לפני כשנה הכריז צה"ל על מהפכה בחיל השריון, עם הקמתה של פלוגה מסייעת בכל גדוד בחיל. היסטוריה קטנה נרשמה השבוע, לאחר שהפלוגה המסייעת (פלמ"ס) הראשונה של חטיבה 401 סיימה מסע כומתה והחלה את שלב האימון המתקדם. יום אחרי המסע הארוך, אנחנו כבר תופסים אותם בעיצומו של תרגיל. "היכולות והשינוי שהפלוגה הזו הכניסה לחיל הן מדהימות, תוספת כוח אדירה שלצדה שדרוג טכנולוגי עצום", אמר לנו סרן יוסף מורד, מפקד פלמ"ס 401. עבורנו, ההיסטוריה הקטנה של חטיבה 401 מהווה הזדמנות לכתוב על מה שעוד לא פורסם, על איך בדיוק זה עובד בשטח, על האמצעים החדשים והמתקדמים של הפלוגות, במיוחד בתחום התקשוב, ולבדוק מה צפוי בעתיד.
שדה הקרב השתנה מאז המלחמות הגדולות נגד צבאות סדירים. הוא ממשיך להשתנות כל הזמן והשריונרים של צה"ל מתאימים את עצמם למערכה הבאה. לא מעט פעמים ניסו להרוג את הטנק ובעצם את החיל כולו, בדרך כלל בסמוך לדיונים על תקציב הביטחון. אבל בכל פעם אלה המציאו את עצמם מחדש והוכיחו שלא רק שצריך אותם, הם הוכיחו שצריך אותם הרבה יותר משחשבו. מבצע צוק איתן, אגב, היה ללא ספק הדגל של תחום השריון על כל נגזרותיו. הפלוגה המסייעת, כך מסביר לנו סרן מורד, שלחם בצוק איתן כמ"פ שריון, תהפוך את החיל לקטלני הרבה יותר.
לוחמי הפלמ"ס הראשונים של חטיבה 401, במסגרת גדוד 52, יצאו למסע בן 45 ק"מ, "שהתחיל באזור בית שמש וכמו שריונרים טובים סיימנו אותו בלטרון", מספר סרן מורד. "הם צעדו 35 ק"מ, עוד עשרה ק"מ עם אלונקה ובסיום המסע הם הרוויחו את הכומתה. אני חייב להגיד שהחבר'ה עשו את המסע הזה כמו גדולים, הם נתנו בראש. בהתחלה חשבנו לעשות את החלק של האלונקות קצר יותר, לא ידענו אם יעמדו בזה, אבל בסוף הלכנו על זה והם היו גדולים".
המהפכה של פלוגות הפלמ"ס בשריון עדיין בעיצומה, וסרן מורד מגדיר זאת כבר היום כקרנבל של ממש. מדובר למעשה בפלוגת חי"ר שמורכבת משלוש מחלקות: מרגמות, תצפית וסיור, ואלה נלחמים בצמוד לטנקים. סרן מורד הוא ללא ספק האדם הנכון לבחון האם מדובר בהחלטה מוצלחת, ועד כמה השינוי תורם לכוחות הלוחמים של צה"ל.
את דרכו החל מורד כלוחם על טנק שיצא לקורס קצינים, "הייתי מ"מ שריון וסמ"פ. אחרי האקדמיה חזרתי כמ"פ שריון, שבמסגרת התפקיד הזה השתתפתי בצוק איתן. הספקתי לעשות עוד קו עזה כמ"פ טנקים ואז הציעו לי להקים את הפלוגה. זה משהו חדש ולא הרבה אנשים זוכים להקים יחידה מאפס, שזה משהו מאתגר".
חשאי מהיר וקטלני הרבה יותר
לאור המסלול שעבר בשריון מציין מורד, "היכולות פה מדהימות ואני הייתי עד לא מזמן הקליינט של הדבר הזה, אני לחמתי כמ"פ בגדוד שלא הייתה בו מסייעת ושם למדתי בדיוק מה חסר לי ומה אני צריך". את העובדה שהוא לא גדל במערך החי"ר, הוא משלים בעזרת קצינים שהביאו לפלוגה מפלס"ר שריון ומצנחנים. "נכון שאני לא יודע לעשות את הפזצטה ימינה או גלגול שמאלה, אבל בשביל זה יש לי קצינים מאותן יחידות. כמ"פ שריון, וגם הסגן שלי היה בצוק איתן מ"מ אצלי, אנחנו יודעים בדיוק מה אני רוצה מכוח החי"ר, איך להפעיל אותו בצורה נכונה. בקיצור, מה שאני רוצה בלי להיות תלוי בכוחות חיצוניים על כל המשתמע מכך".
מערך הפלמ"ס עדיין נמצא בשלבי הקמה ולדעתו של סרן מורד, קצין ביחידה חייב להיות בעל הכשרה משולבת של חי"ר ושריון. לדעתו, וסביר להניח שזה גם מה שיהיה, כל מג"ד שריון חייב לעשות גם תפקיד של מפקד הפלוגה המסייעת. לדבריו, כניסת פלוגות החי"ר לגדודי השריון הכפילה את הכוח של הגדוד ואף שלשה אותו, והפכה אותו לקטלני הרבה יותר, חשוב ויעיל יותר. "הלחימה השתנתה בשנים האחרונות, הטווחים הרבה יותר קצרים וההתנהלות היא מול חוליות ולא מול צבא, עם הרבה מאוד שטח בנוי. טנק הוא כלי מצוין לטווחים של שלושה ארבעה ק"מ, מהיר. אבל זה חסר לו בטווחים הקצרים ובאגפים, משהו קריטי בשטח בנוי וסבוך. תחשוב למשל על משהו בסיסי, שמג"ד רוצה להעביר את הגדוד שלו בואדי מסוים, לפני שהוא מכניס את הגדוד שלו לשטח הזה יש לו מחלקת סיור קטנה, אותה הוא מריץ קדימה לבדיקה של השטח. מדובר בצוות של תותחים שמומחה לקרקע. אנחנו לא מדברים על פלס"ר שיושב בחטיבה, זה כוח שלו, כוח שעושה מה שהוא רוצה ומעביר לו את המידע כמה שיותר מהר, ממקומות שהוא לא יכול להגיע אליהם או להשקיע בהם טנק".
מי שרוצה דוגמה לחשיבות הדבר, יכול לחזור לקרב שהתנהל בסאלוקי, במלחמת לבנון השנייה. הטנקים של חטיבה 401 חצו את הערוץ ללא האבטחה, בלי מידע על האויב ומיד ספגו אש נ"ט, בעיקר טילי קורנט קטלניים. 11 קצינים וחיילים, בהם שני מ"פים נהרגו בקרב וחלק מהטנקים ספגו פגיעות של ארבע טילים ויותר. "זה לקח ישיר למה שהיה במלחמה הזו", ציין סרן מורד.
לצד מחלקת הסיור, יש בפלמ"ס גם מחלקת תצפית, "שוב, מה שחשוב פה זה שהיא פועלת באופן ישיר תחת ידו של המג"ד, בלי שהוא צריך לבקש כוח מהחטיבה. יש לו מחלקה שגם אותה הוא יכול לשלוח לאן שהוא רוצה. לך תבדוק מה קורה בשטח הזה והזה, תראה אם אני עובר או לא, אם יש אויב או לא, פתח לי שטח קדימה ותן לי מידע כמה שיותר מהר, הכל בשקט ובלי הרבה בלאגן".
השריר הגדול של הפלמ"ס, ובעצם של מג"ד השריון, הוא ללא ספק המרגמות 120 מ"מ, מערכת "קשת" תוצרת סולתם. "זה ארטילרית הכיס של המג"ד. המערכת הזו של 120 מ"מ זה ליגה אחרת, כוח אש מאוד עצמתי, שונה מאוד ממרגמות 81 מ"מ שהחי"ר סוחב על הגב".
טנק חייל ומרגמה כמו במשחק מחשב
הלוחמים של פלוגות הפלמ"ס זכו לקבל מהצבא עוד מספר אמצעים מתקדמים ומסווגים שלא ניתן לפרט עליהם, מהסוג שבעבר היו נחלתם של לוחמי היחידות המיוחדות. "היתרון הגדול הוא שאנחנו משדרגים את הכל בכמה רמות", מסביר סרן מורד. הוא מוסיף ש"מ"פ שריונר והפלוגה הזו, שחיים באותו גדוד, דוברים את אותה שפה. הכל עובד בקלות גדולה יותר ולא מדובר באיזה צוות מנותק שמגיע מחטיבה או מחיל אחר".
כל המחלקות האלה יושבות עם האמצעים שלהן על מערכת תקשוב מתקדמת, שמייעלת את העבודה שלה והופכת אותה למהירה הרבה יותר, כפי שמסביר סרן מורד. "משהו שמזכיר את הרובוטריקים. תחשוב שיש עכשיו כוח תצפית שיושב בבית מסוים ומזהה מטרה חשודה. הם מעלים את זה על מחשב ואוטומטית המטרה הזו מופיעה במחשב שנמצא בכל הטנקים ובנגמ"ש הפיקוד, משם זה רץ למחשב של המרגמות. מדובר בטכנולוגיה משוגעת. הטנק מזהה ככה את המטרה, לוזר עליה ומערכת 'קשת' מפילה עליה פצצה שפוגעת בדיוק הרבה יותר גבוה. זה גם חוסך לי את העומס על הקשר, לא צריך להוציא מילה. הכל דרך המחשב".
כאמור, במבצע צוק איתן היה סרן מורד מ"פ טנקים בחטיבה 401. לא היה לו את הכוח החדש הזה והוא קיבל מחלקת תצפית מחטיבת גבעתי. "זה עבד סביר, אבל לא הביא לי את התוצאות של מחלקת סיור. כתצפיתן הוא היה מקצועי, אבל הוא לא הכיר את הגדוד שלי ומה אני רוצה ממנו. רק לסגור שפה משותפת הפך את זה למורכב מדי. למחשב של הפלמ"ס אני יכול לחבר גורמים נוספים, למשל את המודיעין. אין מה להגיד, הטכנולוגיה שלנו מטורפת".
בדרך לכל גדודי החטיבה והשריון
בשבוע שעבר, סיימו לוחמי פלמ"ס גדוד 52 את מסע הכומתה שלהם ומיד יצאו לשלב האימון המתקדם, במסגרת בית הספר לשריון. בימים אלה ממש הם נמצאים ברמת הגולן, שם הם עוברים הכשרות בתחום הניווט והבנת הקרקע ושטח הפעולה. מחלקת התצפית לומדים את תחום ההסוואה, זיהוי אויב והכוונת הכוח. כל אימוני המחלקות האלה מתבצעים בצמוד לגדודי טנקים מבצעיים. מחלקת המרגמות מנהלת בימים אלה אימוני אש מורכבים וניתוח פעולות באש. "זה פשוט מעיף גדוד טנקים לאוויר מבחינת הרמה", מציין סרן מורד.
כל התהליך הזה של בניית הפלוגה עדיין נמצא בעיצומו, "כאשר זה מאוד שונה מהמסייעת של חטיבות החי"ר, כי זה סיור ותצפית לצורכי גדוד ממוכן. מדובר בלחימה של העתיד, במלחמת לבנון הבאה לא ילכו 30 ק"מ ברגל והלחימה תהיה רכובה וממוכנת". אחרי האימון המתקדם הם יעלו לגדוד, יצאו לקורסי פיקוד ויחלו בשרות המבצעי שלהם. גם קורסי המ"כים (מחולק לסיור תצפית ומסייעת) כבר מתנהל בבית הספר לשריון.
קורס ראשון שמתנהל בימים אלה, הוא קורס קציני מסייעת בשריון. "זה קורס קצינים מאוד ייעודי על פי תחומי הפלוגה שלנו פה בשיזפון", מציין סרן מורד שמוסיף, "ישר אחרי שנקים את הפלוגה, אחרי האימון המתקדם, אנחנו רצים לתרגיל גדודי של 52, לתרגיל אש חטיבתי וקדימה למלחמה". מיד לאחר מכן, עוד כמה שבועות, יצא המחזור הראשון של גדוד 9 ומיד לאחר מכן תיפתח הפלוגה של גדוד 46, בכך ישלימו את המהלך של פתיחת פלמ"ס בכל גדודי חטיבה 401.
"כשזה יסתיים החיל יהיה במקום אחר. אין ספק שיש פה עניין של התחלה וכשאתה מתחיל משהו חדש, מביא אמצעים חדשים, הזעזוע במערכת מאוד גדול. אבל בסופו של דבר גם המפקדים הבכירים מבינים את היתרון ודוחפים קדימה. מי שלחם ומכיר את העסק, יודע כמה זה חשוב וכמה זה יקפיץ את החיל כולו קדימה".
סרן מורד יודע שעכשיו נותר לבחון אם הדבר המטורף הזה יעבוד גם בלחימה, "בטוח שכן" הוא אומר, וזה סביר להניח יקרה בקרוב, בלבנון או בעזה. הוא לא מעוניין במלחמה שתפרוץ, אבל כמו כל לוחם, גם הוא רוצה להוכיח שהעסק, הבייבי שלו, ידפוק כמו שצריך. מדבריו ניתן להבין שאם וכאשר זה יקרה, מי שניסה לסגור את השריון יאלץ שוב לאכול את הכובע.