מצב מסוכן: ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את ראש השב"כ רונן בר בזמן מלחמה ובמהלך המשא ומתן לשחרור החטופים, מסמלת עוד קרב בין הדרג הפוליטי מדיני לצבא ולמערכת הביטחון. קרב שנחשב לגדול ואף המסוכן מכולם.
לראשונה, ראש שב"כ מודח מתפקידו על ידי ראש ממשלה (כרמי גילון התפטר אחרי רצח רבין). זה קרב שמסמל את אי האמון בין הצדדים, אחרי קמפיין פוליטי ארוך נגד צה"ל ושב"כ, שהחל עוד לפני המלחמה. רק שהפעם כל זה קורה בזמן מלחמה רב-זירתית, שעוד נמשכת עם תקיפות בעזה וניסיון לשחרר חטופים, תקיפות בלבנון, לחימה ביהודה ושומרון ופעילות של הצבא בסוריה, כשגם תימן חוזרת לכותרות.
רצועת עזה
צה"ל מפעיל כרגע בעזה שתי מפקדות אוגדתיות, 143 (עזה) ו-162. עיקר הכוחות פרוסים כיום בדרום רפיח, ציר פילדלפי ומרחב החיץ. בשלב זה עיקר הלחימה שם נעשית על ידי המודיעין וחיל האוויר, שהגביר את הלחץ וכמות התקיפות, בעיקר נגד חוליות שמניחות מטענים וממלכדות את השטח לאפשרות שכוחות צה"ל יחזרו לעומק הרצועה.
מחוץ לרצועה יש כוחות גדולים שאמורים לתמרן פנימה ברגע שתתקבל ההחלטה בדרג המדיני. בזמן שחמאס מכין את השטח לאפשרות של חידוש לחימה, גובר החשש לחייהם של החטופים שנשארו במנהרות. חשש שיגבר עוד יותר אם יוחלט לחזור ללחימה.
אין ספק שמדובר בזירה רגישה ונפיצה הדורשת קשב רב מצד כלל המערכות. כאמור, קשב שדי ברור שנפגע בגלל המאבקים בין הדרג המדיני לביטחוני.
הזירות בתימן ואיראן
החזית החות'ית בתימן נרגעה מאז שהפסקת האש נכנסה לתוקף בלבנון ובעזה. אבל ההבנה בצה"ל היא שחידוש לחימה יביא גם לחידוש השיגורים מתימן. התקיפות של עשרות יעדים על ידי האמריקאים, הגבירו את האיום משם לעבר ישראל ואת החשש שהם יחלו לשגר טילים וכטב"מים, גם אם הלחימה לא תתחדש בעזה.
מטוסי הקרב וספינות הטילים של ארה"ב הנחיתו על החות'ים את המתקפה העוצמתית ביותר שהם ספגו מזה שנים. אבל למרות התיעוד המרשים, בסוף זאת מערכה אווירית וכפי שלמדנו מניסיון העבר, קמפיין אווירי לא יוכל לסכל את כלל האיומים.
מעל כל אלה עומדת איראן, למרות התקיפות של ישראל והמכות שספגה, כולל ברמה האסטרטגית עם קריסת רוב הציר השיעי. האיראנים כבר פועלים לשיקום המיליציות שלהם, במקביל להמשך הלחימה נגד ישראל על ידי משמרות המהפכה. הם משקיעים מאמצים רבים להבעיר את שטחי יהודה ושומרון וגם את תחומי הקו הירוק. דרך גורמים עבריינים הם נמצאים גם בסיני וירדן.
בירושלים מאיימים בתגובה לתקוף את איראן ומנסים לרתום גם את האמריקאים. חידוש הלחימה מול איראן יכול לגרור לקלחת את המעצמות וכלל מדינות האזור, מה שחוששים ממנו בוושינגטון וגם בירושלים.
לבנון
על פניו הפסקת האש שם נשמרת ויציבה, ממשלת ישראל כבר החליטה להחזיר את תושבי הצפון לבתים שלהם, למרות שבתים רבים נפגעו ולא כל המערכות החינוכיות והאזרחיות קיבלו את הדרוש להן כדי לחזור ולפעול בשגרה.
צה"ל עדיין מחזיק בחמישה מוצבים בשטח לבנון, בעיקר כדי להגן על הישובים צמודי הגדר וכדי לתפוס נקודות שולטות. כמו בעזה, גם בלבנון עיקר נטל הלחימה יושב כרגע על כתפי המודיעין וחיל האוויר, שמבצעים תקיפות על בסיס יומי ולפעמים יותר מפעם ביום, מה שהביא לחיסולים של עשרות מחבלים.
בישראל מעריכים שחיזבאללה ימנע מחידוש הלחימה למרות המכות שהוא סופג, בגלל מצבו האסטרטגי הגרוע. אבל כמו בשאר הזירות, מספיק אירוע אחד יותר מדי, שיחזיר את האזור כולו ללחימה. במיוחד אם צה"ל יכנס למלחמה מלאה בעזה, ויפנה לשם משאבים רבים.
סוריה
מאות לוחמי צה"ל עוד פועלים בסוריה, בלי שום צפי לסיום כשעוד אלפים תומכים במבצע שמתנהל שם. סוריה עוד רחוקה מלהיות יציבה אחרי חילופי המשטר, ורוב מי שמעורבים בתהליכים שקורים שם רחוקים מלהיות אוהדי ישראל.
בדרום המדינה עדיין ניתן לראות הפגנות נגד הנוכחות הישראלית שם וגם בקרב המשטר, שעוד מתעלם מזה, מתחילים לשמוע קולות שדורשים את יציאת ישראל משם. מדי פעם יש תקיפות של חיל האוויר להשמדת אמל"ח וניסיונות הברחה. אבל זו הגזרה השקטה ביחס לקודמות.
למרות השקט שנשמר שם, צה"ל ושאר גופי הביטחון משקיעים לא מעט קשב כדי לסכל פעילות אויב ולמנוע מתקפת פתע או פיגועים. כל זה במקביל להמשך הפעילות ההנדסית, שמטרתה לבנות קו מכשול שיגן על יישובי רמת הגולן.
יהודה ושומרון
עשרות גדודים של צה"ל פועלים בימים אלה בשטחי יהודה ושומרון, רובם במטרה לאבטח את האוכלוסייה שם ולבלום את גלי הטרור לעומק הארץ. רבים עוד נמצאים בג'נין, טולכרם וכפרים נוספים בצפון השומרון, מה שזכה לשם "מבצע חומת ברזל" בו משתתפות בין השאר חטיבת הקומנדו, כפיר, ביסל"ח וכוח קטן של שריון, לצד יחידות מיוחדות.
במקביל, חיל האוויר מבצע גיחות רבות לטובת המבצע, כולל תקיפות שהפכו כמעט שגרתיות של בכירים ופעילי טרור. חשיבותו של המבצע הזה נמצא בעיקר בשינוי התפיסה, הכוחות נכנסו ולא יצאו למרות שסיימו את רוב העבודה.
בכל יום מבצעים מעצר של עשרות חשודים (רבים מהם משוחררים תוך זמן קצר) ומחסלים בין 5 ל-10 מחבלים בממוצע. בשבועות האחרונים נפח הלחימה ירד שם, אבל בצה"ל ובשב"כ אומרים שהשטח מבעבע ויכול להתפוצץ בכל רגע, לא מעט בגלל לחץ איראני.
תגובות