"שׁוֹמֶטֶת אֶת הַקִּיטְבֶּג לְיַד הַדֶּלֶת פּוֹשֶׁטֶת מַדִּים, עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לְמַיִם רוֹתְחִים". במילים האלו נפתח השיר "חזרה לשגרה" – שמוציאה כעת היוצרת רות אשור בספר חדש ומסקרן מזווית לא שגרתית – שירת מילואים נשית.
"הלומת אור" הוא ספר הביכורים של אשור ובו ניתן למצוא שירים העוסקים בחוויה של אישה בסביבה צבאית, ובפרט בשירות מילואים. אשור שירתה בסדיר על תקן של קצינת קישור ועם שחרורה הוצבה לשירות מילואים בגדוד שהיה בטיפולה בשירות הסדיר, כ-ע. שלישה.
"שירות המילואים היה חלק מאוד משמעותי בחיים שלי", היא מספרת, "עשיתי מספר תעסוקות מבצעיות, אימונים ותרגילים. מילואים כאישה זו חוויה מיוחדת, בגדוד שלי היינו שלוש נשים ומשהו כמו יותר משלוש מאות גברים, לפחות אצלי – 'החוויה הנשית' התחדדה".
"שירות מילואים מייצר חוויות מעניינות, נניח שהתאהבת במישהו, היה מה שהיה ונגמר, לא דיברתם חודשים רבים ופתאום מגיע הצו, אז הנה את פוגשת אותו בעל כורחך. על רגע כזה כתבתי את השיר שנתן לספר את שמו: "חשבתי שלא נשאר ביננו/ אבל אז אתה נכנס/ מכוון, מדייק מבט/ אני הלומת אור".
היוצרת מסבירה ששירת מילואים נשית היא נושא שכמעט ואינו קיים בשירה הישראלית. "השיח הגברי הדומיננטי של המילואימניק כולל פעמים רבות תיאורי תשוקה מינית, לרוב גסה ומחפיצה כלפי נשים. בספר אני מגיבה לאותה תשוקה באמצעות תיאור געגוע לאהבה ומשתמשת ברטוריקה נשית חזקה, נועזת הלוקחת אחריות ובלתי-קורבנית".
הוצאת הספר נעשתה בעזרת מימון המונים והיוצרת מספרת שגייסה את הסכום תוך שלושה ימים בלבד ומאז, זכתה לתגובות אוהדות ברשתות החברתיות. "עולם הדימויים והמונחים הצבאיים עניין אותי וחשבתי שאפשר לעשות איתו דברים מעניינים, למשל - נשק ולנשק", מסבירה היוצרת, שחיברה ספר של 65 עמודים בהוצאת "מקום לשירה" בשיתוף "עמדה". להשיג ב"מקום לשירה", ברשתות ובחנויות עצמאיות.