שנה עברה מאז טבח 7 באוקטובר וצה"ל עדיין לא מפרסם לציבור את התחקירים שנעשו. לא פחות חמור, בלא מעט מקרים ומקומות כלל לא נעשו תחקירים, שמטרתם לשפר את היכולות והמכונות של הצבא לפעם הבאה.
המלחמה הזאת חשפה כשלים בכל הרמות והזרועות של צה"ל שמחייבים את הצבא לחשיבה מחדש. סיפור לא פשוט עבור צבא שנמצא מאז במלחמה וגם צריך להגיד, שנחסם על ידי הדרג המדיני מביצוע של תחקירים ובעיקר, מונע הקמה של ועדת חקרה ממלכתית. למרות המצב האבסורדי הזה, בצבא כבר עשו לא מעט שינויים משמעותיים ושיפרו יכולות חשובות, שהוזנחו במשך הרבה מאוד שנים.
אחד הלקחים הישירים מטבח 7 באוקטובר וקריסת אוגדת עזה ופיקוד הדרום, הביא להקמה של אוגדה חדשה בצה"ל, אוגדה 96 בפיקודו של האלוף במילואים מוטי דוד. במתקפת הטרור של אוגדה 143 "עזה" נכבשה וחדלה מלתפקד. גם פיקוד הדרום לא היה באירוע, יחד עם אגף המבצעים שאמור היה להזרים כוחות גדולים ולהשתלט על הלחימה.
צבא זה גוף גדול ומסורבל שלוקח לו זמן לאסוף את עצמו, במיוחד צבא המילואים שהיה מיועד לגיוס מלא בטווח זמן של עד 72 שעות. אלה זמנים של מלחמות העבר ולא הנוכחית. וכן הוקמה האוגדה החדשה. מדובר באוגדה שהחטיבות והגדודים שלה מבוססים על מרחבי מגורים של הלוחמים והמפקדים והיא בנויה במתווה שהלוחמים מחזיקים בבית שלהם את הנשק וציוד הלחימה.
הגדודים והפלוגות מבוססי אזור המגורים של הלוחמים, כך שבמקרה של אירוע פתע הם פשוט יוצאים לחבירה ומיד ללחימה. תהליך שחוסך את הגיוס, הגעה לימ"חים, התארגנות ויציאה ללחימה משטחי כינוס. המטרה שבכל עיר גדולה או קבוצת יישובים ומועצה אזורית, יהיה כוח לוחם איכותי שידע להגיב באופן מיידי.
אוגדה 96 היא לא היחידה שהוקמה במלחמה בעקבות אירועי 7 באוקטובר. צה"ל הקים במהלך השנה האחרונה לא פחות מ-20 יחידות חדשות. פלס"ר הגולן בצפון ולוט"ר עזה בעוטף, יחידות בעלות יכולת איסוף מודיעין וסגירת מעגלי אש ותגובה מהירה לאירועי טרור מתפרצים באזורים רחוקים.
הוקמה חטיבת חי"ר חדשה במילואים, "השומר" (חטיבה 854) שתתמקד במשימת ההגנה על הגבולות במהלך מלחמה. מה שעל פי צה"ל יאפשר גמישות מבצעית לפיקודים המרחביים. נפתחה גם החטיבה המרחבית החרמון (חטיבה 810).
הוקמה גם יחידת הניוד בפיקוד העורף ומרכז השבויים והנעדרים ובנוסף לזה, עוד סוללות של כיפת ברזל והורחבה ההיערכות המבצעית של מערכות קלע דוד וחץ.
ביחידת לוטם שבאגף התקשוב הוקמה יחידת מילואים חדשה שתאפשר את הגדלת הנפח ואיכות העבודה. בדרך כלל הקמה של יחידות חדשות זה אירוע שנמשך כמה שנים במסגרת התוכניות הרב-שנתיות וכאן, צה"ל הקים יחידות בתוך כמה חודשים על פי דרישה מבצעית מהשטח.
צה"ל שינה גם את הכשרת הלוחמים וניצל את תקופת ההמתנה לתמרון הקרקעי, כדי לחזק את הבסיס ולשפר את היכולות שלהם, בין השאר בירי, בהפעלה של אמצעי לחימה נפיצים שלפני כן כמעט ולא ירו עקב שיקולי תקציב. לא פחות חשוב, אחרי הזנחה של הרבה מאוד שנים צבא היבשה למד איך לעבוד באמת עם חיל האוויר וגורמים מסייעים נוספים כמו חיל הים, תותחנים וכוחות נוספים. בתחום הזה השיפור של צה"ל הוא לא פחות מדרמטי.
שינוי משמעותי נוסף, לפחות בשלב הזה נמצא בתחום האמל"ח. צה"ל הגדיל את הכמות ומגוון אמצעי הלחימה של לוחמי החי"ר. נכנסו לשירות טילים חדשים ואמל"ח נוסף ומסווג. בזכות האמריקאים שהפעילו רכבת אווירית, הרים של תחמושת זרמו למחסנים של חיל האוויר וצבא היבשה. גם כאן חשוב להגיד שבניגוד לימים שלפני המלחמה, הלוחמים עברו אימונים באש חייה על כל האמצעים.
בכוונת משרד הביטחון וצה"ל להגדיל את הרכש, למשל מסוקי קרב שכבר ביקשו מהאמריקאים, האצה של חימוש חדש לחיל האוויר. יש כוונה להגדיל את מספר הטנקים ולהאיץ את הייצור של טנקים מסוג מרכבה סימן 4, נגמ"שי נמ"ר ואיתן כמו גם פלטפורמות אחרות.
בצה"ל גם חושבים כיצד להגדיל את סד"כ הכלים של חיל הים. בנוסף נפתחו תפקידים חדשים, אחוז ניכר מהם קשור לחיבור שבין כוחות שונים כדי להפוך אותם לכוח משולב אמיתי.
אין ספק שצה"ל השתפר במלחמה אבל שיש עוד דרך ארוכה. וגם יש מקום לאזהרה בוהקת לתהליכים האלה. מכיוון שלא נעשה תחקיר מסודר שעל בסיסו עשו הפקת לקחים ומכאן גם דרישות, צה"ל בעצם מתכונן למה שהוא מכיר ולמלחמה שהייתה.
כך היה במחדל הקודם, לפני 50 שנה במלחמת יום כיפור. צה"ל רכש אז הרים של תחמושת, טנקים, מטוסים וכל מה שהצליחו לשים עליו את היד. זה גרם לשני אירועים משמעותיים. הראשון קריסה כלכלית שהגיע עשור לאחר מכן. השני שצה"ל גילה שהוא התכונן למלחמה שכבר לא הייתה רלוונטית. בין שמדובר באימונים, רכש של אמל"ח או כל שינוי אורגני אחר, צה"ל צריך להיזהר מהכנות למלחמה שהייתה ולא זו שתהיה.