עד חודש מאי השנה, הוגשו 36 תלונות לוועדת התעסוקה של אנשי מילואים שפוטרו מעבודתם בשל התייצבות לשירות. בשנת 2014 כולה הוגשו לוועדה 69 תלונות של משרתי מילואים, מה שמצביע על עלייה של כ־25 אחוז בממוצע התלונות החודשי תוך שנה בלבד.
לפי החוק במדינת ישראל, חל איסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים. עובד שפוטר בשל כך רשאי לתבוע את המעסיק בוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, או לפנות לנציבות שיווין הזדמנויות במשרד הכלכלה להגשת תלונה.
על פי נתוני אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון, לא מדובר בתופעה חדשה ומדי שנה מוגשות עשרות תביעות נגד מעסיקים. בשנת 2013 הוגשו 75 תביעות של חיילי מילואים, בשנת 2012 הוגשו 78 תביעות, וב- 2011 הוגשו לא פחות מ- 95 תביעות של מילואימניקים נגד מעסיקיהם.
"במקרה שחייל מילואים מפוטר מעבודתו הוא פונה אלינו או לקצין העיר, ואנו מטפלים בנושא מההתחלה ועד סיום התהליך, באמצעות ועדת התעסוקה. הועדה רשאית להורות למעביד להשיב את המילואימניק לעבודתו, או לפסוק פיצויים בגובה של חמש משכורות", אמרה ל"במחנה" חמדה מרק, מנהלת היחידה להכוונת חיילים משוחררים. "יחסית, אנו רואים שיש ירידה עם השנים בהגשת תביעות לוועדות התעסוקה, כי יש עבודה טובה של המשרד בפרסום ובהסברה", טענה. יש לציין כי משרד הביטחון מעניק סיוע במימון הוצאות שכר טרחת עורכי דין פרטיים, הכלולים ברשימה המפורסמת אצל קציני הערים.
"צריך שינוי"
מדובר בתופעה המוכרת היטב לכל איש מילואים, ומשיחות עם מפקדים במערך עולה כי היא הולכת ונהיית נפוצה יותר עם השנים. "גם אצלי בעבודה מרימים גבות, ועם השנים פחות מקבלים את זה שאני מבצע ימי מילואים רבים בשנה מתוקף תפקידי", סיפר מג"ד חי"ר במילואים, סא"ל (מיל') בני רום. "אני חושב שמעסיקים שמפטרים חיילי מילואים הם אנשים קטנים. זו המציאות שאנחנו חיים בה וחייבים להגן על המדינה. מעסיק שמפטר מילואימניק מסתכל רק על הצלחת שלו ולא מתחשב בחברה", אמר.
"הצבא הוא חלק בלתי נפרד מהעם ובכל זאת אנחנו נתקלים בקשיים בעניין המילואים", הוסיף נבו כץ, מייסד תנועת אזרחים במיל', המובילה פעילות של משרתי מילואים ומהווה כתובת לבעיותיהם. "צריך לפרסם את המעסיקים המפטרים עובדים בגלל שירות מילואים כדי שהציבור יידע שהם פוגעים באנשים המשרתים את המדינה. זה לא חוקי וזה לא ערכי. המעסיקים בטוחים שמילואים זה גבעת חלפון, לעשן סיגריה ולשתות קפה. הם לא מבינים שמילואים זו עבודה קשה ללא שינה, חשובה וקריטית למוכנות לקראת המלחמה הבאה", הסביר כץ.
"אני חושב שהחברה שלנו השתנתה וזהו כשל מוסרי חמור", קבע סא"ל (במיל') רום. "בתקופה לאחר שירותי הסדיר, מי שלא היה מתייצב למילואים היה נחשב לחריג ואילו היום, למרבה הצער, מי שעושה מילואים הוא החריג. אני חושב שזה אבסורד שדווקא האנשים שנרתמים לעשות מילואים הם הנפגעים. הם אוכלים קש מכל הכיוונים. הם מסכנים את החיים שלהם, מזניחים את התא המשפחתי וזמן האיכות שלהם עם המשפחה ומאבדים הזדמנויות להתקדם בעבודה - הם אלה שנותנים הכי הרבה לחברה והם אלה שנפגעים וסובלים מזה. התפיסה במדינה חייבת להשתנות". לדבריו הצטרפה גם מרק, שהבטיחה: "אנחנו נמשיך לסייע לכל מילואימניק שנתקל במעסיק שעובר על החוק. אני קוראת לכל חייל מילואים שנתקל במצב מהסוג הזה לא להסס ולפנות אלינו. אנו נעשה הכול כדי להגן עליו. המילואימניקים תורמים למדינת ישראל ואנחנו כאן כדי לעזור להם בחזרה".
מי רוצה להיות מ"פ?
לדברי המג"ד, הוא נתקל כיום בקושי לבחור את המפקדים הכפופים לו, כאשר המוטיבציה לתפקידי פיקוד במילואים נמוכה. "קשה לי היום לבחור את המ"פים, כי הם יודעים שזה יפגע להם בלימודים ובעבודה. פעם זו הייתה גאווה לשרת כמ"פ, היום זה לא כך. מי צריך את הכאב ראש הזה. בשביל מה? בשביל שהמעסיק שלהם יפטר אותם בגלל ימי מילואים רבים שהם נתנו למדינה?" אמר סא"ל (מיל') רום. "ההקרבה היא לא רק שלי כמילואימניק, אלא גם של אשתי ובני משפחתי. נשות מילואימניקים פחות מקבלות את זה וקוראות לבני זוגן להשתחרר כמו 'כולם'. לצערנו, רוב האנשים היום לא עושים מילואים. חוסר ההערכה למשרתי המילואים הוא תופעה חברתית עמוקה שמורידה את המוטיבציה לשרת", הוא הסביר.