מהפרצה המערבית, שכונת הכרם והזיתים, מתחילים לבצע מסע הרג. בשמונה בבוקר יש כ-50, 60 מחבלים בבארי מולם נלחמים חברי כיתת הכוננות, אלוף במיל' יוסי בכר וחייל בחופשה. ארבעה לוחמים מכיתת הכוננות יוצאים להילחם בשכונות האלה והתחקיר משבח אותם. בין השאר המחבלים יוצרים מאחזים עם מקלעים בבתים שהשתלטו עליהם, ועל גגות.
מעט לפני תשע בבוקר, מסוק עם צוות לוחמים של יחידת שלדג נוחת ליד בארי כדי להצטרף שם לקרב, אחרי הנחייה של הרמטכ"ל הרצי הלוי לשלוח לשם את הכוח. בשעה 09:03 הכוח של שלדג עם 13 לוחמים נכנס לבארי בשער הגדש והם חוברים לאלוף במיל' יוסי בכר. הם מבינים איפה הפרצה של המחבלים ורוצים לעשות לשם איגוף. במהלך הפעולה הזאת שלדג סופגים הרוג ופצוע. ואז מפקד הכוח של שלדג מחליט לעזוב את הקרב ולהתמקם בשער הקיבוץ, למרות שלוחמים בכיתת הכוננות התחננו שיישארו בקרב.
לוחמי שלדג נמצאים בשער כמעט ארבע שעות, בזמן שחברי כיתת הכוננות, האלוף בכר ומעט אזרחים חמושים ממשיכים להילחם, חלק מהם עד הכדור האחרון והם נהרגים ונפצעים. התחקיר מצא שההחלטה של צוות שלדג לסגת מהקרב ולא לחתור למגע הייתה טעות קשה, שהשאירה את כיתת הכוננות לבד עד אחת. הצוות טען שהם חזרו לאחור כדי להבין את תמונת המצב ולהתחמש. בשעה 10:45 מגיע כוח ראשון של סיירת מטכ"ל, שחובר לכוח שלדג.
בשעה 11:30 נכנסים לקיבוץ פורעים ובוזזים, כאשר ב-12:00 מגיעות שתי המחלקות שביצעו את מסע הרצח בנובה, ובשלב הזה יש בבארי 340 מחבלים מולם יש בשלב הזה כ-20 לוחמים.
נקודת המהפך בבארי
בשעה 13:00 מתחילים להגיע לכיוון בארי כוחות גדולים של צה"ל, כאשר בשלב הזה עוד אין פיקוד ושליטה ויש הרבה בלגן. מג"ד 17 הגיע מהבית. כוח צנחנים מגיע על מסוקים ונוחת ליד עלומים, אחרי שעתיים הליכה הם מגיעים לבארי, ב-13:40, נכנסים שם ללחימה כשהם לא מודעים לזה שנמצאים שם כוחות של שלדג וסיירת מטכ"ל.
באותה שעה תא"ל ברק חירם מקבל אחריות על כל הגזרה של בארי, עלומים והמרחבים האלה. בשעה 16:30 תא"ל חירם מגיע פיזית לקיבוץ בארי והוא הראשון שעושה סדר בפיקוד והשליטה, מחלק גבולות גזרה ומשימות. חירם מבין את תמונת המצב ואומר לשלדג וצנחנים להילחם בחלק המערבי של הקיבוץ. את סיירת מטכ"ל, שייטת וכוחות נוספים הוא שולח לחלק המזרחי של הקיבוץ.
בשעה 14:30 מגיע לבארי רכב ועליו שמונה שוטרים. הם סופגים RPG וכל השוטרים נהרגים. משעות הצהריים ואילך היו כוחות מחוץ לקיבוץ בהמתנה, בעוד בתוך הקיבוץ מסע ההרג נמשך. בצה"ל מציינים בתחקיר כי מצב זה הוא חמור מאוד ואסור שיקרה.
מבחינת הסיבות שהביאו לכך, נמצא בתחקיר כי מפקדים הגיעו עם כוחות ונכנסו לקיבוץ עם חלק מהכוח, על מנת להבין את תמונת המצב; בחלק מהכוחות נמצא כי לא הייתה חתירה למגע, בעיקר נוכח מה שהוגדר כאי הבנת חומרת המצב והמחסור בכוחות; חלק מהממתינים בחוץ היו על פי צה"ל "כוחות מעטפת" של כוחות שלחמו בתוך הקיבוץ. בצה"ל מחדדים ואומרים כי במצב כזה על כל כוח להיכנס לתוך הבעיה ולעשות כל שהוא יכול לעצור הרג אזרחים.
בחלק מהמקרים נוצר מצב שבו כוחות לחמו להגנת מוצב ולפינוי וטיפול בחיילים פצועים, לפני שעשו זאת עבור האזרחים. ההסבר של צה"ל לכך בתחקיר הוא כי קושי בגיבוש תמונת מצב מלאה, כאשר כוחות שהותקפו פעלו להגן על עצמם.
"יש לחזק באופן מוחלט את הציווי לפעול ולחתור להגנת האזרחים כמשימה עליונה לפני כל דבר אחר", מדגישים בצה"ל כמסר גם לתוך הצבא בהווה ובעתיד. "חיילים תמיד ייתנו עדיפות לטיפול באזרח, בפינוי, במיגון ובכל צורך שעולה בזירת הלחימה. זהו ערך חשוב מאוד שיש להטמיעו מהטירונות ואילך. יש לציין שהיו גם אירועים חיוביים מאוד בהיבט זה. בשעה 18:00 מתחיל פינוי האזרחים מבארי וצה"ל מסיים לטהר את הקיבוץ בערב של יום ראשון.
אירוע בני הערובה בבית של פסי
ב-7 באוקטובר היו שלושה אירועי בני ערובה. הראשון במשטרת שדרות, שני בבית של רחל אדרי באופקים והשלישי הבית של פסי בבארי. על פי התחקיר, הבית של פסי היה עם הכי הרבה שליטה של כוחות מיוחדים בהם יחידה מבצעית של ימ"מ, צוות מו"מ ועוד.
האירוע בבית של פסי מתחיל ב-15:08 כשיסמין פורת מתקשרת למוקדן ואומרת שהם בפינת אוכל של הבית. המוקדן לא הבין אותה ובגלל שזה קיבוץ דיווח על אירוע בני ערובה בחדר האוכל של הקיבוץ, ולא שהם בפינת האוכל בבית של פסי. בשעה 15:59 כוח הימ"מ מגיע לחדר האוכל ואז סופג אש מהמחבלים שהיו בבית של פסי, שנמצא ליד חדר האוכל. ימ"מ מגיבים באש ומבינים ששם אירוע בני הערובה. ב', מפקד פלגה בימ"מ, תופס פיקוד על אירוע בני הערובה.
סביב הבית של פסי בין 40 ל-50 מחבלים. בבית עצמו יש 3 מחבלים והיו שלבים עם 21 מחבלים כשבתוך הבית יש 15 בני ערובה. בשעה 15:59 מתקשר חסן, מפקד המחבלים, למפקדיו בעזה ומודיע שהצבא הגיע אל הבית והם מוקפים. הוא מדווח: "מוקפים בכוחות צהל והטנדרים שלנו הלכו".
בשעה 16:13 מ' מהשב"כ מזהה שני אזרחים כפותים על הדשא, הוא מדווח על זה. אבל הדיווח לא נטמע אצל המפקדים. רבע שעה לאחר מכן ימ"מ יורים טיל לאו לבית, שהיה נפל. חסן מתחיל מו"מ על כניעתו וב-16:37 ימ"מ יורים טיל לאו שני על הבית של פסי כהן. זמן קצר לאחר מכן חסן יוצא עם יסמין פורת כמגן אנושי ונכנע. הוא כורז לחבריו המחבלים לצאת ולהיכנע. המחבלים משיבים באש.
בשלב הזה, באזור 17:00, פקד ארנון זמורה ז"ל, שנפל במבצע לחילוץ ארבעת החטופים משבי חמאס בעזה, מצליח להתגנב לבית ולדבר עם אחת מבנות הערובה. הוא מבקש ממנה לזחול לכיוון שלו, היא אומרת לו שיש לה ילדים והוא אומר לה שהיא תהיה מוגנת.
אז נשמע מהבית צרור יריות ואחריו דממה. פקד זמורה מעביר את הדיווח על זה למפקד הימ"מ ולשב"כ וההבנה שם שאין חטופים חיים והמחבלים הוציאו אותם להורג, כך על פי התחקיר, למרות שכזכור בסיום האירוע הוצאה בת ערובה בחיים.
בשעה 17:20 המפקדים בימ"מ ובשב"כ מחליטים להפעיל את הטנק. מהתחקיר עולה שבשעה 18:00 תא"ל חירם מגיע לבית של פסי באופן אישי. הוא לא מנהל שם את האירוע, והגיע כמפקד שבא לעשות סדר, כשמבקשים ממנו אישור לירות פגזי טנקים למטרת הפעלת לחץ. זה אישור כללי למפקדי הימ"מ ושב"כ למתי שיראו לנכון, ואז תא"ל חירם עוזב את המקום. כך כאמור על פי התחקיר הצה"לי.
בשעה 18:26 חפ"ק שב"כ מדווח: "המפקדה בעזה הורתה למחבלים לברוח לרצועה". בשעה 18:27 מחליטים לירות פגזי טנק ראשונים שנורו לשטח, אבל לא על הבית עצמו כך שאין מהם נפגעים. פגז שלישי נורה לקרקע, לא מתפוצץ ומנתר ואז פוגע במשקוף הבית, גם לא מתפוצץ אבל גרם להרוג אחד בקרב בני הערובה (כאמור, הכל על פי התחקיר של צה"ל). פגז רביעי נורה לגג הבית, ממנו לא היו נפגעים. בשעה 18:32 המחבלים מודיעים למפקדה בעזה שבכוונתם להתאבד, מכיוון שהם מכותרים.
בשעה 18:45 סנ"צ ב' מהימ"מ שמפקד על האירוע בשטח מעודכן שכוח תגבור משדרות לא יגיע. אחרי שפגז טנק אחרון נורה בשעה 18:57, המחבלים ירו החוצה. בשעה 19:56 מתחיל מבצע ההשתלטות על הבית. כוח ימ"מ פורץ לקומה הראשונה. הכוח מנסה להנחות בני ערובה לזחול ולהימלט. אבל הם מבינים שאין ברירה והלוחמים עוברים למהלך אלים עם רימונים, והם משתלטים על הבית והורגים את המחבלים.
מסקנות התחקיר קובעות שהימ"מ מיצה את כלל הכלים שברשותו, מו"מ והפעלת יכולות. ושהייתה הבנה מודיעינית שהמחבלים מתכוונים להתאבד. "אנו מוצאים שהתנהלות חפ"ק שב"כ, מפקד הימ"מ ולוחמי השב"כ והימ"מ בשטח גילו גבורה רבה וניסו למצות את יכולותיהם, באופן נחוש ביותר".
עוד נקבע שהשימוש בטנק בוצע בצורה סלקטיבית ונקודתית. לא הייתה כוונה לשימוש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים עצמם או כחיפוי ללוחמים. על פי התחקיר, בתוך הבית לא נפגעו האזרחים מירי הפגז. מחוץ לבית נפגעו מרסיסים הדס ועדי ז"ל. תא"ל ברק חירם, ציינו בתחקיר צה"ל, נתן רק את המסגרת ואת הכללים.
דובר צה"ל התייחס הערב (חמישי) בהצהרה שנתן לתחקיר: "צה"ל נכשל במשימתו להגן על אזרחי ישראל, האחריות עלינו. "ב-7 השעות הראשונות תושבי בארי נלחמו כמעט לבדם באויב. לצד מעשי הגבורה היו שגיאות חמורות. נצטרך ללמוד מכך ולהפיק לקחים".