"הייתה לי שאיפה להגיע לחיל האוויר, רציתי להיות חלק מהחיל המשמעותי הזה. די מהר מצאתי את עצמי בשלב המיונים וכעבור חצי שנה שובצתי לתפקיד מש"קית בקרה אווירית. אם להיות כנה, לא היה לי הרבה מושג מה זה אומר, חיפוש מהיר בגוגל גילה לי מעט ואז הדבר הראשון שעשיתי זה לבשר לאמא ואבא.. לא ציפיתי לשמוע ששניהם שירתו במערך הבקרה לפני 30 שנה, אבל באותה נקודה הבנתי שזה כנראה התפקיד בשבילי.
אוקטובר 2012, התגייסתי. הישר משנת השירות בצופים ובמעבר חד מאוד, הגעתי לטירונות בבסיס עובדה בדרום הארץ. אם זה לא היה מספיק מאתגר ומפתיע, אז ישר עם סיום הטירונות שלי החל מבצע "עמוד ענן", במהלכו פעל חיל האוויר באינטנסיביות אדירה. אני, כיוון שעדיין לא עברתי את שלב ההכשרה, הוצבתי באחד הבסיסים לעזור בגיוס אנשי מילואים ונפעמתי לגלות איך כל אחד מהם מתייצב במלוא הנחישות ועם תחושת שליחות שכ"כ מאפיינת אותם. מעל לכל, ההתבוננות הזאת מהצד רק הגבירה אצלי את הציפייה להצטרף כבר למערך ולהיות חלק ממנו.
אחרי המבצע, אני ו-20 חברותיי מהטירונות הגענו ליומנו הראשון בקורס, הרבה מאוד אי וודאות על מהות התפקיד שנחשב למסווג, אבל דבר אחד אי אפשר היה לפספס- הקורס מרתק והאנשים מדהימים. לא מעט זמן של למידה אינטנסיבית ומרתקת, הכשירה אותי להיות מש"קית בקרה אווירית מן המניין. תצפית לחרמון, לכנרת, לים התיכון - ועם הרגשה ביתית ומשפחתית.
אז מה בעצם עשיתי במהלך השנתיים האלה כמש"קית תעבורתית? בגדול אנחנו מנהלים את המרחב האווירי בצפון: מטוסים אזרחיים, צבאיים, כיפת ברזל, קרב, תובלה, מסוקים- לכולם יש בקר ומש"קים שאחראים לסנכרון ולתעדוף המשימות שלהם בשמיים. אנחנו היחידה שנותנת את תו התקן על הנעשה בשמיים, מוודאים שהמטוסים ממריאים למשימות וכמובן שהם גם חוזרים הביתה בשלום. חוץ מזה, אנחנו עובדים גם מול תובלת אזרחים - בין אם זה נמל תעופה בן גוריון או שדה התעופה חיפה. הקורס לימד אותי איך "לחלק את השמיים בין המשתמשים השונים", תוך הפעלת שיקול דעת ולקיחת כל השיקולים הרלוונטים. התפקיד נחשב למסווג כיוון שאנחנו העיניים של המדינה, מכירים כל משימה ומלווים אותה מנקודת מבטנו. בשנתיים האחרונות התעסקתי באירועים מורכבים של חילוץ פצועים, בתקיפות ב"צוק איתן" ובאיסוף מודיעיני. למרות שהשירות בבונקר ומנותק מהעולם, הוא מחובר לכל מהזווית שהיא בעיניי הכי מיוחדת- השמיים.
לפני 4 חודשים נכנסתי לתפקיד של מ"ע מחלקה- מפקדת על מחלקת המש"קים שלי, וכמיטב המסורת, "צוק איתן" פרץ שלושה ימים לאחר כניסתי לתפקיד. זכיתי לפקד על מחלקה של 30 חיילים מדהימים, שאת העבודה שלהם ב"צוק איתן" אי אפשר לתאר במילים. ההבנה שלהם והרגישות שלהם למצב, לימדה אותי כמה כוח יש לנו כחיילים המשרתים במערך מבצעי חשוב כמו זה, ומן הסתם בעוד רבים אחרים. בחרתי להמשיך לעוד חצי שנה בשירות קבע, כדי לסיים את התפקיד בצורה הטובה ביותר, בעיניי זו זכות לקבל עוד חצי שנה של אתגר ייחודי שכזה, חוויתי, משמעותי, כזה שאין שני לו. מכאן אני רוצה לאחל הצלחה לכל המלש"בים ולמתגייסי מחזור הגיוס הנוכחי. אני בטוחה שכל אחד מכם ימצא את מקומו במסגרת הצבאית ויזכה לקחת חלק בדברים החשובים והמשמעותיים שהצבא הזה עושה.
בהצלחה,
כרמל אמיר, מש"קית בקרה אווירית."