אחד התפקידים הנחשקים ביותר בצה"ל ובצבאות העולם בכלל הוא תפקיד הצלף. אותם לוחמים מקצועיים, שעוברים הכשרות ארוכות ויוצאים לשטח עם רובה צלפים וציוד משוכלל, יכולים להוות בשעת קרב את ההבדל בין ניצחון להפסד. רחוקים מהעין אך קרובים מספיק כדי לפגוע, הצלפים נחשבים בין החיילים המיומנים ביותר בצה"ל, ואת ההכשרה שהם עוברים הם לוקחים איתם שנים ארוכות גם אחרי השחרור.
"להיות צלף זה משהו אחר. אתה לא עוד חייל בשטח, אתה רואה הכל ויודע הכל. יש סיכוי שחברים מהצוות בכלל לא ידעו מה הייתה השתלשלות האירועים, ואתה תראה כל פרט מההתחלה ועד הסוף". כך מספרים יזהר ומנור, צלפים לשעבר בפלס"ר גבעתי, שהסכימו להתראיין ולשתף אותנו בחוויות שלהם משירותם הצבאי. "זאת הרגשה שהיא אפשר להסביר – אתה יכול לשבת בוואדי ולתצפת על חוואי במרחק עצום ממך, ואין לו מושג שאתה מסתכל עליו. אתה רואה אותו מתנהג כאילו אין אף אחד מסביב, ואתה שם כל הזמן".
פוגעים במטבעות של 10 אגורות
אז איך מגיעים להיות צלף? "אחרי הטירונות וטירונות היחידה שלחו אותנו לקורס צלפים, אם כי לא ביחד. הקורס מתבצע בבסיס אדם, והעבירו אותנו קודם כל קורס צלפי חי"ר, הקורס שעובר כל צלף בצה"ל, ולאחר מכן קורס צלפי טרור", מספר יזהר. "לומדים להכיר את המתארים השונים, את הנשקים השונים ואת כל הציוד הנלווה, כמו הכוונות המיוחדות".
"בין השאר פגענו בקורס במטבעות של 10 אגורות", נזכר מנור. "תמיד הדהים אותי מבחינה מכנית איך הצליחו לבנות נשק שמצליח להביא כדור של כמה גרמים למטרה מרוחקת בצורה כל כך מדויקת".
אם אי פעם חשבתם שעבודת הצלף מסתכמת בלראות ולירות, כדאי שתחשבו שוב: "לפני מבצע צריך למדוד טווחים ומרחקים ולהכין מידע על השטח בו אנחנו הולכים לפעול", מנור מסביר. "צריך גם לבחור את הנשק והציוד המתאימים למתאר ולמשימה אליה אנחנו מתכוננים. האמת שעל הקטע הזה תמיד צחקו עלינו בצוות – בזמן שכל החבר'ה היו מכינים ציוד לחימה לפני מבצע, אנחנו היינו דואגים להביא לנו כרית קטנה ושמיכה. אין מה לעשות, צלף חייב שגם יהיה לו נוח בזמן המארב".
יזהר ממשיך: "בזמן הפעילות צריך לדאוג לאמוד נכון את המרחק בינך לבין המטרה. אם היא בתנועה צריך גם לאמוד את המהירות שלה, ולחשוב לאן כדאי לירות – כאשר מטרה נעה ימינה או שמאלה, לדוגמא, צריך לכוון קצת לפניה. חשוב גם לאמוד את כיוון ועוצמת הרוח על ידי התבוננות בתנועת העצים או בדלי סיגריות על המדרכה. כל פרט קטן הוא קריטי, וצריך להתאפס על זה תוך דקות – במיוחד במתארי טרור. גם תוך כדי המבצע, לצלף יש חיוניות רבה. צלף מתפקד גם כאיש-מודיעין, ומעביר דיווח לצוות על כל מה שהוא רואה. למעשה צלף הוא גם זוג עיניים נוסף של אלו שבשטח, ולפעמים הוא זוג העיניים היחידי".
"אתה מרגיש כמו אלוהים"
איך זה להיות צלף בשטח? מה עובר בראש כשאתם מסתכלים על המטרה שלכם דרך הכוונת?
"זו הרגשה של רואה-ואינו-נראה, כמעט כמו אלוהים. אתה רואה את המטרה שלך מבעד לכוונת, ולה אין מושג שאתה שם, עם האצבע על ההדק. למען האמת, בגלל שאתה רואה את המטרה שלך מהמקום הכי רחוק שאפשר, לפעמים אתה מרגיש שאתה מכוון סתם על צללית ולא על אדם. זו עבודה מאוד סטרילית, מאוד 'נקייה', וזה מנתק אותך רגשית מהאירוע. זה כנראה אחד הדברים הכי חשובים – כצלף, אתה חייב להישאר רגוע", הם מסבירים. "אתה מרגיש אחריות עצומה, כי אתה יודע שהצוות שלך סומך עליך".
"תוך כדי מבצע אתה עובד כמו רובוט. אתה לא אמור לחשוב, אלא ישר לפעול – אתה אמנם מסתכל מרחוק, אבל אם משהו קורה אתה כנראה תהיה הראשון לראות את זה, אז אתה חייב להישאר חד. הדבר שהכי חשוב בזמן אמת הוא לפגוע בכדור הראשון. אם לא תפגע, אתה חושף את עצמך וכנראה גם את הכוח. תיזמון ודיוק של צלף הם בין הדברים החשובים ביותר – בלבנון היו מארבים שהסתיימו במכת האש הראשונה. מעבר לכך, צלפים משתדלים לירות במכת אש אחידה – זה יוצר הפתעה אדירה, כי אי אפשר לדעת כמה ירו ומאיפה, ואנשים מרגישים חסרי אונים. בסופו של דבר, הכל מסתכם בכדור אחד, בדיוק כמו המוטו שלנו: One Shot, One Kill".
על מה חושבים אחרי המבצע, כשאתם כבר בדרך חזרה לבסיס או הביתה?
"בדיעבד אתה מרגיש את האחריות העצומה, והרגשת סיפוק אדירה. אתה יודע שעמדת במשימה, אתה יודע שמיצית בדיוק את מה שלמדת בקורס. אתה מרגיש שהצלחת".
מה הדבר שהכי מפחיד צלף תוך כדי מבצע?
"לפספס. אתה חייב לפגוע בכדור הראשון, והאפשרות שאולי חישבת או אמדת משהו לא נכון היא אחד הפחדים הכי גדולים שלנו. יש גם את האפשרות שיפלט כדור, ויחשוף את הכוח. בסופו של דבר אנחנו מוכנים כל הזמן עם האצבע על ההדק".
"יש גם תמיד את החשש שיתקפו אותנו מקרוב, בין אם במהלך המארב או בדרך לפעילות. צלף יוצא למבצע כשהוא מוכוון למשהו מאוד נקודתי, ואם תוקפים אותנו בדרך שלא ציפינו לה זה יכול לשתק אותנו לחלוטין, ואנחנו עשויים למצוא את עצמנו מתחבאים מאחורי אחד החברים מהצוות. זה קצת אבסורד איך שפתאום התפקידים יכולים להתהפך" .
מה הופך צלף למומחה?
"דבר ראשון, צלף צריך תכונות אופי מסוימות. הוא נדרש לקור רוח, לאינטליגנציה, ליכולת חישוב מתמטית, ליכולת מודיעינית ולשקט נפשי שיאפשר לו להתנתק מהסביבה. מעבר לכך, צלף חייב אימונים, וכמה שיותר. צלפים ביחידות מובחרות בעולם מתעסקים אך ורק בזה, ובכלל לא עוברים אימונים או הסמכות אחרות. צלף טוב יודע לאמוד מרחקים באופן תחושתי, ובצורה הרבה יותר מהירה. צלפים מיומנים לומדים להכיר את הכדור הקר בכל נשק ונשק שיש להם. הכדור הקר הוא הכדור הראשון שנורה, והוא נקרא כך מאחר והקנה עדיין קר. שינוי הטמפרטורה הזה גורם לשינוי במסלול הקליע, וחשוב להכיר את ההבדלים".
היום, כבר אחרי השירות, אתם עדיין חושבים כמו צלפים?
"בהחלט", אומר יזהר. "אני יוצא לטיול ורואה אפשרויות הסוואה, אני מסתכל על הנוף ואומד אליו את המרחק. אני מנסה להתנתק מזה, אבל זה כבר טבוע בי".
"אני מרגיש שהיכולות שלי מתקהות", משתף מנור, "אבל זה עדיין שם. לא התנתקתי מזה לגמרי – בסופו של דבר התכונות שנדרשות מצלף היו כבר באופי שלי. זה מי שאני".